סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: די לאוכלי חינם
 

 
 


חג החנוכה שבפתח והמופעים ההמוניים שהוא מביא אתו, מבשרים גם על חידוש המאבק בין מפיקי המופעים לבין הנהלות האולמות העירוניים והיכלי התרבות שמארחים את המופעים וההפקות. במרכז העימות: מאות כרטיסים ש"נחתכים" על ידי האולמות לשימושם כ"הזמנות" וככרטיסי חינם. עבור המפיקים מדובר בהפסדים גדולים.

משרד הפנים אסר

לפני כשנה, ב-21 בנובמבר 2005 - בעקבות התערבות התנועה למען איכות השלטון בישראל - פירסם היועץ המשפטי לממשלה הנחיות בסוגיית מתן טובות הנאה לעובדי ציבור. הוא חזר וקבע כי חוק המתנות מבוסס על ההנחה שעובדי הציבור הם נאמנים של הציבור הפועלים למענו, ולפיכך, כל טובת הנאה שצומחת לעובד הציבור בתוקף תפקידו, או בתמורה למילוי תפקידו, היא קניינו של הציבור.

הוראות חוק המתנות נועדו בין היתר למנוע מצב בו לעובד הציבור (החל בח"כים ושרים וכלה, לענייננו – בחברי/ נציגי הנהלת אולם מופעים עירוני או תאגידים עירוניים המפעילים אולמות בשטח השיפוט) יהיה עניין מיוחד בנותן המתנה ולמנוע את הרושם שהמתנה (לענייננו - כרטיסי כניסה, חינם אין-כסף, לאירועים ולמופעים) ניתנת כמשוא פנים, או שהיא עלולה לגרום לכך.

ההנחיות מחדדות ומבהירות כי אסור לעובדי הציבור לקבל כל טובת הנאה מסוג זה, אלא אם האירועים הם בעלי צביון ממלכתי, ציבורי רשמי, למטרות ציבוריות או בעלי משמעות ציבורית. אך בשום פנים לא לאירועים מסחריים כתחרות ספורט או מופעי תרבות. כשהאחריות העיקרית לקיום ההוראה מוטלת על עובד הציבור.

באחד במאי 2006 ריענן מנכ"ל משרד הפנים את ההנחיות והעביר הוראה חד-משמעית לרשויות המקומיות, ולפיה נאסר על מפעיליהם של אולמות עירוניים (היכלות תרבות, מופ"תים, היכלי ספורט וכיו"ב) לקבל כרטיסי הופעה חינם להופעות שמתארחות בהם. כיוון שחל איסור לקבל כרטיסים חינם מכל מי שקונה נכס או מקבל שירות מהרשות המקומית, נציגיה ועובדיה.

באיגוד האמרגנים ומפיקי אמנויות הבמה בישראל מבקשים לראות בהנחיות אלה חיזוק לצדקתם במאבק הממושך שמנהליהם חבריהם מול העושק והגזל שהפכו למנת חלקם בשכירת אולמות שבבעלות עירונית. הטענה הבסיסית פשוטה בתכלית: מרגע שנשכר אולם, השימוש בו הוא באחריות השוכר, ולא ייתכן שהמשכירים ידרשו, וגרוע מזה - יחייבו אותו - בוויתור על מקומות ככרטיסי הזמנה. אפילו לא על מקום אחד. הזכות לתת הזמנות היא של השוכר בלבד. וגם אם נשארים מקומות פנויים באולם, זה עניינו בלבד.

1000 כרטיסי חינם בשבוע

למפיקים ולשוכרים קשה להיאבק על זכויות אלה מול הרשויות המקומיות, המחזיקות באולמות, כשהם נתונים למעשה לחסדיהן. להשגת זכויותיהם הם זקוקים לעזרת החוק. אלמלא כן הם עלולים להיות חשופים לנקמנות מצד הנהלות האולמות (וכבר היו דברים מעולם) בקביעת תעריפים שרירותיים, גבוהים מהמקובל, וגם לגבי התקשרויות עתידיות. כי מקבלי הזמנות, בין אם אוכלי חינם ובין אם אנשי שלומם, הם כאלה שמצפים לקבל הזמנות. כאלה שהתרגלו לא לשלם. ושירוש נגע השחיתות בכוחות עצמאיים ופרטיים הוא בעייתי במקרה הטוב, בלתי אפשרי במקרה הרע. אגב, לא תמיד כרטיסי ההזמנה מעוגנים בחוזי השכירות. לפעמים ההסכמות וההבנות הן בעל-פה (כשבחלק מן האולמות מנוצלים לכך מקומות ושורות לא-מסומנים, שלא-קיימים כלל מהבחינה הרשמית).

זה מתחיל בכרטיסים בודדים (בערי הפריפריה וגם בחלק מאולמות תל-אביב "נהוג" לחייב את השוכר ב-20 עד 50 כרטיסי-הזמנה להצגה) להופעות חד פעמיות, ומגיע לעשרות ומאות כרטיסים (באולמות מרכזיים בתל-אביב ובירושלים) לסדרות של מופעים במהלך חופשות וחגים, כמו בחנוכה הקרוב. הוויתור מכורח על עשרות, מאות ואפילו אלפי כרטיסים (במצטבר), בדרך כלל למקומות הכי טובים ובערכים הגבוהים ביותר, גורם לנזקים כספיים גדולים - גם אם לא להפסדים - למפיקים ולשוכרים.

מספיק שאולם "מפשיר" לצרכיו הוא, בין אם אלה בעלי תפקידים נחוצים, בין אם אלה אוכלי חינם ואנשי שלומם לא-מזוהים, 30 מקומות בכל הצגה. בחנוכה, עם 4-3 הצגות ביום, הכמויות המצטברות עשויות להגיע ל-100 ביום לפחות, ול-1000 ויותר לאורך כל אותו שבוע (אגב, ולא רק לגבי אירועי חנוכה). ויעשה כל קורא את החישובים הכספיים. וגם אם מפעילי האולמות העירוניים מסכימים "`לבוא לקראת" השוכרים, ומפחיתים בכמויות הכרטיסים שהם משריינים לעצמם, מסיבות והנמקות שונות, עדיין מדובר בכמויות ובמספרים מצטברים דמיוניים.

עוקפים את ההנחיות

ברחבי הארץ פועלים כ-100 אולמות עירוניים. איגוד האמרגנים והמפיקים, העביר לתשומת לבם ולידיעתם את ההנחיות המחודשות באוגוסט האחרון - בתוספת הבהרה מטעם היועץ המשפטי של האיגוד, עו"ד רפי שפטר, לפיה כל חריגה מההנחיות ו/או אי יישומן, יוביל פניה לבית המשפט ולהוצאת צו מניעה כנגדם.

חלק מהם ריענן את ההנחיות והודיע על אימוצן, ככתבן וכלשונן. חלק מתעלם, מתנער, מסתתר מאחורי טענות, הסברים ותירוצים מגוונים. מהדחקה והכחשה של כפיפות להנחיות ועד להבהרות שהם פועלים לפי המלצות המבקר הפנימי, מחכים להנחיות היועץ המשפטי המקומי או לנוהל שצריך להתגבש על ידי משרד הפנים (?).

בתיאטרון ירושלים, למשל, טוענים כי התיאטרון "אינו חלק מרשות מקומית" וגם "לא תאגיד עירוני", למרות שעיריית ירושלים היא בעלת שליש מכוח ההצבעה ומהזכות למנות דירקטורים בחברה ( ואם כבר מחלקים כרטיסי הזמנות יש עליהם "זקיפת מס", כאילו שהמדינה היא הנפגעת מהנהוג הנפסד ולא המפיק הפרטי). גם ב"בנייני האומה" בבירה דוחים את פניית האיגוד בטענה שאינם גוף עירוני, לא מופעל על ידי רשות מקומית ולא על ידי תאגיד עירוני. אך מתעלמים במודע מכך שהם חברה ציבורית מתוקף היותה כפופה לסוכנות היהודית.

גם בתל-אביב, העיר שבה נמצאים האולמות הגדולים והנחשקים (היכל הספורט, היכל התרבות, מרכז הירידים, המשכן לאמנויות הבמה, כולם בבעלות חברות עירוניות) ושבה מתרכזת הפעילות התרבותית בכלל ובחנוכה בפרט, עוקפים את ההנחיות. "קיים נוהל של חלוקת כרטיסים לחברי מועצה, אולם במה שנוגע לכרטיסי הזמנה אחרים, יש נוהל שצריך להתגבש על ידי משרד הפנים. בינתיים מתבצעת חלוקת הכרטיסים על פי החלטות של דירקטוריונים של כל חברה שמפעילה נכס עירוני". כאילו שהכרטיסים רכוש שלהם מקדמת דנא.

נוהל לקוי

עצם העובדה שההנהלות האולמות מנערות חוצנן וממשיכות לדרוש-לחייב כרטיסי הזמנה, מעידה על נוהל לקוי, על תפישה מעוותת של תפקידם, שלא לדבר על ניקיון ידיהן. והרי העניין מאוד פשוט: בואו תנו הסבר ראוי ומשכנע מדוע לא תסתפקו בשכר אולם בלבד? תמורה כזו מספיקה כדי להוכיח התנהלות עסקית חיובית ונבונה. כמו שחברה עירונית איננה עסק פרטי, ומנהליה ונציגיה אינם יכולים לתת אותה חינם ואת השימוש בה ללא תמורה, כך גם אמרגנים ומפיקים, חברי האיגוד וגם שאינם חברים בו - וכאלה יש לא מעט – קצו בנוהג הנפסד של חלוקת עשרות הזמנות וכרטיסי-חינם לגופים ואנשים לא ידועים ובלתי מזוהים. ומדוע שיעשו זאת? הרי זוהי פרנסתם.

יכולים היו להתפשר על כמויות סבירות, אבל לא על חמדנות ועושק שערורייתיים. ודווקא ההתעקשות על הזמנות וכרטיסי חינם בחברות עירוניות וברשויות המקומיות מעידה על פעילות שימון נמרצת ועל גרורות של שחיתות שדורשות ביעור. וכנראה שלא יהיה מנוס בנושא זה מהליכים משפטיים ומפניה לערכאות.


עמוס אורן


09/11/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (7 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
7. צביעות מרתיחה
הצחקת אותי , (20/11/2006)
6. אם זה לא היה משתלם לא הייתם חוזרים
אורנה , (11/11/2006)
5. זה לא קשור למחיר הכרטיס
מפיק , (10/11/2006)
4. אין אולם הופעות בתל אביב
שני , (10/11/2006)
3. לפני שמתלהמים כדאי לדעת את העובדות
אמא סמדר , (10/11/2006)
2.
איגוד האמרגנים ומפיקי אמנויות הבמה. , (10/11/2006)
1. מעניין אם זה יעזור להוריד את המחירים של הכרטיסים
סמדר (אמא) , (10/11/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע