סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: לילך גביש צעקת הנשים זרות
 

 
 
שישה סיפורים מקראיים  על נשים המחפשות גאולה משמשים את יוספה אבן שושן להשמעת ביקורת קשה ונוקבת על מצבן ומעמדן של נשים זרות במדינת ישראל היום, בהצגה "נשים זרות" העולה בתיאטרון הערבי-עברי


"מחזה על הנשים הלא כתובות"
 
שש נשים המחפשות לגאול את נפשן עומדות במרכז המחזה שכתבה היוצרת והבמאית יוספה אבן שושן. המחזה נכתב בהשראת גירוש הנשים הזרות בתקופת עזרא ונחמיה (תקופת בית שני), שבה נדרשו נשים זרות שהגיעו לארץ יחד עם בעליהן לגלות מביתן עם ילדיהם בכדי לעצור את ההתבוללות.
 
ביצירתה זו כמו גם במחזותיה הקודמים יוצרת אבן שושן, נכדתו של המילונאי אברהם אבן-שושן, עיבודים חתרניים לטקסטים יהודים – תנ"כים, קבליים ותלמודיים שאותם היא חוקרת כבר  שנים. כחמש שנים עמלה אבן שושן על כתיבת המחזה, כאשר לבסוף החליטה להעלותו כמונולוגים לדמויות שהחוט המקשר ביניהן הוא דמותה של סרח בת אשר, דמות מקראית מיסטית שמוזכרת במקומות שונים במקרא, כשמכלול הופעותיה מותירות אותה כדמות בלתי פתורה של אישה חסרת גיל המתגלגלת בין השאר למנחת המחנה בדרך אל הארץ המובטחת וכן לכבשה שמשולה לאהובתו של משה רבנו.
 
לדמות זו מגיעות, כל אחת בתורה, נשמות הנשים שחיו ומתו בנסיבות אכזריות, ומבקשות ממנה תיקון לנפשן המיוסרת שלא ידעה מנוחה גם במותן. אבן-שושן רואה בהעלאת המונולוגים על הבמה רובד נוסף של תיקון לעוולות שנגרמו לנשים.
 
"מקור ההשראה הראשוני למחזה הוא התנ"ך", אומרת אבן-שושן, "בתקופה שחזרו לארץ גירשו את הנשים הלא יהודיות כדי לשמור על זרע הקודש טהור. היו הרבה מאוד נשים כאלו בתקופה ההיא. התנ"ך איננו מדבר מה עשו לנשים האלו ואין להן שמות בכלל. מבחינתי אלו היו נשים עם שמות, בעלים וחיים והמוטיבציה שלי הייתה לכתוב מחזה על הנשים הלא כתובות, שאין להן שום קול".
 
"מראש חיפשתי דמויות שמביטים עליהן כזרות"
 
שש שחקניות נבחרו לגלם את התפקידים בהצגה, ולדבריה לא היו יכולות להיות בחירות טובות מאלו. מהרטה ברוך, שחקנית ממוצא אתיופי מגלמת את דמותה של מיכל, שנשלחה לשתות מהמים המרים בבית המקדש בחשד שבגדה בבעלה ובעקבות כך מתה. אבן שושן רואה בסיפור מקבילה למקרי רצח של נשים אתיופיות ובנות מיעוטים אחרים שמתרחשים גם היום על רקע כבוד המשפחה. מרינה בלווצב מגלמת את דמותה של מחלת, בת עשתורת שעזבה את עמה ופולחנה לטובת בעלה ולבסוף הופכת לשפחתו, סמל לנשים הזרות העובדות בארץ כיום בתנאי עבדות והשפלה, כאשר פעמים רבות הן נכלאות ומגורשות בבוטות.
 
קסניה רבינוביץ` מגלמת את טיריתי, נערה שנעזבה על ידי הוריה בעקבות מום שהוטל בה ומייצגת במחזה את ילדי הרחוב. השחקנית הערבייה ראודה מגלמת את רינת, כוהנת עשתורת שפשעה ופשעו של בעלה הוא במימוש אהבתם בנישואים בין דתיים, כחלק מכפירה שמובילה לבסוף לרציחתם. השחקנית והיוצרת ממוצא איטלקי קלאודיה דה לה סטה מגלמת את אסתר המלכה, נערה שנמכרה על ידי דודה לארמונו של המלך והופכת לשפחת מין בדומה לנשים שנופלות קורבן לתעשיית המין המשגשגת בארץ כיום.
 
סנדרה שנוולד, הדמות המקשרת בין כלל הדמויות בהצגה מגלמת את סרח, נשמה נצחית וקבצנית צדיקה שמתגלגלת מגבר לאישה ולכבשה. איילת גבאי-יגודה, "הישראלית היחידה" במחזה ולדברי אבן-שושן היא זרה בין זרות. גבאי-יגודה מגלמת את אשת פוטיפר, שהתאהבה ביוסף ואיבדה את שפיותה וכל אשר לה ולדברי אבן-שושן היא חווה את אחד הגירושים הקשים – הגירוש מן הלב.
 
"אני אוהבת אותן כשחקניות", היא אומרת אך לדבריה בבחירה בהן מדובר בהרבה יותר מכך, "האמירה מאוד פוליטית. זה סטייטמנט. לכולן יש מבטא זר שלא מתקבל על הבמות בארץ", היא אינה חוסכת ביקורת גם מהתיאטרון הישראלי, "מראש חיפשתי דמויות שמביטים עליהן כזרות, למרות שמבחינתי הן אחיות שלי. השחקניות בחרו את התפקיד שהן הזדהו אתו, כשהנשמות שמבקשות תיקון בנשמתן בחרו את השחקניות. רציתי שחקנית אתיופית אבל לא ידעתי שזו תהיה מיכל. הנשמות באו לבקש תיקון, הן ביקשו ממני שאכתוב את הסיפור ואעלה אותו על כמה שיותר במות. אני מאמינה שכל תהליך הכתיבה הוא סוג של תקשור. אני הרגשתי שהנשמות באו וסיפרו לי סיפור".
 
"יש עוד חברות גזעניות, אבל אני חיה פה"
 
"העיסוק בנושאים מתבקש מהמציאות העכשווית הזועקת מהעיתונות", אומרת אבן-שושן על החיבור למציאות בת זמננו, "המחזה עוסק לא רק בגירוש מהארץ, אלא גם באלמנטים של זרות. מה שמאחד את הנשים, הוא היחס שנובע מתוך הגזענות היהודית של `עם סגולה` ו`זרע הקודש`. גם היום זו פנטזיה של הרבה אנשים. ערבים מיועדים לגירוש וכן הזרים שרוצים להתחתן וללדת ילדים בארץ. קיימת פוביה מהזר, כשהאישה היא הסמל שלו כאחר האולטימטיבי".
 
כבר  15 שנה עוסקת אבן-שושן בכתיבה השואבת את השראתה מהמקורות היהודים ומעניקה להם פרשנות חתרנית. בין מחזותיה "בריאה", מחזה קבלי על המשורר שלמה אבן גבירול, הלברית לאופרה "קין והבל", ו"צור ירושלים", עיבוד למחזה של מתתיהו שוהם. "כל הכתיבה שלי מנסה להסביר תופעות עכשוויות. אני בודקת את השורשים שלנו שמתקשרים לתופעות של קיפוח ודיכוי", היא אומרת, "אין לי ביקורת על התנ"ך, אלא על התרבות השלטת של הישראליות והיהדות, אולי יש עוד חברות גזעניות אבל אני חיה פה. כאן לא יודעים מהו קונצנזוס, אך יודעים מה הוא לא".
 
על הבחירה בתיאטרון הערבי-עברי היא אומרת כי זהו אחד התיאטראות הפוליטיים היחידים בארץ, שעוסק בחברה המעורבת במדינה. "הסתובבתי עם הטקסט הרבה זמן ובתיאטראות אחרים זה נראה להם כמחזה על עשתורת ולא על זרות. לי היה חשוב לעלות את המחזה ולהעלות צעקה". על התהליך מכתיבה להצגה היא אומרת: "זה היה מסע ומשא על הכתפיים. זה כמו שד שיצא מהבקבוק. ההפקה עלתה בתנאים קשים מאוד. קרו הרבה ניסים בדרך. אלו לא דברים מובנים מאליהם ביחס למה שקורה בתיאטרון הישראלי".
 
 ההצגה תעלה החל מה- 20 במרץ 2007 בתיאטרון הערבי-עברי ביפו.


21/03/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע