תיאטרון - הצליל עדיין מכוון

מעטים הם ההרכבים המוזיקליים שמאפשרים לכל חבריהם להביע את עצמם בצורה שווה. בכל הלהקות המצליחות (בארץ או בעולם), תמיד אפשר לזהות בקלות את הכוח המניע ששולט ביד רמה, ושלא מותיר לחברים האחרים לתת ביטוי ליצירתם, ומאלץ אותם לעתים לפרוש. בהרכב "צליל מכוון", שקם בשנת 1979 כששלושת חבריו - שלמה יידוב, שם טוב לוי ויצחק קלפטר כבר היו כוכבים גדולים, עיקרון השוויון פעל היטב.

כמעט כל שירי האלבום היחיד שהוציא ההרכב הפכו מאז לקלאסיקות. "ימים לבנים", "בלדה לאיו", "יכול להיות שזה נגמר", "לוקח את הזמן" ו-"צליל מכוון" הם חלק מהשירים שמופיעים באלבום. כל אחד מהקטעים נכתב ובוצע על ידי אחד מחבריו, כאשר האחרים מגבים אותו בנגינה וקולות רקע, וכך מביאים לשירים שבחלקם נחשבים עד היום לפסגת היצירה של חברי ההרכב.

ההפקה המוזיקלית, שהתבססה על החליל והפסנתר של לוי והגיטרות של יידוב וקלפטר, הטקסטים שהיו נטולי זמן אך נטועים חזק בהוויה המקומית והלחנים היפים שכאילו נכתבו כדי לשבת יחד, הם אלה שנתנו לשירים את הבסיס המשותף. את יציאתו של האלבום ליווה גם מסע הופעות מצליח של השלושה, שמשוחזר בימים אלה ברחבי הארץ.

כשהם עולים על הבמה, הכל נראה מתוכנן עד לפרט האחרון. כל אחד מהם תופס את מקומו, לוקח בידו את כלי הנגינה, וברגע שהם מתחילים לנגן ברור שהקסם לא אבד. השליטה שלהם בכלים שבידיהם עדיין מוחלטת, והתיאום ביניהם עדיין זורם היטב. השירים עדיין נוגעים, עדיין מרגשים, ואחרי כל כך הרבה שנים מצליחים אף להישמע רלוונטיים כבעבר.

בין שירי האלבום המקורי, שוזרים החברים גם שירים שלא שייכים להרכב. שלמה יידוב מנגן ביד בוטחת שירים כמו "חולם בספרדית" ונותן גם גרסה מקסימה משלו ל"ערב כחול עמוק" שבוצע לראשונה על ידי ריטה. שם-טוב לוי מדווח על תסכולו מחוסר ההצלחה המסחרית של אלבומיו האחרונים, ונותן כמה דוגמאות, כמו "העיר" הנהדר מאלבומו האחרון, שמבהירות היטב את גודל הפספוס.

אבל את תשומת הלב הרבה ביותר בערב הזה מושך יצחק קלפטר, שמגיע אליו אחרי תקופה לא פשוטה. חוסר הביטחון של קלפטר אמנם ניכר (ובייחוד בתחילת המופע), אך בגיטרה הוא שולט היטב, ואת השירים הנהדרים שתרם להרכב הוא מבצע ברגש. הוא מזכיר גם להיטי ענק שכתב לאחרים (כמו "העיירה שלי" לאריק סיני), ונהנה לכל האורך מתשואותיו הרמות של הקהל ומעידוד בלתי פוסק של חבריו לבמה. ייתכן בהחלט, שהתשואות החזקות ביותר הגיעו מהכיוון שלי.

עוד על "צליל מכוון"