סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בעייה של נוכחות
 

 
 
הופעת הבכורה החגיגית של "חיפה 87", החמיאה לאיכויות היצירה והביצוע של דניאל סלומון, אך גם הבליטה את בעיות הנוכחות שלו. מצד אחד, מלודיסט ובלדיסט מוכשר ביותר, מנגד - חסר לחלוטין כריזמה של כוכב


בין אלטון ג`ון לבילי גואל
   
אחרי שלושה אלבומים וסדרה של להיטי רדיו מצליחים, לאורך חמש-שש שנים, דניאל סלומון משתדרג סוף-סוף ומגיע, לראשונה בקריירה הסולנית שלו, לצוותא תל-אביב. אולי עובדה זו, וגם השידור הישיר של ההופעה בגלי צה"ל, הולידו התחלה בעייתית. הפתיחה הייתה זחוחה מדי, עולצת שלא במקומה ומנוגדת לאופי המהורהר, הכואב והעצוב של השירים, ואפילו -  אולי באשמת ההתרגשות מן המעמד - נדמה היה שדניאל אינו מרוכז בטקסטים, שר אותם מבלי להבין את תכניהם ומשמעותם. ואיך אפשר לשיר על בדידות בשמחה ובהנאה?
 
ההמשך, כששככה ההתרגשות, היה סביר הרבה יותר. הבמה סייעה לו ולנו להיפטר מדעות קדומות לגביו. סלומון הרבה יותר רזה מתדמיתו הציבורית. כאיש במה הוא יותר קוּל ואופטימי מהדימוי הנבוך והביישני שהצטייר לו בתקשורת. יותר מזה, הוא מפגין בטחון רב, מגלה חוש הומור (גם עצמי) בנדיבות, שולט ביד רמה בהתרחשות הבימתית ואפילו שולח ידו בהנחיית שירה בציבור.
 
הצדדים החזקים של סלומון הם היצירתיים. מוזיקאי מוכשר, מלודיסט בחסד, מלחין מנגינות מופלא. קליטות, מתפזמות, מחניפות, מחבקות. בכלל, בלדות הפסנתר שלו כואבות-מתוקות, כמו מלכודות דבש. מזכירות מצד אחד את הכתיבה הדרמטית של אלטון ג`ון, מצד שני את החספוס של בילי ג`ואל. גם התמלילים שלו מיומנים. כמעט בכל אחד מהם מתבלטים צימודי מלים שמתבייתים על האוזן ("בא מעפר, בא מעפר, ולעפר יום אחד אשוב" ב"בא מכאב"; "רבות הדרכים לאהוב אותך, ארוכה ביותר הדרך לשכוח" ב"רבות הדרכים"; "ארץ זבת חלב ודם" ב"ארץ יפה"), למרות שמבחינת נושאיהם, מרביתם לפחות, חד ממדיים ומונוטוניים, בהתבוססות השיטתית בתבוסות האהבה. כמה פעמים אפשר לצייר גבר דובי, פגיע ורגיש, שמנסה להתאושש? רק מיעוטם, כמו "בא מכאב" או "חיפה 87" האוטוביוגרפיים, מרחיבים ומגוונים מעט את קשת תחומי הביטוי שלו.
 
חזקים פחות הם הצדדים הביצועיים. לא בנגינה, שם ברורים הכשרון, הרקע הקלאסי והשליטה בפסנתר. קצת פחות בשירה, בה הוא צריך עדיין לתקן וללטש את ההתכוונות וההגשה. אך בעיקר בהיעדר הכריזמה הבימתית. לסלומון, זו לא בושה, אין איכויות כוכב. אולם במקום להתמודד עם המגבלות ולהפוך אותן למעלות, הוא מתפתה לא אחת לעזוב (שלא לצורך!) את הפסנתר ולהתייצב בקדמת הבמה, חשוף, מאחורי המיקרופון. 
   
סלומון, מוסכם על כולנו, אינו כוכב-רוק דק-גו וקל תנועה. אולי הוא מאמין שבתוכו הוא כזה ואולי זה אמיץ מצידו להראות שאינו חושש להיות זמר כזה (אם לארקדי דוכין "מותר", גם הוא יכול). אבל מה הטעם לצאת לשם, לבד, אם אינך יודע מה לעשות שם? רק כדי לגוון לעצמך? ההתנהלות הרוקרית הזאת, במיוחד בשירים האנרגטיים, מביכה. ידיו מחפשות תעסוקה, רגליו מסרבות להיסחף בקצב, עיניו נודדות, מבטו לא מתמקד. חוסר ישע בהתגלמותו.
 
בישיבה מאחורי הקלידים, מקומו הטבעי, יש הרבה כוח, בטחון ושליטה. כמה מהביצועים הטובים יותר שלו, מאיזשהו שלב באמצע המופע, הם כשהוא לבד עם הפסנתר, ללא להקת הליווי שלו  - "עכשיו", "בא מכאב", "ארצות החום" (שכתבה לו שילה פרבר, שיר יחיד לא "שלו") ו"אני לא מאמין" -  שבהם הוא מכוון, ממוקד, מרשים. ללא הפסנתר, במיוחד ב"עדיף", הוא ממש הולך לאיבוד. אם כי, יש להודות, שאת "מישהו לרוץ איתו" הוא מגיש מצוין, מדויק במינון ובפגיעות.
 
תורידו את אורחיו בהופעה החגיגית, יוני בלוך (כאתנחתא קומית) ודנה עדיני (המין החלש, חזק!) ותקבלו מופע של 18-16שירים (שבעה  מ"חיפה 87") באורך של כשעה וחצי. את סלומון מלווים חמישה נגנים: גיל לואיס ונעמן טל בגיטרות, נעם ורדי בבס, גידי הרץ בקלידים ומתן אפרת בתופים.
 
הוא לא מאמין בסוף רגוע, לא בסוף קל, לא בסוף של עצב ומוות ולא בסוף בכלל. הוא מאמין שיש אהבה טובה לנצח, בימים טובים של אושר ובאור שמחכה לו בפינה. אם אתם שותפים לאמונות כאלה, דניאל סלומון מחכה לכם.
 
דניאל סלומון. חיפה 87`. צוותא תל אביב. 15 באוקטובר 2007. 

למועדי מופעים >

16/10/2007   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע