סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן באים לכייף
 

 
 
המפגש הבימתי בין שלומי שבת ופבלו רוזנברג מתגלה לסיפור הצלחה המפתיע של העת האחרונה


שותפים אופטימליים

המופע המשותף של שלומי שבת ופבלו רוזנברג, נולד בפוּקס. רוזנברג היה אחד מאורחיו של שבת בסיבוב ההופעות "חברים 2" בקיץ 2006. הכימיה הבימתית בין השניים, ויותר מזה, האנרגיות שהזריק פבלו בעורקי פורמט הדואטים הסטאטי של שלומי שבת, הכשירו את הניסיון המשותף, כקונצרט חד פעמי בקיסריה, בקיץ החולף.
 
חד פעמי מפני שנקודת המוצא לא הייתה שווה. אמנם שבת הגיע אליו ככוכב-על, כאהוב הקהל וכאחד ממוכרי התקליטים הגדולים ביותר בפופ המקומי בעשור ההאחרון, אולם רוזנברג, בראשית דרכו סולן להקת הרוק "סטלה מאריס" ובעל קריירה עצמאית שהחלה כהבטחה אך נתקעה וזיגזגה, היה נעלם והימור. אך אופייני לשבת, אולי העמית הטוטלי, השותף האופטימלי והמפרגן האולטימטיבי במוזיקה הישראלית, לאמץ אליו, כפרטנר שווה זכויות במופע משותף, את רוזנברג. רק בזכות הערכה הדדית וחברות מקצועית.
 
הסיכון המחושב - ההופעה בקיסריה הוקלטה לדיסק וצולמה לדי.וי.די., בכוונה להחזיר באמצעותם את ההשקעה - התגלה כסיפור הצלחה לא משוער. המופע האחד הפך לסדרת הופעות שנמשכת לתוך החורף הזה. ולגמרי בצדק. אי אפשר שלא להישאב פנימה, לתוך השילוב הבימתי בין השניים, אל האהבה שממנה הם באים ועל ידיה הם מונעים, אל האנרגיות החיוביות שהם מקרינים, אל הכיף המידבק שהם עושים. כן. שלומי ופבלו באים לכייף, לאורך שעה וחמישים דקות ושני תריסרי שירים, כולל הדרנים.
 
להוציא שישה שירים, בסיום חלקו הראשון של המופע, שאותם הם שרים בנפרד (שלושה כל אחד: פבלו את "חיכיתי לך יותר מדי זמן", "בין ערביים" ו"בא להציע את לבי"; שלומי את "בגלל הרוח", "מחפש" ו"אבא"), כל השירים האחרים ושאר המופע הם עושים ביחד על הבמה, מתוך שוויון מלא, בשותפות דואטים, ללא גניבת סולו`אים, ללא התנגשות אגו`אים, כאילו אין אגואיזם בעולם. ותעיד הפתיחה האקוסטית המפתיעה: שניהם עולים, עוד לפני הנגנים - ללמד שאין כאן מעמדות וכיבודים, רק עַמְךָ וחברים - ולצלילי שלוש גיטרות (שלהם ושל גדי בן אלישע, בהמשך הגיטריסט המוביל של המופע), מבצעים את שלושת השירים הראשונים: "בדמעות שאת בוכה", "תנו לגדול בשקט" (עם הבקשה: "את אהבתכם מלאוני") ו"מלדיטה לונה" הספרדי-עברי, שבמחציתו מצטרפים הנגנים המלווים.
 
התחלה כובשת ומשכנעת שלמרות הפקת הענק -  10 נגנים, שתי זמרות ליווי, שלושה מפלסי במה מרובדים באדום, קונסטרוקציית תאורה שהועתקה מהאמפי בקיסריה, כולל מיתלה טבעתי אימתני, עולה ויורד, במרכזה, שני מסכי וידאו בצדדים ועוד שלושה מסכי סקרינלייט בירכתיים - לב המופע הוא אנשים, שירים ורגשות. שני זמרי נשמה נלבבים, שכלי נשקם הם אהבה, נשמה, חיוך, חברמניות ולהט ים תיכוני. וצריך לחוות את הרצף של "בא להציע את לבי" עם "מחפש את הדרך ללבך" כדי לזקק את תמציתו של המופע. 
 
רוקנרול-ים תיכון

בהמשך הם שרים את "חלום צועני", "את הילדה שלי", "אמא" ו"אל תדאגי לי אמא", וכן את "מה הוא עושה לה", "ילדונת", "מרגריטה",  Fruta Fresca, `שפוט שלך`, "שובר ת`ראש", "מתוקים", "נר על החלון", "לכל אחד יש", "בחוף של טרפטוני" ושוב "מלדיטה לונה" לסיום. ואפילו פסק זמן שהם נוטלים, באפשרם לזמרת הליווי מאיה אברהם, להפגין יכולת קסומה ב"מכל האהבות" היפהפה ששרה עם הפרויקט של עידן רייכל, לא מצנן או קוטע את ההתלהבות. מי אמר שרוקנרול וים תיכון לא יכולים לגור יחדיו, ועוד תחת דגלם של מהגרים מטורקיה ומארגנטינה?
 
מלה, בעניין הזה, של ים תיכוניות. שבת יותר מזוהה עמה, אפילו שהיצירה שלו התייצבה מזמן בלב ההסכמה הלאומית. רוזנברג נפתח אליה בשלב מתקדם בדרכו הסולנית. הפופ הישראלי הפלורליסטי הוא כר פגישתם אף כי כיווניהם מנוגדים: שבת מפליג מהצד הזה של הים התיכון כשרוח מזרחית בגבו, רוזנברג נדחף על ידי רוח מערבית, ספרדית היא שפת אמו. בכלל, יופיו וקסמו של המופע מושתת על הבדלי האופי ואחוות הניגודים ביניהם: עבר "מזרחי" מפה, נסיון רוקנרולי משם; הקול העוצמתי של זה עם הקול המאופק של זה; הגישה הישירה, הפתוחה והמוחצנת של האחד, עם השירה המסולסלת, האישית והמופנמת של האחר; האחד מצטנע, מבויש אפילו נבוך, והשני מחולל בלגן, מזרים אנרגיות, נותן בראש. שניהם מדביקים, כל אחד בדרכו - זה בהומור, בשובבות ובקריעת הגרון, זה בריכוז, בנשמה ובמאוואל המסולסל. לא ששלומי שבת טיפוס קר ועצור, שמתקשה להפגין התלהבות, פשוט פבלו רוזנברג הוא אש להבה, מתזז וממריץ.
 
מי שבא בשביל שלומי, זוכה להכיר ומקבל כבונוס את פבלו. ואפשר להסכים שרוזנברג לא היה מגיע בכוחות עצמו למעמד הזה, של קיסריה והיכל התרבות, בשלב הזה של הקריירה שלו, אלמלא השותפות הזאת. לא שלא מגיעה לו, בדיעבד, קפיצת המדרגה הזאת, אך איזה כיף ששבת חתום עליה. כיף גדול.
 
שלומי שבת ופבלו רוזנברג. המופע המשותף. היכל התרבות תל-אביב. 29 בדצמבר 2007.


למועדי מופעים >

01/01/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (12 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
12. היה נפלא אבל....
אביבה ודב סולומון , ירושלים (03/04/2008)
11. אין על הדרום אמריקאים !!! פבלו זמר
גלית . ד , נתניה (05/01/2008)
10. אני נהנתי מאד בקיסריה
יחיאל , הצפון (04/01/2008)
9. נהנתי אבל אבל חסרה לי מאוד השירה התורכית של שבת, חבל.
עדי , (03/01/2008) (לת)
8. הם גדולים מהחיים !!! אני חולה עליהם
מאי , חיפה (02/01/2008)
7. זמרים בחסד עליון ,ענקיים וגדולים!!!
רונן , טבריה (01/01/2008)
6. האם יש הופעות מתוכננות נוספות?
דפנה , (01/01/2008) (לת)
5. גם אני הייתי מוכנה להמר
קרול , ראשל"צ (01/01/2008)
4. אחלה ביקורת, שלומי אתה תותח.
בן , (01/01/2008) (לת)
3. פבלו הימור ? חבל שאין לו מניות אני מוכן להמר
סולנקו יעקב , גבעת אבני (01/01/2008)
2. אותי לא הפתיעה כלל...
נטלי . ד , פוריה (01/01/2008)
1. פבלו אני חולה עליך אתה תותח !!!
מאור כהן , (01/01/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע