סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בין המתבגר לנונשלנטי
 

 
 
המופע של בן ארצי מזמן הפתעה לא קטנה - בניגוד לתדמית הרגישה והמיוסרת הוא מנווט את ההופעה שלו בנונשלנטיות ובפני פוקר, שהולמים להפליא את הציניות המולדת שלו


חי בשלום עם אור הזרקורים
 
הופעה של בן ארצי היא תעתוע. המפגש בין התדמית הייצוגית והכתיבה הישירה והמביכה לפרקים מצד אחד, עם תהליך ההתבגרות והמציאות העכשווית מצד שני, מבטיח דיסוננס בלתי פתור. ואכן, למרות שארצי ג`וניור אחרי אלבום שלישי, "קרוסלה", שהוא הסיבה למסיבה, נדמה שכיוצר הוא עדיין בנקודת ההתחלה. אם אביב גפן שר, בזמנו ועדיין, לכבוד מיליארד טועים, בן ארצי, על פי יצירתו המוקלטת, מתעקש להיות הטועה (ואולי התועה) המיליארד ואחת.  בטח כזמר ומבצע, שקולו עדיין בוסרי וכמו מסרב להבשיל; וגם ככותב, שממשיך להתבונן בעולם, ולא רק בתלאות האהבה, מבעד לעיניו של נער מתבגר, רגיש, פגיע וסובל.
 
אולם כאמן-מבצע, פרפורמר, המופע הנוכחי של ארצי הצעיר, הופך את היוצרות ומפתיע בחוסן בלתי-מצוי, וזאת למרות רפרטואר מצומצם-לכאורה, תמטית, רגשית, חווייתית וגם כמותית. סוד המהפך הוא בבחירה חכמה ונבונה ובניפוי מושכל ומחושב, שלא רק מנסים, אלא גם מצליחים, להפריך תדמית ודימויים קודמים, להימנע מחד ממדיות, להפגין גיוון, רגישות אנושית ומודעות קיומית, ולהשאיר בחוץ עודפי פגיעות, שבריריות ותבוסתנות שמאפיינות את הגבר חסר-הבטחון שבן ארצי יצר במהלך עשר שנים ושלושה אלבומים.
 
למרות תגיות העבר, אין שום ביטוי למבוכה או לחוסר בטחון בהופעתו של בן. אם יש כאלה, הם נדמים, נראים ונשמעים כסחירים ומהוקצעים לחלוטין. הנער, עוד מעט בן 31, מפגין שקט, רוגע ובטחון מפתיעים, כאחד שנולד על הבמה וחי שנים בשלום עם אור הזרקורים. הוא מנווט את ההופעה בנונשלנטיות ובפני פוקר, שהולמים להפליא את הציניות המולדת שלו, שתמיד הייתה, אך דומה כי בגרה והתעצבה, התחדדה ולוטשה, ומשחקת עתה תפקיד ראשי בהצגה.
 
היא, יותר מכל, עוזרת לארצי להפוך חסרונות ומגבלות ליתרונות ולנקודות זכות. ולא רק כשהוא שר בפתיחות מביכה-כמעט על תבוסותיו באהבה. בין לבין הוא עושה לעצמו "בטיפול". מרבה להתלוצץ על עצמו, על חוסר הביטחון שלו, על הפגיעות כביכול שלו, על הצורך שלו בחיזוקים, על הפוטנציאל שהיה לו, על הקיטש שבהופעתו, על הדמיון של שיריו המוקדמים לאביב גפן, וגם - איך אפשר בלי - על היותו הבן של אביו. כפי שהוא מיטיב לעשות ב"איך זה להיות הבן של מקרטני", שיר הופעה שעדיין לא הוקלט לאף אלבום, בו הוא מרחיק עדות כדי לקרב הזדהות ומשמעות: "הילדים בגן הציקו לי בגלל שאני הבן של מקרטני... זה מבלבל את הזהות, כזה שם משפחה...".
 
לפעמים נדמה כי בן-בן הוא פטפטן כפייתי (גם זו דרך להתמודד עם חוסר בטחון ומיעוט שירים ראויים) שמאריך בדיבור לפני כל שיר. די בעייתי אם הוא עדיין מרגיש צורך להסביר את השירים, כשהגיע הזמן לתת להם לעשות את המלאכה בעצמם. ועם זאת, יש לו כמה טריקים מהנים, שעושים את המופע לחווייה יותר מורכבת, מרובדת ובלתי-אמצעית. כמו העלאת זיכרונות ואנקדוטות (כמו זו, שהחתום מעלה, אחראי בעקיפין לגניזת אלבומו השלישי), קריאת סיפור על רשמים מחתונה, השמעת פואמה על געגועים לתחת של חברה שאת פניה אינו זוכר, השתעשעות בתוצאה השמית של נישואים מופרכים, וגם טקס הדלקת נרות שלאורם הבלבדי הוא שר את "אפס", מבלי להזכיר את המלה המפורשת המבוטאת בנשיפה באמצעות צפצפה... בהחלט טיפול מתוחכם, מקסים ומענג.
 
גם אם "נוריד" את שני האורחים-כוכבים של ההופעה החגיגית - מירי מסיקה שחלקה עמו בנדיבות שניים מלהיטיה ("שירה" ו"לשם"), ויהלי סובול ששר אתו את "מספיק בנאדם" ו"איש קש", והצטרף אליו ב"לחיות את החלום" שכתב עבורו ל"קרוסלה" -  ההופעה מספיק מוצקה ומבטיחה.
 
חמישה מהשירים מייצגים את אלבום הבכורה "חיים משל עצמי" -  "אפס" הנ"ל, "כנראה שאהבתי אותך", "17", "שמור לי עליהם" ושיר הנושא; רק שניים מ"מה שקרה" מ-2001 -  "מטר של מטאורים"  ו"מסדרון" שהוא מבקש להקדיש ברוב רגש וקשב למחשבה על גלעד שליט; ושבעה מ"קרוסלה" (2007) -שיר הנושא, "צניחה חופשית", "חבל", "מה קרה לך", "לילה טוב", "לחיות את החלום" וגם "כולם רוצים לחיות" שלא מסתיר התכתבות עם חנוך לוין ומן הסתם ספוג באהבת תיאטרון. זה אחד משני שירים שמחים בודדים, כשהאחר הוא גרסה בימתית משובבת ל"טמבל" מהאלבום שנגנז - טקסט מביך עם מוזיקה כייפית, באווירת דיקסי ג`אזית עולצת. זה המקום להחמיא למלווים נועם בורג (בגיטרות ובתופים) ועדי מאירי (נשיפה והקשה) שנגינת החצוצרה שלו מייפה את השירים ומוסיפה להם נפח.
 
בן ארצי. קרוסלה. זאפה תל אביב. 4 בפברואר 2008

למועדי מופעים >

05/02/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר...
לירון בן גיגי , אשדוד (05/02/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע