סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: שיר המדינה ב-SMS
 

 
 
האם שיר הששים של ערוץ 1 יהיה זהה לשיר הששים של ערוץ 2? הקרב על הרייטינג ועל טעם הקהל


מלחמת הערוצים
 
שנים שמתעגלות ועשורים שמסתיימים הם מועדים אידיאליים לסיכומים כוללים ולבחירות מסכמות. וערוצי הטלוויזיה לא יתנו להזדמנות לחמוק משיקולי הרייטינג שלהם. וכך הופך יום העצמאות הששים לכר התכתשות ולזירת התמודדות בין "השיר האהוב ביותר בששים שנות מוזיקה ישראלית", שייבחר בערוץ הראשון, לבין "השיר הישראלי האהוב ביותר מאז הקמת המדינה", שייבחר על ידי הערוץ השני. בהנחה שלתחילת המירוץ התייצבו אותם שירים, מעניין אם "שיר הששים" של שני הערוצים יהיה זהה, או שמא הבחירה תעיד על טלוויזיה אחת לשני עמים וטעמים.
 
הערוץ הראשון, בשיתוף עם רשת ג`, הציע למאזיניו בסיס נתונים של 360 שירים, 60 מכל עשור, כפי שבחר צוות מומחים מעובדי רשות השידור ומחוצה לה. השירים הועמדו להצבעה באתרי האינטרנט של הרשות, ובחירת הציבור, ב-12 שירים מדורגים מכל עשור, מזינה עתה סדרה של שש תוכניות טלוויזיה (המשודרות מדי חמישי). שלוש כבר מאחורינו - ובהן נבחרו "שיר הרעות" כשיר העשור הראשון לעצמאות המדינה ו"ירושלים של זהב" כשיר העשור השני לקיומה (השלישי נבחר אמש, לאחר כתיבת רשימה זו) -  שלוש לפנינו. בסיום הסדרה יצטמצם בסיס הנתונים ל-72 שירים (תריסר מכל עשור) והם יועמדו שוב לבחירה - כששיר הששים ייקבע בתוכנית מיוחדת שתשודר במוצאי יום העצמאות, 8 במאי, בערוץ הראשון. הבחירה תהיה שקלול של הצבעות SMS מטעם הציבור הרחב, דירוג של מומחים והצבעה בארבע נקודות שידור.
 
המשדר המקביל בערוץ 2,  נקרא "המצעד, המוזיקה הישראלית חוגגת", והוא ישודר שלושה ימים קודם לכן, ב-5 במאי (בד לאק עבור הזכיינית "קשת", שימי השידור שלה מרוכזים בתחילת השבוע ואינם "נופלים" על יום העצמאות עצמו). הבחירה כאן הסתיימה, אם כי תוצאותיה טרם הובאו לידיעת הציבור. בראשית הדרך לוקטו שמותיהם של 500 שירים מששת העשורים ונמסרו לבחירתם של 150 מומחים מתחום המוזיקה (לא רק מוזיקאים, אלא גם אנשי תקשורת מהרדיו ומהעיתונות הכתובה) וכן ל-150 תושבי המדינה שנבחרו אקראית, והבחירה המשולבת והמוצלבת של שני הסקטורים הניבה 60 מועמדים סופיים, שהוגשו לבחירת הציבור באתר האינטרנט של "קשת". עשרת השירים הראשונים, שכבר נבחרו, יבוצעו במשדר לעיל. עתה נמצא "המצעד" בפתח השלב השני שלו: בחירת הזמר, הזמרת והלהקה האהובים בכל ששים השנים.
 
רייטינג מחומרים מוכרים
 
אחרי התיאור היבש של שתי הדוקטרינות, שהן בעצם אותו הדבר (גם אם הערוץ הראשון "מותח" את הבחירה על פני חודשיים ונסמך על הארכיון העשיר והבלעדי שלו, בעוד הערוץ השני נאלץ לשחזר ולהמציא את הגלגל ואת השירים מחדש), נשאלת השאלה: את מי זה מעניין? את המפרסמים ונותני החסויות? את המחלקות העסקיות של כל אחד מהערוצים? את היוצרים והמבצעים שעודם בחיים ו/או יורשיהם? אך בטח לא את חסידיו המושבעים של הזמר העברי, שבחירה כזו או אחרת לא באמת תשנה את התייחסותם ולא תעלה או תוריד מאהבתם לנכסי השירה הישראלית.
 
ובאמת, זה לא עניין של חיים ומוות. כולה משחק טלוויזיה, עוד שעשועון, שמייצר רייטינג ועניין "חגיגיים" מחומרים מוכרים. בחירה כזו או אחרת, לא תוכל לשנות עמדו של שיר בהיסטוריה הישראלית, מה גם שבחירות קודמות, במועדים ובאירועים שונים, מטעמם של כלי תקשורת פרטיים וציבוריים, כבר קיבעו את מעמדם ומועמדותם של שני שירים: "ירושלים של זהב", מנצח מסורתי כשהבחירה היא בידי הציבור (שיר היובל בחגיגות החמישים מטעם הערוץ הראשון) ו"עטור מצחך", הבחירה הקבועה-כמעט של מוזיקאים ויוצרים (מגזין "מוזיקה" ז"ל) ואנשי תקשורת ועתונאים (השירים הגדולים של כל הזמנים מטעם "ידיעות אחרונות").
 
כל בחירה אחרת, תצטייר, לפחות בנקודת זמן זו ומנקודת מבט זו, כהפתעה. אבל היא בהחלט אפשרית, בכפוף לפרופיל המשתתף-המצביע. הניסיון מלמד שבמבצעים מסוג זה, במיוחד אם הם נושאי פרסים, מרבית המשתתפים, אם לא כולם, הם צעירים, גם אכפתיים ולהוטים להשפיע וגם כאלה שאהבתם למוזיקה אינה תלויה בדבר. למה צעירים? כי למבוגרים אין זמן וסבלנות, והם כבר "תרמו במשרד" ונוטים לפנות את הזירה. הבעיה היחידה והגדולה (כאילו) היא שכצעיר גם תמונת עולמך צעירה ואינה קשובה מספיק לנכסי עבר, וכצעיר מאוד אתה מכיר את הרפרטואר של ערוץ הילדים וכוכב נולד ומתעלם, גם בבלי דעת, ממה שקרה כאן לפני הרוק, הפופ ותור הזהב של הלהקות הצבאיות. כך שהצבעות ומצביעים כאלה מבכרים שירים מאוחרים על פני שירים מוקדמים.
 
לפיכך יש שתי דרכים להתייחסות לשתי התחרויות הללו: אקטיבית ופאסיבית. כלומר, להשתתף בדירוג או להימנע ממנו. במקרה הראשון תגלו רוח ספורטיבית ומעורבות אכפתית, שיאפשרו לכם להתווכח, להתעמת, להגן בלהט על בחירתכם ולהתנגד לבחירה אחרת.. במקרה השני, אי המעורבות ושיוויון הנפש שלכם אולי לא מעידים על תבוסתנות (או הרמת ידיים מראש), אבל ימנעו מכם הזכות להעיר, להתלונן ולבקר את הבחירה הסופית. ויש גם אפשרות שלישית, מעורבת - לא להשתתף בהליך ההצבעה וגם לא לבקר את תוצאותיה, אלא לקבל בהשלמה את הבחירה בשירי הששים של המדינה. להתראות בחגיגות. 


02/04/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע