סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: לילך גביש בובות עם אמירה
 

 
 
"הבובות מאפשרות לי להציג את האישיות הקרקסית של פינק. הדמות שלו מחליפה שש בובות שונות.. בבובה אחת הוא שולף מהגוף הפתעות, באחרת אין לו רגלים, בהמשך הוא עצמו נעשה מזוודה, אורז את עצמו ועוזב לחו"ל, ולאורך כל ההצגה הוא מייצר קסמים וקרקס. אין קרקס על הבמה, הוא עצמו קרקס (אלית וובר על "נמר חברבורות - קרקס בקצה בוגרשוב")
"כל מה שאני עושה על הבמה זה לשבור את הקירות בינינו" אומר הבובנאי הוותיק יצחק פקר לקראת הפסטיבל בחולון


הילד הרע של תיאטרון הבובות
 
"אנשים חושבים שתיאטרון בובות בארץ זה צמחוני. הפסטיבל שלנו הוא פוליטי, לא במובן המוכר של יהודים וערבים, חיים ומוות, אלא עוסק בנושאים כמו זכויות אדם ומיחזור", אומר אילן סביר המנהל האמנותי של פסטיבל תיאטרון בובות בחולון ומנהל המרכז לתיאטרון בובות, שבו יתקיים זו השנה השנייה הפסטיבל ה- 11.
 
המוזיאון ובכלל חלל המרכז לתיאטרון בובות הם חללים מטופחים מעוצבים ומרהיבים ביופיים. במוזיאון יש תצוגת קבע של בובות מכל העולם בטכניקות הפעלה שונות והכל בטוב טעם. במסגרת הפסטיבל יוצגו כ- 27 הצגות לילדים, ארבע הצגות למבוגרים, סרטים, כיתות אמן, סדנאות לילדים ונוער, ומופעי חוצות שיוצגו גם סביב המרכז, בגינה המיועדת להפוך לגינת בובות, במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס ובמקומות נוספים בעיר.
 
הפסטיבל מצהיר השנה על דגש על  בובנאות עם מודעות פוליטית, חברתית וסביבתית.  סביר מסביר שהלכה למעשה: "השנה אנחנו הולכים ומעמיקים בקו שלנו של תיאטרון חברתי. אני לא מרגיש צורך לשנות את המעטפת, התכנים משתנים".
 
בד בבד עם תכנים המותאמים לילדים, יתקיימו כיתות אמן למבוגרים שישזרו בימי הפסטיבל ולדברי סביר: "זה חלק מהתפיסה של הפסטיבל לאפשר לגעת באמנות מכל הכיוונים, הרצאות, כיתות אמן, סרטים וסדנאות". את הסדנאות יעבירו אמנים אורחים חלקם מחו"ל, וביניהם אמניות קבוצת ארקטל מצרפת, שהגיעו עם תערוכה של 100 בובות שנעשו מחומרים ממוחזרים ואורח הפסטיבל, האמן האמריקאי פול זאלום שנחשב לילד הרע של תיאטרון הבובות ומייצג את הקו הבועט של הפסטיבל.
 
נוסף על כיתת האמן שלו, זאלום, הומסקסואל מוצהר ואנרכיסט, יעלה את ההצגה "האימא של כל האויבים", שעושה שימוש בתיאטרון בובות טורקי מסורתי. קרגוז, הגיבור המסורתי של תיאטרון הבובות הטורקי הופך לאמן פליט, הומוסקסואל שנרדף על ידי השלטונות האמריקאים, השירות החשאי הסורי, אל קאעידה ושירות הביטחון הישראלי, כשכל מה שמעניין אותו הוא למצוא אהבת אמת.
 
"המושך בחוטים" הוא שמה של כיתת אמן שיעביר זולה, אמן מריונטות, ותיק הבובנאים בארץ, שעלה לארץ אחרי הצלחה מטאורית ברומניה והפך לאמן קניונים. "זולה הוא אמן שנשכח ואנחנו שמים עליו זרקור כחלק מהתפיסה הכוללת של הפסטיבל והמרכז לתיאטרון בובות לחתור אל העתיד ולשמר את העבר", מסביר סביר, "זה סוג של מחקר שלא נעשה ואנחנו עושים זאת גם דרך התערוכות במוזיאון שהאוצרת הראשית והמנהלת שלו היא מירי פארי.
 
חייהם הסודיים של החפצים
 
אחת היוצרות הבולטות בפסטיבל השנה היא האמנית  אלית ובר ("אשת", "פרנהיים"), שמעלה שתי הצגות חדשות האחת לילדים, "המסע אל האי אולי", על פי מרים ילן-שטקליס  יחד עם השחקניות, המחזאיות והמעבדות לבמה הילי יעקבי ורונה ספורטה, והצגה למבוגרים "נמר חברבורות – קרקס בקצה בוגרשוב", על פי הסיפור של יעקב שבתאי.
 
"השנה אנחנו שמים על אלית זרקור כבמאית צעירה ומאוד פעילה", אומר סביר, "נוסף לשתי ההצגות החדשות, אלית חתומה על שש הצגות שביימה בעבר יחד עם בובנאים אחרים או שניהלה אמנותית. כיתת האמן שלה `דימויים ומטאפורות` עוסקת בתיאטרון בובות לקהל בוגר ובאיכויות שמביאות בובות. יש לה קו עקבי ברור, מצד אחד בובות ומצד שני השפה והתרבות העברית".
 
ובר מעלה את "נמר חברבורות - קרקס בקצה בוגרשוב", תוך שהיא מתבססת על סיפורו הקצר של שבתאי. "העיבוד שעשיתי לבמה שומר על השפה המקורית של שבתאי, בלי לעבד את הסיפור, תוך עיבוד ויזואלי עם שחקנים ובובות לא רגילות. זה לא תיאטרון מסורתי. השחקנים גלויים לגמרי, יש שחקן אחד שמפעיל את פינק ושני השחקנים הנוספים את שאר הדמויות (יובל ברגר, אליענה שכטר ויואב יפת). זו חבורת שחקנים וירטואוזית הם רוקדים, משחקים, מפעילים את הבובות ומספרים את הסיפור".
 
לפני כשנתיים עלתה ההצגה "נמר חברבורות" בהבימה, וובר מסבירה למה שוב, ובעיקר, למה בובות: "הבובות מאפשרות לי להציג את האישיות הקרקסית של פינק. הדמות שלו מחליפה שש בובות שונות, שמופעלת בטכניקות מעניינות. יש פרשנות ויזואלית לקטעים שלא היו בסיפור. בבובה אחת הוא שולף מהגוף הפתעות, באחרת אין לו רגלים, בהמשך הוא עצמו נעשה מזוודה, אורז את עצמו ועוזב לחו"ל, ולאורך כל ההצגה הוא מייצר קסמים וקרקס. אין קרקס על הבמה, הוא עצמו קרקס. אם בסיפור של שבתאי הוא מתואר מחליף בגדים, אצלי הוא מחליף גופים: כן נואמים, מזוודה, קולב. הוא מחליף את עצמו ובורא את עצמו מחדש. זה סיפור נורא יפה שמתרחש בתל אביב של שנות ה- 30 ומתאר חלום פנטזיונרי לגמרי להקים קרקס במציאות של החמסינים והצנע, הזוי לחלוטין, ואנשים נשבים בסיפור הזה.
 
"הסיפור וההצגה עוסקים בחיוניות של הבדיה בתוך מציאות קשה ואיך אנשים מוכנים להישבות בקסמו של מישהו שהוא ספק נוכל, ספק פנטזיונר. אתה לא יכול שלא לאהוב אותו ומעלה את השאלה האם אנחנו לא מעדיפים להתמודד עם בדיה במקום עם המציאות של חיינו.
 
"בארץ המדיה של תיאטרון בובות מתפתחת וגדלה, יחד עם זאת אין לנו מסורת של תיאטרון בובות. נהוג לראות את התיאטרון כמדיה חמודה וטיפשית לילדים, אבל בובות זה הרבה יותר מזה. הן יכולות להביא איכויות ששחקנים לא יכולים להביא. ברוב ההצגות יש ניצול מקסימלי של החלל והבובות. כל דבר על הבמה מקבל שימוש. באיזשהו מקום, אתה מוצא את חייהם הסודיים של החפצים – שיש להם תפקוד אחר לגמרי עבור בובה. יש חיה כזאת תיאטרון בובות למבוגרים, שמטפל בנושאי אלימות, אובדן ומוות, ובצורה ויזואלית מאתגרת ומרתקת. עכשיו מתחיל לצבור תאוצה".
 
לבנות קשר וגשר
 
הפסטיבל מצדיע ליצחק פקר, אמן בובות ותיק, ולאשתו, אסתר קוגן-פקר, מעצבת הבובות והתפאורה, שני אמני תיאטרון בובות מהבולטים והוותיקים בארץ, המשתייכים לתיאטרון הקרון. בני הזוג פקר יעלו את הצגתם הוותיקה לילדים "חיות מאולפות בתיאטרון בובות", שבה יצחק פקר מופיע כליצן, מפעיל בובה ושחקן יחד עם בובות שאסתר עיצבה. "זו הצגה פשוטה שיש בה מקום לליצנות, משחק עם הילדים וכל מיני פרובוקציות, שאני אוהב בתיאטרון בכלל ובתיאטרון בובות במיוחד", הוא מספר, "זו ההצגה הראשונה שהעלינו בארץ".
 
השניים הגיעו לארץ ב- 1979 מסנט פטרבורג, אז לנינגרד, שם החלו את דרכם האמנותית. בארץ עבדו בתיאטרון אריק סמית, יחד עם המפיקה מרים עציוני. ב-1982 נפרדנו מהתיאטרון והקימו תיאטרון משלהם. "התחלנו עם הצגה  קצרה של 20 דקות. אותה הצגה שאנו מעלים עכשיו רק  בשם אחר (שאני לא זוכר), וכמעט בלי מילים, כי כמעט ולא ידענו את השפה. לאט לאט ההצגה גדלה וכעבור כמה שנים הוזמנו לחיפה להקים תיאטרון בובות בבית הגפן לערבים ויהודים. ההצגה הופיעה גם שם, כי לא היה קיים רפרטואר".
 
ניכר כי בני הזוג גיבשו את תפיסתם האמנותית בהצגות מאותם הימים. בהצגה "קורצ`אק" של התיאטרון העירוני חיפה בבימויה של נולה צלטון, אסתר יצרה בובות ששיקפו את דמיונו וזיכרונותיו של המורה הדגול כילד קטן שצפה בהצגת בובות אנטישמית, ויצחק שיחק והפעיל אותן. בהצגה "שיילוק", שבוימה בז`אנר הצגות רחוב, יצרה אסתר בובת ענק ששימשה כמטאפורה לעיר ונציה בו שכן הגטו הראשון בעולם ויצחק שיחק את הסצנות השונות בתוך הבובה.
 
ב-1985 השניים הצטרפו לתיאטרון הקרון. "נכנסנו עם הרפרטואר שלנו", מספר פקר שממשיך לפעול בתיאטרון, "אני שחקן באופיי, אבל פה ושם אני מביים את ההצגות שלי. תיאטרון הקרון הוא משפחה. לכל אחד יש את החדר שלו, הפינה שלו, הרפרטואר שלו, ושום דבר לא דומה אחד לשני. הרפרטואר רחב, ואנחנו מציגים בכל הארץ. בשנים האחרונות התיאטרון מתמקד בהצגות ילדים.
 
"כשאני על הבמה בכלל ועם הבובות, תמיד יש לי הרגשה שזה המקום שלי. אני אוהב להציג, להפעיל את הבובות ואת הקהל. ואם אין הצגות אני לא מרגיש טוב. אנחנו כמו ספר שלא קיים בלי הקהל. על הבמה אני מסוגל לבנות גשר וקשר בינינו, וכל מה שאני עושה על הבמה זה לשבור את הקירות בינינו. אני חייב את הקהל ואת הריכוז שלו. ברגע שהם איתי אני יכול לשדר את הרגשות שלי וזו הרגשה טובה. ואם יש לי משהו להגיד בהצגה ספציפית זו או אחרת זה בכלל מצוין.
 
"אני מאוד מאוד מזדהה עם הבובה בהפעלה חסכונית. כנראה שזה בטבע שלי, להפעיל ככה בובות. אני לא יכול אחרת. זה תלוי גם בחומר ובקהל. מול ילדים זה אחרת, לא תמיד יש להם סבלנות ואתה מחפש פשרה. אני מרגיש טוב כשאני מזדהה עם הבובה וכמעט ואין תנועות מיותרות. כמו חתול וכלב, וכל חיה אחרת, שאין להם תנועה מיותרת – ככה זה אצלי  גם במשחק".
 
כיום אסתר היא חולת פרקינסון שמתקשה לעבוד. "אני סובל מזה", אומר יצחק פקר, "נכון לעכשיו חסר לי פרטנר בעבודה. בעבר עבדנו יחד ובהרבה מקרים היא הצליחה למצוא את המטאפורה החשובה להצגה וזה היה הבסיס של ההצגה. זה חשוב בכל הצגה ובתיאטרון בובות במיוחד. הבובות שהיא עושה ועשתה מיוחדות. לא חשוב עם הדמות טובה או רעה, חיה או אדם, תמיד היא הייתה אנושית. בהפעלה נשאר לי רק להפעיל ולא לקלקל את האנושיות שלהן. שני אמנים למשפחה זה יותר מדי אבל התגברנו על הקושי ותמיד עשינו הצגות. אלה הם החיים".

 

הפסטיבל הבנלאומי לתיאטרון בובות יתקיים  בין התאריכים 20-16 ביולי 2008 במרכז לתיאטרון בובות בחולון.



14/07/2008   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע