סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: כל אחד והמאיר שלו
 

 
 
9 שנים אחרי שהלך מאתנו מאיר אריאל, הוא עדיין חי ופעיל בהווייתנו, ולא רק בימי הזיכרון למותו


האמן המת הכי חי
 
גם במדינה בה זוכים המתים ליחס חם ואנושי יותר מאשר בחייהם, תופעת ההנצחה של המשורר והיוצר המנוח מאיר אריאל היא חריגה. במימדיה, בעניין, באינטנסיביות העיסוק שבו. אריאל, שהלך מאיתנו לפני תשע שנים בפתאומיות, בעקבות כשלון המערכת הרפואית בזיהוי הגורם להידרדרות במצבו הרפואי (רק לאחר מותו התברר שהגורם היה עקיצת קרציה של כלב), אינו יוצר המוזיקה היחיד ממנו נפרדנו בעשור האחרון. נעמי שמר, אהוד מנור ועוזי חיטמן, הם בין הבולטים באבדות שספג הפופ הישראלי. שיריהם אמנם ממשיכים ללוות את חיינו במעורבות מורגשת מדי יום ביומו. ועם זאת, התחושה היא, שמאיר אריאל עדיין חי, ממשיך ליצור, פעיל מאוד בהווייתנו, ולא רק בימי הזיכרון למותו. בכך הוא מזכיר לא מעט, את תרומתו, מרכזיותו וחיוניותו המאוחרת של חנוך לוין בתיאטרון. וכמו לוין, גם אריאל "נפתח" ונעשה מובן ככל שהשנים עוברות.
 
המוות, וזה לא המצאה שלנו, הוא מקדם מכירות מצוין ליצירתו של אמן. והעולם הגדול מציע דוגמאות לא מעט, בתחומי אמנות שונים ובפרט במוזיקה הפופולרית. מאיר אריאל לא היה אלויס פרסלי שלנו. לא בזוהר כוכבותו, לא בנוכחותו הלהיטנית ב"מצעדי הפזמונים" וגם לא במכירותיו בעודו בחייו. פרסלי הוא גם  בר-השוואה למידת החשיבות, המרכזיות וההשראה. ובכל זאת, מאיר אריאל הוא האמן המת הכי חי שלנו.
 
הגורמים לכך רבים. קודם כל הסתלקותו המהירה, הבלתי צפויה, החטופה והטרופה (וכמעט אי אפשר שלא להשתמש במלים של מאיר עצמו). היא שנוטעת התחושה כי מפעל היצירה שלו נקטע באיבו, בדמי ימיו, כשעיקר העשייה שלו עדיין לפניו. וכי אלמלא המוות האלים והנואל, חסר הטעם וחסר הפשר, הוא עדיין היה כותב ושופע, מציג ומציע את מרכולתו השנונה והאנינה, המבריקה והממורקת, עם אותם חיוך דק מן הדק וקריצה שובת לב.
 
דומה כי תחושות ההפסד והאובדן, רק הולכות ומעמיקות עם השנים, ככל שיצירתו מחלחלת ונטמעת בשדרות ציבור רחבות יותר ויותר, ככל שהיא נעשית מובנת יותר ושגורה יותר בפי צעירים. וגם מבלי להשתמש במלים הגדולות, יותר ויותר מתחוור שמאיר אריאל הקדים את זמנו ואותנו. בקסמיו, בעומק יצירתו, בשלמות שלה, בישראליות הבלתי נתפסת שלה, בעמידותה הנצחית. צעיר נצחי.
 
מה שהיה עמום ולא מובן אז, נעשה ברור יותר היום. יותר קאנוני. ואם יש סוף סוף דיבורים על הכנסת משנתו הכתובה לספרי הלימוד וגם לבחינות תעודות הבגרות, ראוי להאיצם, להכלילם כבר בשנת הלימוד הקרובה, כדי שבעשור למותו, בקיץ הבא, הוא ישכון לצד יצירותיהם של ביאליק, טשרניחובסקי, אבידן, וולך וגם זך יבל"א, כאחד מאלופי השפה העברית.
 
חברים במפעל השימור
 
גם אם היו תקופות בהן לא ידענו איך לאכול אותו, שבהן הסתכלנו עליו בפליאה מעוררת השתוממות וגם בהן התמיהה התחלפה בהערכה ובהערצה, היה ברור (אמנם למעטים מדיי, בתחילה) שהוא לא תופעה בת-חלוף, שהוא כאן כדי להיחקק ולהיחרט. כי מאיר אריאל לא היה קיבוצניק תלוש. הוא היה ונשאר חוליה מהותית בין עבר לעתיד. נושא לפיד ודגל של לשון ושפה.
 
היום יותר קל להבחין ולהכיר במקורות ההשראה הגדולים שלו, כתבים יהודיים קדומים ושירת ימי הביניים העברית. ולא בכדי הולכים בשבילי יצירתו ולאור אהבתו למלה, ההתעלסות שלו איתה, נכונותו לזקק אותה וסבלנותו להתפלפל איתה, מבצעים ויוצרים בני זמנו וצעירים ממנו, שמצד אחד שרים ומבצעים את שיריו, באדיקות, בדבקות, מתוך תחושת שליחות, כי זה הדבר הנכון, המדויק והמושלם לעשות. ומצד שני, מנסים להתחקות אחרי דרכו, כל אחד כמידת כשרונו ונכונותו להשקיע, ביצירה, בכתיבה ובהבעה. (שמות בולטים מן העת האחרונה הם מוש בן ארי, אריק ברמן ושולי רנד. ונוכל לציין גם את הקשר שאפשר למצוא, בדיעבד, בין סגנון הכתיבה והשירה הדיבורי של אריאל, עם אופנת השירה והדיבור של הראפ וההיפ-הופ).
 
לכל אלה תרומה חשובה ומכרעת בהנצחה שוטפת של זכרו של מאיר אריאל. אולם דומה שאין חולק על חלקה של הסביבה הקרובה לו בהפיכת יצירתו למורשת חיה ולשימור חיוניותה כבלתי נגמרת. מצד אחד, אלמנתו תרצה, שהיא מנוע בלתי מתכלה במפעל ההחייאה, השימור וההנצחה.
 
מבלי לשפוט את התנהלותם של שארי בשר של נפטרים אחרים, עולמה של תרצה נע סביב נושא אחד: מה עושים למען יצירתו של מאיר. להוציא עוד תקליט, להוציא עוד ספר שירים, להציג עוד תערוכת ציורים, להוציא עוד אלבום תמונות. למזלה הרב, ומעט האנשים שזכו והתברכו בכך, ניצבים מצד שני, אך לגמרי לצידה, החברים. חברים בנפש, חברים ליצירה, חברים לביצוע. גרעין שלמרבה הפלא הולך וגדל, ומפתיע כל פעם בעוצמות ההתגייסות והנתינה שלו. אם זה אמנים ויוצרים וגם אנשי תקשורת שמקדישים מזמנם וממרצם להפצת התורה והבשורה, ואם זה אנשי צוות והפקה שמתייצבים מדי שנה להרים את מופע ההצדעה. ונזכיר רק, כי תקצר היריעה מלהכיל, את המנחה והעורך יואב קוטנר, המנהל האמנותי והמוזיקלי יהודה עדר, המפיקה מאיה פוגל והמפיקה בפועל איילת שורץ.
 
בחזרה לקיסריה
 
אין ספק שלתחושת הנוכחות החריפה של מאיר אריאל בחיינו תורם נכבד, אם כי לא בלבד, מופע ההצדעה השנתי שמקיימים המשפחה והחברים לזכרו. ההכנות לקראתו, הפרסום סביבו ובעיקר רשימת האמנים שמפארת אותו מדי שנה, הם גורמי שיווק מן הראשונים במעלה בתודעה הציבורית. ומאחורי כל מופע כזה מסתתרת קבוצת אנשים אוהבת ונאמנה, לאיש, ליצירה ולרעיון, שמושכת, מפיקה ומניעה את המופע. אין כוונה להשוות למפעלי הנצחה ליוצרים אחרים (שגם הם ראויים) בנוסח מי עושה יותר ושל מי גדול יותר. העובדות מדברות בעד עצמן.
 
אין יוצר ישראלי נוסף שיום מותו מצוין באינטנסיביות שכזאת. והשנה, בתשיעית, דומה אף יותר משמונה הפעמים הקודמות. ולא משנה אתר ההתרחשות. ההתחלה, כזכור, היתה בקיסריה. אחר כך נדד המופע לאמפי וואהל, ומאז - למרות אי הוודאות לגבי ההמשך בסיום כל מופע - נתקבע במשך השנים הדשא של השכן בקיבוץ משמרות, כמקום האירוח המועדף.
 
השנה, בזכות מעורבותו של גוף סלולרי מוביל, מתאפשרת חזרה לקיסריה, ומעבר לכך מתאפשרת לראשונה הפקה חיצונית, שבה לא רק שהמשתתפים - בכל רמות ההפקה, מאנשי צוות ועד מופיעים על במה - לא נדרשים להתנדב ולהשקיע מכיסם, אלא אף יזכו לתגמול כספי בעבור השתתפותם. והתרומה העיקרית של החברה העסקית היא במינוף השיווקי והיחצ"ני, בחשיפה הטלוויזיונית ובפרסום החוצות, דבר שמופע ההצדעה לזכרו לא הכיר בעבר, ואף לא מאיר אריאל בחייו.
 
כותרת ההצדעה הנוכחית, שתתקיים למי שעדיין לא יודע, בחמישי, 24 ביולי, היא "העגלה נוסעת, אין עצור!", שהרי אי אפשר לעצור וגם אף אחד לא מעוניין לעצור. וברשימת האמנים המשתתפים בה כלולים שלום חנוך, דויד ברוזה, אריאל זילבר, מאיר בנאי, קובי אוז, מוש בן ארי, פבלו רוזנברג, נינט טייב, רונה קינן, אלון אבוטבול, מיקי קם, יהודה עדר, שלומי שבן, אריק ברמן, מוקי, מרינה מקסימיליאן בלומין, ארז לב ארי, שחר ואהוד אריאל, שילה פרבר, אסף אבידן, ירונה כספי ומאיה רוטמן. כל אחד הסיבה שלו, הזיכרון והאהבה שלו, והשיר-שניים שהוא ישיר. חלקם חברים ותיקים, שכמעט ולא החמיצו הצדעה, וחלקם שמות חדשים ואמנים צעירים, שיבצעו לראשונה באופן פומבי, שירים של מאיר. רק עדות לכוח ולחיוניות ששיריו צוברים לאורך השנים, בביצועים האחרים והנוספים האלה. כי לכל אחד יש מאיר אריאל שלו.
 
לאמנים למעלה יש להוסיף את הרכב הנגנים המתוגבר של "שליחי הבלוז", שיאפשר למופע סגנונות מגוונים, בהם דגש ים-תיכוני מיוחד, מעין מילוי צוואה של מאיר אריאל, שעוד בחייו קרא להוציא את האף מהישבן של תרבות המערב ולהתמזג במרחב. הרשימה לעיל מבטיחה מופע מרתוני של יותר משלוש שעות. היא גם מסבירה מדוע לא צורפו אמנים נוספים, למרות ההתדפקות על שערי ההפקה.
 
בין הנעדרים כאלה שנבצר מהם להשתתף (שולי רנד ועמיר בניון למשל) בגלל אמונתם (שהרי המופע מתקיים בימים שבין המצרים, בין י"ז בתמוז לט` באב), וכאלה שנשמרים לשנה הבאה (אביב גפן ודורי בן זאב למשל) להצדעת העשור, שתהיה גדולה ומפוארת, ובשאיפה להתקיים בפארק הירקון בתל אביב, בחינם מן הסתם, כפי שאכן ראוי ומגיע, וכפי שמאיר היה בוודאי רוצה.
 
וגם העובדה הפרוזאית, שההצדעה היא אחד המופעים היחידים שמצליח לאחד את שני גורמי השידור המובילים, גלי צה"ל ורשת ג` לשידור ישיר, ללא מאבקי אגו, קדימויות ובלעדיות, מעידה על האהבה למאיר אריאל ועל חשיבותו המתעצבת בתרבות הישראלית.

למועדי מופעים >

17/07/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. מעוניינת בכרטיסים למאיר אריאל
ענת , מרכז (22/07/2008)
2. איפה קונים כרטיסים?
מיטל , (20/07/2008) (לת)
1. המופע לזכר מאיר
גילה , תל אביב (18/07/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע