סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: סדק בדיקטטורת הטעם
 

 
 
ההחלטה שהתקבלה ברשת ג` לבטל את שיטת הפלייליסט עשויה לבשר מהפכה של ממש וגם - הערה קטנה על "כוכב נולד 6"


פרישה ממירוץ החנופה
 
ההחלטה של רשת ג` לבטל את שיטת הפלייליסט בשידורי המוזיקה של התחנה, שעליה התבשרנו השבוע, היא חשובה, אם לא מהפכנית. מעלתה העיקרית, ומכאן חשיבותה, היא בבידול שהיא יוצרת בין התחנה הממלכתית לבין תחנות רדיו אחרות. ואם הרושם הוא שפלייליסט הוא מולך אחיד וחזות הקול בכל התחנות, גם אם הן נבדלות בפרטים מסויימים ברשימות השידור שלהן, ברשת ג` נוצרת - או חוזרת, אם תעדיפו - הזדמנות לעשות רדיו אחר. טוב יותר? מענה לשאלה זו יינתן לאורך זמן בתמהיל ובאיכות השידור, ובעיקר בהצלחתם בקרב המאזינים.
 
האם חלפה תהילת העולם של הפלייליסט? האם נסדקה דיקטטורת הטעם של רשימות השידור המוכתבות? האם נגמרה ההגמוניה של גלגל"צ? או שרשת ג` מרגישה את עצמה מספיק חזקה לנסות דרך אחרת, עצמאית? ואולי להיפך: מרגישה (שוב) שמיצתה את עצמה, חסרת אג`נדה ואי-רלוונטיות, ומנסה שוב להמציא את עצמה?
 
בגדול, רשת ג`, כפי שמצופה מתחנת רדיו ממלכתית-ציבורית, מוותרת בהחלטה זו על השתתפות במרוץ החנופה המטורף אחרי לבו של המאזין. במלים אחרות: אם רשת ג` היא תחנה חשובה ומשפיעה, כמו שפרנסיה מקווים שהיא, החלטה זו אמורה לעצב אותה כאלטרנטיבה משדרת, כבית חדש (חדיש ומחודש?) למוזיקה הישראלית, ליוצרים ולמאזינים. אם תנוּוַט כראוי, היא עשויה להחזיר מקוריות וחדשנות יצירתיות לפופ המקומי וגם לרדיו, על חשבון כתיבה-יצירה-הקלטה לטעם המשותף של ה"מיינסטרים" (שגם הוא אינו חד-משמעי ומתעצב-מתעדכן כל העת).
 
בחופש הפעולה שיינתן מעתה לעורכי המוזיקה ברשת ג` בהשמעת שירים חדשים, יש הבטחה גדולה, מקום לאופטימיות. אנשי המקצוע בגימל, עורכים ושדרים-עורכים, יפעילו טעם אישי ושיקול דעת שונה, לא ישחקו ראש קטן וייכנעו לרשימה מוכתבת, אלא יקשיבו ביתר תשומת לב ובפתיחות לחומרים חדשים ויבחרו כל אחד את הראוי בעיניו. אנחנו, כמאזינים, נהנה מפריחה של פלורליזם.
 
לטעם אישי יש יתרון עצום, אך רק בתנאי שהוא מלומד, מנומק ועקבי. לא כפיף ולא חפיף אם הוא מבקש להיות דעתני, אוטוריטטיבי ומשפיע. הוא יכול להחזיר הילת כוכבות לעורכים בקרב המאסף של הרדיו, להחזיר להם את הרלוונטיות ואולי אף לכונן מוקדי עניין חדשים, במקום להיות עבדים נרצעים לפלייליסט ופקידי קבלה של קול ההמון. אולי כך נפסיק להיות מאזינים צייתנים וקהי-חושים, שישמעו שוב ושוב את אותם דברים "פופולריים". ונשוב לגלות מוזיקה איכותית (בעידן שממעטים לעשות כמוה, או שכמותה לא מקבלת במה ראויה) ואחרת, אולי גם נסיונית ושונה, מסעירת דמיון ופורצת אופקים.
 
אך ההחלטה גם מלווה בחשש. אי הוודאות הגדולה היא במידת המעורבות של "פוליטיקאים" ו"לוביסטים", מטעם עצמם ומטעם הממונים, בשיקולים ובהנחתת הוראות הפעלה ופעולה חדשים. בואו לא נהיה תמימים. מי שהיה חשוב לו לפעול במסדרונות רשות השידור והוועד המנהל אותה, בקידום ההחלטה הזאת (למשל, איגוד אמני ישראל, אמ"י, שמאיים בפניה לערכאות בטענה ל"פגיעה בפרנסה"...), עשוי לזקוף לזכותו את ה"כניעה" הגימלית, וינסה בבוא היום גם להכתיב "רשימות השמעה" או סדר השמעה מטעמו (נגיד אוטומטי, שלפיו יחוייב הרדיו להשמיע כל שיר חדש שמגיע לתחנה, רק מתוקף היותו חדש ולא מתוקף היותו איכותי).
 
כי זו בעצם המטרה שלהם. להסיר מחסום וחיץ של "קריטריוני-איכות" בפני שירים, ולחייב את הרדיו להשמיע כל שיר רק מפני שהוקלט ורק מפני שבו תלויה פרנסתו של בנאדם. ועכשיו יעבור קו החזית מעימות מול ועדת פלייליסט, שנתפשת כ"קבוצה מצומצמת של אנשים שיושבת ומחסלת קריירות של אנשים במחי החלטה", להתמודדות ולהפעלת לחצים מול העורכים באופן אישי. ומה ההבדל? אם למקטרגים היו טענות נגד רשימת שידור שנקבעה על ידי אנשי מקצוע בשיבתם כגוף אחד, שלא יהיו להם טענות נגד החלטות אמנותיות וטעם אישי של אותם אנשי מקצוע כבודדים? בכל מקרה, תפישות שונות של ה"איכות" האמנותית (של שירים, ובכלל) ימשיכו להתקיים, ועימן גם ההשגות לגביהן.
 
ואם אתם שואלים אותי, אז השלב הבא יהיה מתקפה אישית. בהיעדר גוף יציג כמען למענות ולטענות, תופעל מערכת של דה-לגיטימציה כלפי עורכים ושדרים (מסוימים) שיימנעו מהשמעת שירים וזמרים (מסוימים) או לא יקפידו ב"כבודם". ואם הללו לא יקבלו הגנה "מלמעלה" וחופש פעולה מלא, הסטגנציה, הבינוניות, היעדר יצירתיות וחסך במקוריות ירימו ראש.
 
או אז כולנו נתגעגע לפלייליסט.
 
למראית הדז`ה וו?
 
לקראת ההכרעה ב"כוכב נולד 6", אני תוהה אם לא מספיק עם כל היפיופים האלה שמקשטים את המסך וגורפים אס.אם.אס.ים והערצה לאו דווקא מהסיבות הנכונות? אכן טלוויזיה ורייטינג, אבל האם אופי וכשרון נדונים לכשלון מול יופי (של המתמודדים) ועיוורון (של הצופים)? האם לא ראינו את הילדון עם הפוני, העיניים העצומות למחצה והלסת המרובעת ב"כוכב נולד 2"? האם לא חזינו (באותה עונה אפילו) בילדה חסרת סיכויים מעפילה כצלע שלישית לגמר שהופך לדו-קרב בלעדי בין שני נערים? ואולי תעשו "נער פוסטר נולד" וזהו?


14/08/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. רשת ג`
משה , (17/08/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע