סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן בן מלך – שולי רנד בהופעה
 

 
 
רנד, בהופעה בימתית מלבבת וכובשת, הוכיח שלא צריך להיות זמר כדי להיות כוכב פופ


לב גדול
 
חמישה חודשים אחרי שראה אור אלבום הבכורה של שולי רנד, לרבים מאיתנו חמישה חודשי ציפייה  ארוכים מדי, הושלמה סוף-סוף אמש התמונה הכוללת של אחת ההפתעה המוזיקליות המרנינות בפופ הישראלי בשנים האחרונות. רנד, בהופעה בימתית מלבבת וכובשת, הוכיח שלא צריך להיות זמר כדי להיות כוכב פופ. די באישיות הנכונה, באהבה גדולה וכמובן בשירים טובים, כדי ליצוק תוכן ומשמעות בכוונה וכדי להפיח חיים וכוח במלים. במילותיו שלו עצמו, הוא בן מלך שעשוי מאבנים טובות.
 
יהיה מעניין, בעצם זו חובה, לראות את שולי רנד בהופעה שוטפת, "רגילה", ולא להסתפק בבכורה חגיגית, שאורחיה בני משפחה, חברים, סלבריטאים ומקבלי הזמנות לרוב, כדי לספוג את הרושם הנכון. אולם משום מה, יש לי הרגשה שההתרגשות והתכונה העצומות לפני ההופעה ובפתיחתה, השליטה בשירים והנכונות ההתנדבותית האוטומטית להצטרף בשירת רבים (ובמחיאות כפיים קצובות), כמעט בכל אחד מאחד עשר שירי האלבום שנכללים במופע, תחזורנה על עצמן גם בהופעות הבאות של רנד. כי דווקא הקהל "הפשוט", זה שרכש את "נקודה טובה" ביותר מ-30,000 עותקים (שולי רנד?! זהב וחצי?! אכן, אבנים טובות, מכף רגל ועד ראש מרגליות!), עשה זאת מאהבת מוזיקה, בהתמכרות לרגש ובהתמסרות לכנות ששולי רנד מציע ומשדר.
 
זה לא דבר של מה בכך לראות על הבמה אברך מתבגר, חנוט במעיל ארוך וכבד כשלראשו מגבעת שחורה רחבת שוליים, פוצח בשיר. אבל אמן הוא אמן הוא אמן נקודה. ומי שהיה שחקן תיאטרון נדיר באיכויותיו והמשיך להפגין את יכולותיו גם בקולנוע, בתפקידים בלתי נשכחים, לא יכול שלא להיות זמר, גם אם ההגדרה הנכונה יותר היא של אחד שכותב ושר שירים. ולא צריך פוזה, מספיק רק לב גדול. אמנם הוא כמעט ולא זז ממקומו, וגם כשהוא פושט את המעיל ונשאר עם הציצית, להגיש ולדבר הוא יודע. וגם להשלים את המלאכה בג`סטות תיאטרליות קטנות וכמעט בלתי מורגשות של ניע ראש, הבעת פנים, תנועת יד או הרמת רגל.
 
רנד הוא מספר סיפורים מיומן ונהדר. משכנע, מהפנט, כובש בקסם. הוא עושה זאת בחן ועם הרבה הומור ("קוגל, צ`ולנט ורוק`נרול"), בעיקר עצמי: "שלא תקלטו שאני מיסיונר... שעל פשעיי תכסה אהבה... שלא תחשבו שהמופע קצר... שלא תרגישו אם הוא משעמם", כך, פחות או יותר, הוא שר-מציג ב"בס"ד" (בסיעתא דשמייא), שיר הופעה מדליק ושובב שמיטיב לתאר את האופי הפתוח והמלבב של ההופעה, מיפרט תפילות לכל מטרה והזדמנות להציג את נגני הלהקה.
 
וזה למעשה המפתח להצלחתו הכפולה, בתקליט ובמופע. אין בהם שום דבר שיפחיד במיסיונריות, בניסיון לכפות דיעה ואמונה, חלילה וחס, להעביר את המאזין על דתו או להחזירו בתשובה, רחמנא ליצלן. גם בתקליט ולבטח בהופעה, שזוכה להפקה מוזיקלית ערמומית ומתוחכמת, נדיבה וחכמה (אסף אמדורסקי, שגם מלווה בנגינת קלידים). אין שום איום. להיפך, היא שמרחיקה עדות. בכלל לא דתית, חסידית, ליטורגית או יה-בה-במית. היא מקרבת דווקא בזכות היותה פולקית לגמרי, אמריקאית כזאת. ניחוחות מובהקים של קאנטרי (אם בסלייד-גיטר מתכתי, אם במשיכות כינור שובבות) מלווים אותה מראשית ועד אחרית. הפקה נינוחה, מפתה, מערסלת, מעסה את האוזן ומחניפה לה. ואתה מפסיק לבחון ולבדוק את האיש, אתה שומע רק את השירים, את העברית הציורית, המוטעמת והנהגית כהלכה, את הלחנים והמנגינות המדויקות והמותאמות כדבעי, את היצוע הסיפורי-דיבורי. משהו.
 
דרכי נועם
 
כאמור כל שירי האלבום "נקודה טובה" כלולים ב"נקודה טובה" ההופעה. הם ועוד ארבעה "חיצוניים", שאחד מהם כבר הזכרנו לעיל (בס"ד), ושלושה אחרים שבגלל פתיחותם ובוסריותם-היחסית, כנראה לא נמצאו ראויים להיכלל בתקליט, אבל מעשירים את ההופעה: "אושר", שכשמו תוהה על החיפוש המתמיד אחרי א-ביסאלע אושר, שמשולב בראשית המופע; והאחרים שמתפקדים כהדרנים: "עליזה" ספק מונולוג משעשע, ספק מערכון תיאטרלי ולבטח שריד מתקופת מעבר אישית; ו"אלוקיי", שעל פי הודאתו של רנד, הוא השיר הראשון שהלחין עם תחילת החזרה בתשובה (לפני 15 שנה), והוא אולי הלחן ה"דתי" ביותר שלו, למרות שבעיבוד של אמדורסקי והלהקה (עמית יצחק גיטרה; רן שמעוני תופים; ניצן חן רזאל כינור; ונחמן אלביט בס) מקבל טוויסט רוק`נרולי-אתני, ונשמע כמו יצירה מאוחרת של "צלילי הכרם".
 
להבדיל מהשיר ה"דתי" האחרון, שנשמע כאילו הוברח מבית הכנסת, השיר הכי "יהודי" בהופעה, הוא שיר הנושא "נקודה טובה". ולא רק בטקסט - שהרי כל שיריו של רנד הם הגות יהודית אוהבת אדם, מצטנעת ונחבאת אל הכלים - אלא בנימת-נעימתו-מנגינתו. אבל יהודי שלנו. לא גלותי, אלא ארצישראלי. אווירתו ספוגה מסורת, בית אבא ושורשים. ומעניין, שדווקא אהוד בנאי, שהצטרף בשירה (כפי שעשה זאת בהקלטה), הוא המסלסל בגרונו כחזן, שעה שרנד נשאר שליח-ציבור "חילוני", שלא עושה עניין ממוצאו כביכול-או-למעשה של השיר.
 
כאמור זו הסגולה העיקרית של רנד, של התקליט ושל המופע. כחוזר בתשובה מצטיין הוא מכיר בערכן של דרכי נועם. והוא נזהר מ"כפייה דתית". ולכן, כשהוא שר "שלא תיבזה תפילת עני" ב"מה התכלית", או "כי שמה כי שמה האלוקים" ב"ערפל" וכמובן גם "אבל אני מוסיף בחושך לחתור/ ושואל ומבקש / אייה, אייה, אייכה", לתפילות הללו מצג חילוני לגמרי, והמשפטים-פסוקים לעיל, הופכים על נקלה למוטיבים המנוניים שחוזרים ונשנים בדבקות ובקול רם בשירה בציבור. שיחק אותה, הבן מלך.
 
בהופעה, אולי אפילו יותר מבאלבום, מודגשות ההשפעות היצירתיות של רנד. מאיר אריאל נוכח ב"בן מלך שעשוי מאבנים טובות" (רוקאבילי נהדר) ובעיקר ב"סגולה" (המונה את שבחי האשה); אהוד בנאי מורגש מאוד ב"רפא-אל" שהוא שיר מסע בטקסט ובהתנהלות, וזה אך טבעי שבנאי מצטרף במפוחית, בגיטרה ובפיזום; והמחזאי חנוך לוין, שרנד מגולל את פגישתם האחרונה, על ערש הדווי שלו, ב"המשורר". שיר זה זכה ללחן צנום שנשמע כמו קינה רנסאנסית ענוגה ופתלתלה.
 
גם ל"אחותי", הנועל את המופע בטרם-הדרן ומוקדש לרעייתו מיכל, יש צבע תיאטרוני-קברטי, שמכליא בצורה מופתית כמעט, שמחה חסידית עם טנגו קלאסי. שיר שנתפר לשמחות ולאירועים. אולם את הביטוי התיאטרלי המלא שלו מקבל רנד במונולוג משעשע על חרדות, שכולו נרות דולקים, כוסות תה ופקקים של קוניאק, ואחריתו אבא סביבון ואמא סופגנייה. מאסטר פיס. ותצטרכו לראות בשבילו את ההופעה, כיוון שמבצעו יהודי חוזר בתשובה, וקשה להאמין שמערכון זה ישתלב ב"אותי זה מצחיק", שעת הצחוק השבועית בגלי צה"ל, מדי שבת בבוקר.
 
בכלל, הבעיה היחידה של שולי רנד היא שהוא לא מופיע בלילות שבת. "נקודה טובה" הייתה מגדירה מחדש את המושג "עונג שבת".
 
שולי רנד. נקודה טובה. צוותא תל אביב, 9 בספטמבר 2008

למועדי מופעים >

10/09/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (17 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
17. כרטיסים לשולי רנד היום בזאפה 17.10 למכירה!
נעמה זקן , ירושלים (17/10/2011)
16. האם ידוע על מופע נוסף של שולי רנד?
עדין , דרום (23/11/2009)
15. מחפש כרטיסים לזאפה 27.10
דור , תל אביב (13/10/2009)
14. "סגולה" הוא אלגוריה לעם ישראל שמכונה "עם סגולה"
דני , ר"ג (08/10/2009)
13. שולי רנד בזאפה...
רחל , רמת-השרון (04/03/2009)
12. האויב בשיר הוא היצר הרע וכל תכסיסיו
נעמה , (25/01/2009)
11. על מה השיר אבנים טובות מה הסיפור מאחורי זה?
קוקו , י-ם (25/12/2008) (לת)
10. אז כנראה שעוד לא יצא לכם להכיר באמת את המושג "עונג שבת". חבל...
יוסף , (16/10/2008) (לת)
9. ניצחון גדול ליהודים- שיעור בתרבות לת"א הדועכת.
יוספון , (22/09/2008) (לת)
8. מי שאחרי שולי- כל הכבוד לשמחי שמואלי המפיק והמנוע מאחורי שולי והמופע המהוקצע, אתם עוד תשמעו עליו!!!
מעריץ , (15/09/2008) (לת)
7. פאושליות
גופטה , בבלי (11/09/2008)
6. היה חזק ביותר!
עזריאל , (10/09/2008)
5. מוזיקה נהדרת הופעה מדהימה חגיגה ללב!
הייתי , (10/09/2008) (לת)
4. עונג צרוף !!!! חובה לראות!
שולית , (10/09/2008) (לת)
3. היה מדהים
י.ט , (10/09/2008)
2. הופעה נהדרת, אלבום גדול.
י.ס , תל אביב (10/09/2008) (לת)
1. ריגוש
אלי , (10/09/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע