סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן קובי אפללו בהופעה
 

 
 
קול הפעמונים הנדיר של קובי אפללו הוא מתת אלוה והמסגרת האינטימית של המופע עושה לו רק טוב


סרנדות מקסימות לתועלת הציבור
 
מה שיפה ומהנה באנטי-כוכבים מהסוג של קובי אפללו הוא שבאים לשמוע אותם נטו, כערכם הנקוב באלבום המוקלט ובהשמעות הרדיו, ללא דעות קדומות והצטברות ראיות. רק בזכות התמכרות לקול ולשירים, ולא בעקבות קישוטים וקשקושים, רעש וצלצולים או נוכחות בטורי הרכילות בעיתונים.
 
אך יש פה בעיה מקדמית קטנה. עם אלבום בכורה בלבד (ומבלי לספור את פרי הביכורים והבוסר ב"שמעונה", להקתו הגלילית, שגם הוא עצמו גנז בדיעבד) לא פשוט להחזיק מופע. והבנאדם, כמה מוכשר שיהיה, כולה 12 שירים. לא שם, לא פרצוף מוכר, ועם כל הכבוד לתואר זמר השנה (בגלגלצ!) זה עדיין לצאת מהבית, להיכנס לאוטו, להכניס יד לכיס ולהקריב 4-3 שעות מהיממה.
 
במיקרה של אפללו ההימור משתלם, ואפילו תופס אותך מופתע עד כמה לא באת מוכן לפגישה אתו. הקול? בהחלט מסקרן. הזמר? מספיק מעניין ומבטיח. השירים? בסדר. שלאגרים? לא חסר. חוות דעת של לקוחות מרוצים? מפה ועד הודעה חדשה. ובכל זאת, צריך לקרות משהו מעבר לכל אלה ביחד.
 
ההתחלה סקפטית ומלאת תהיות. עם "שיר געגועים" בפתיחה (מה קרה שכולם שרים עכשיו על שבירת שתיקה?)- להיט גדול. תפילה של אמונה באהבה. ואפללו, פרפורמר מתחיל אך כבר משופשף בשטיקים מקצועיים, מעודד מחיאות כפיים ומגיש המיקרופון לשירה בציבור, ומתנצל על צרידות של שפעת חצופה. עושה רושם שהוא הולך לקשקש לנו בין השירים כדי למלא בכוח את המופע ב"נפח".
 
וזה אכן מה שהוא עושה. שר ומפטפט. "אהבת חיים" שיר זיווג שנכתב על החברה הקודמת שלו; "ים הרחמים" בעקבות אובדן של אישיות קרובה ומשפיעה ש"עברה עולם", כדבריו; הרומנטיקה של פעם שהולידה את "טורונה"; התלאות שעבר בדרך להיות זמר והבשילו את "תהפוך את העולם"; או ההקדמה הארכנית ל"בא מן השתיקה" ששופעת אנקדוטות משעשעות על חשבונו שלו, כמי שלא מזהים אותו ברחוב, ואפילו לא נתנו להיכנס להופעה שלו, ועוד במעלות, עיירת הולדתו. וגם חוויות מהופעות בתחנת דלק בבנימינה, באיצטדיון טדי בירושלים ומביקור בסניף הדואר המקומי במעלות.
 
אפללו רחוק מלהיות מספר סיפורים מקצועי, ובכל זאת משכנע שנזכר בסיפור הרגע ולא מפני שהיה ב"ליין-אפ" שלו. יש בבלתי אמצעיות הבראשיתית הזו משהו משקר ובהיעדר היומרה והפוזה שלו משהו משכר. הוא לא רהוט ובוטח כמדקלם טקסט שגור, אלא עושה זאת במבוכה, מהוססת ומצטנעת שמתגלה כאמינה וכחברמנית בתכלית, ומבלי שתרגיש משתלטת עליך, שובה אותך, מפרקת את מנגנוני ההגנה החשדניים והציניים שלך ודורכת אותך לקראת הבאות. לא רק מה ישיר, אלא פתאום חשוב לך גם מה יספר. ולא חשוב אם אלה חן ומבוכה של התחלה או חינניות ברוכה של תופעה. כי המסתתר מאחורי הבלדות הרכות והכובשות הוא הערך המוסף, המשלים, שממלא את השם וטוען את האישיות. מוכיח שאפללו - כפי שהוא מתלוצץ על עצמו - אינו שם מפחיד, למרות ש"אפללו הוא לא שם קל. זה שם של מוציא לפועל"...
 
עם כל הדיבורים, הסיפורים, החוויות והמעשיות יוצאת בסוף הופעה של שעה וחצי, לא רע במושגים של זמר מתחיל. כל שירי "בא מן השתיקה" (תריסר בסך הכל) בפנים. אלה שירים פשוטים ולא מסובכים, נהירים ולא מאוהבים בעצמם, עם דימויים תמימים שמשדרים כנות, אמת ואמפטיות, ועם לחנים מלאי נשמה, כמו נכתבו ברכות, ברגישות ובכוונה מלאה, באותה מומחיות טבעית של פייטני המזרח. אם תבכרו, אלו פיוטים של הלב, תפילות אהבה של העת החדשה. אם תעדיפו, אלו הן סרנדות מקסימות ("שיהיה לך טוב", "אין לי דבר אחר" וכמובן "מה שהלב בחר") בפיו של טרובדור מודרני, המנוני אוהבים לשימוש ולתועלת הציבור. גם השירים שבחר לחדש (להוציא את "טורונה" המיותר כבר באלבום עצמו למרות שמספק לו עוגן ספרדי) נשמעים - "מה הן המלים" (שלמה ארצי), "היום" (אהוד בנאי) ו"שיר למעלות" - כאילו היו אתו מאז ומעולם, עוד פנינים במחזור התפילות שלו.
 
העיבודים וההפקה המוזיקלית של עמוס בן דוד מעניקים מסגרת לטינית, חמה ומלאת תשוקה למופע, יותר מאשר באלבום. מפנימים דרך קבע ים-תיכוניות מולדת ומתכתבים פה ושם (למשל "אחיזת עיניים" החברתי) עם ג`אז, והם הרבה יותר חיים וסוחפים בהופעה. בחבורה שמלווה אותו, ראוי במיוחד לציון ולתשואות נגן הגיטרה הספרדית המעולה גיא בוקאטי, ששיאו בטנדו "נשקיני", פיוט נשמה חזנותי מבית מדרשם של חוזה פליסיאנו ובועז שרעבי. הנגנים האחרים הם עידן שרון בקלידים, יניב פופיק בבס וג`רום איטה בכלי הקשה.
 
את השבחים ליפי שירתו שמרתי לסוף. אין ספק שהיעקב הזה שרה עם מלאכים בגלגול כלשהו של התפתחותו. קול הפעמונים הנדיר שלו הוא מתת אלוה. מרהיב בגבהיו ובצלילותו, מרחיב הלב באיכותו. ושירתו מדויקת ויציבה, על אף הרעד בכנף, במיתרים ובנימים, ובעיקר לא מתקתקה, למרות סכנת הגלישה שאורבת לפתח העיסוק בבלדות ובשירי אהבה. אפללו הוא לא זמר של איצטדיונים, אולי בעתיד. בינתיים המסגרת הקרובה והאינטימית עושה רק טוב, לו, לשירים ולאמירה הצנועה, הטבעית והמקסימה.
 
קובי אפללו. "בא מן השתיקה" ההופעה. זאפה תל אביב, 7 באוקטובר 2008

למועדי מופעים >

12/10/2008   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (6 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
6. זמר מדהים, אולי הטוב ביותר
אביטל , (18/05/2011)
5. נפלא מדהים
אילנה , ראשלצ (09/07/2009)
4. מסכימה עם כל מילה. הוא המלך
מירי , שרון (23/10/2008) (לת)
3. לא רק קול פעמונים גם השירים מיוחדים לו.
ליאור , חדרה (15/10/2008) (לת)
2. אמת - הופעה פשוט כיפית והבחור מדהים.
ש.זא.ד , צפון (14/10/2008) (לת)
1. כמה יפה נכתב פה וכמה נכון
גלעד , מרכז (13/10/2008)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע