סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
2930
כתבה
 
מאת: הילה אהרון בריק תיאטרון שהוא בית
 

 
 
גיא תלם, מנהל תיאטרון חולון בריאיון לקראת פסטיבל "ימי זמר בחולון"


טיפול במוזיקה מדורות קודמים
 
שנה וחצי עברה מאז מונה גיא תלם, שם כמעט אלמוני לניהול תיאטרון חולון, אחד ממוסדות התרבות הפעילים בארץ. בשיחה לקראת פסטיבל "ימי זמר" שיתקיים שם בחול המועד פסח הוא מספר על פסטיבל שהוא "אורגניזם חי", על הקהל החולוני ועל החלטות של ניהול תרבות בזמנים קשים.
 
פסטיבל ימי זמר מרחיב מדי שנה את היריעה לכיוונים של פופ ורוק. לפני כמה שנים ברי סחרוף ועמיר לב לא היו מתחברים לפסטיבל כזה. אתם מנסים לפנות לקהל צעיר?  אולי אתם מאבדים את הייחוד?
 
"אין לי פרספקטיבה מספיק ארוכה. באינטואיציה - הפסטיבל נולד כמקבץ אירועים של שירה בציבור  ומשם הפך לפסטיבל שגדל וצמח כמו כל מפעל תרבות שהוא אורגניזם חי שהולך ומתפתח ומתעבה עם השנים ויותר ויותר רואים מופעים שיש להם אג`נדה וערך אמנותי בפני עצמם. המרכז היה ועדיין הינו בטיפול במוזיקה שנוצרה בדורות קודמים שלא כל כך מטופלת.
 
"יש הרבה פסטיבלים סביב הופעות של אמנים אבל לא עוסקים מספיק במוזיקה שנכתבה בעבר, של יוצרים ותיקים מסוגם של נעמי שמר, וילנסקי, הולנדר וכו`, שהשאירו אחריהם נכסי צאן ברזל. יש נטייה של האמנים בדורות הצעירים לחזור ולטפל בחומרים האלה למשל פרויקט `עבודה עברית` - פתאום החומרים מתגלים מחדש על ידי אמנים פעילים עכשיו במידה רבה בזכות זה שבשירים האלה והארכיונים האלה יש חומרים מוזיקליים משובחים. אנחנו לא בדיוק באינפלציה של מוזיקה מי שחי את המוזיקה יכול לחוש תחושה של מיצוי, דד אנד שמוביל כמה אמנים שפועלים לחזור לאחור, לראות ולגלות מה נעשה בעבר. זו האג`נדה של הפסטיבל כבר הרבה שנים, לטפל בחומרים  שנוצרו בעבר ולהאיר אותם באור חדש. השנה יהיו גם שירי משוררים וגם לזה יהיה ביטוי על במה אחד ותיקים, דור ביניים – גלי עטרי ונורית גלרון לצד חברה צעירים כמו אברהם טל.
 
"משהו שהתחיל בשנה הקודמת וזה הרצון לתת מקום ליצירה עכשווית והבחירות שלנו משתדלות ככל האפשר להקפיד על ערך אמנותי. לא כל מה שצעיר וחי ויש לו קיום במדיה הוא בהכרח מייצג ערך אמנותי גבוה -  כוכב נולד כן או לא האח הגדול וכו`.  אנחנו משתדלים לתת ביטוי לאמירה עכשווית כמו החיבור בין  ערן צור ומרינה מקסימיליאן בלומין, או ברי סחרוף ועמיר לב או תמר גלעדי שמביאה עיבודים חדשים לנעמי שמר,  באור לגמרי שונה.  
 
"מאפיין נוסף בליין של מוזיקה עכשווית זה עניין של מפגשים אולי לא בדיוק המצאה שלנו אבל בהחלט מפגשים בין שתי דמויות בכל מופע שלכל אחד יש את הקו שלו".
 
יש גם איזה  תהליך אחר של קנוניזציה של הפסטיבל – הענקת הפרס של הפסטיבל   
 
"כמו רוב הפסטיבלים הוא בסופו של דבר יוזמה של הממסד.  פסטיבלים כאלה הם הזדמנות של הרשות או הממסד להעלות על נס ולדחוף אמנות.  במקרה הזה עיריית חולון אומרת אנחנו מעודדים זמר ואמנות ישראלית עכשווית ומאירים זרקור על קבוצת אמנים בנקודה מסוימת בשנה ומגובה בפרסום. ביטוי נוסף לזרקור ספציפי על יוצר או מבצע  הוא הענקת פרס הפסטיבל שמביע הערכה  לעבודה שלו. השנה, עם הזכייה של נחום היימן בפרס ישראל כיוונו לדעת גדולים. דברים יצאו כך ביד המקרה. יצא שכמה גורמים חושבים אותו דבר  זה הזמן הנכון וזה המקום להעלות על נס את התרומה שלו לזמר העברי".
 
אפשר לומר שהפסטיבל התקבע כמחליף של פסטיבל  ערד ?
 
"זו לא פעם ראשונה שבה אני שומע את הרעיון הזה. אנחנו תופסים מקום שפסטיבל ערד מילא  בעבר כשנתן במה למיטב הזמר העברי. היום אנחנו הפסטיבל הגדול ביותר שעוסק במוזיקה ישראלית בהיבטים רב דוריים ואספקט רחב. האווירה כמובן שונה  מאוד מערד – זה פסטיבל  של אולמות, יש פה תחושה של בית משהו מאוד אינטימי גם על במה גדולה. 
 
קהל שוחר תרבות
 
אתה יכול לאפיין את הקהל החולוני של השנים האחרונות?
 
"קשה מאוד לאפיין את הקהל החולוני. תיאטרון חולון הוא מוקד לקהל מאוד מאוד רחב שמגיע אליו ומתוך זה קשה מאוד להגדיר את הקהל החולוני דווקא. אפשר לומר שהוא חובב מושבע של זמר עברי. הוא חובב תיאטרון יש פה הרבה פעילות תיאטרון והקהל יודע להעריך תיאטרון טוב - כשאנחנו לא בוחרים נכון הצגות, אם הן על סף הבידור או לא גבוהות ברמתן - לקהל החולוני יש מה להגיד. זה קהל שוחר תרבות ואני מניח שזו תוצאה של העשייה של עשר השנים האחרונות בעיר. העיר שמה את התרבות במקום גבוה בסדר העדיפויות של הרשות ורואים את זה במיזמים של  המדיטק וסינמטק חולון והמוזיאונים. זה מוכיח את התיזה שבמקום שבו יש פעילות תרבותית ענפה בסופו של דבר יש קהל שלומד לצרוך תרבות. במקומות שאין - אין.   כדי שיהיו חיים תרבותיים צריכה להיות עשייה ויצירה. זה לא בא מהשטח. אלה  דברים שצריך לחנך להם ולממסד יש תפקיד.
 
"תיאטרון חולון מתמקד בעיקר בגילאים המבוגרים, גילאי שלושים, ארבעים ומעלה. מוזיאון ילדים מטפל בילדים ובמשפחות. בשנתיים האחרונות אנחנו פונים להבאת אמנים מחו"ל במה שאין לו מקבילה בארץ  - אלה הופעות מהסוג שגורמים מסחריים לא יביאו - מריאן פיית`פול, דידי ברידג`ווטר וסנדרה ברנרד שאני מרשה לעצמי לומר שהביאה סטנד אפ אמריקאי ברמות ביצוע שאנחנו לא מכירים בארץ. יש פער עצום בין הרמה המקובלת של מופעי בידור וסטנד אפ כאן למסורת האמריקאית".
 
התחרות בין מוסדות התרבות החולוניים משפיעה עליכם?
 
"התחרות תמיד קיימת גם בתוך העיר וגם במישור הארצי וזה בסדר וזה בריא מתבקש ובלתי נמנע. מה שנעשה בחולון באופן מאוד נכון הוא שיש מערכת יחסים וקשרי עבודה חמה בין כל הגורמים – מנהלי המוסדות, הגורמים העירוניים מסודרת חמה ומשתתפת דיאלוג מתמשך כל הזמן בין מנהלי המוסדות בחסות העל של העירייה".
 
האם תיאטרון חולון יעודד יצירה מקורית?
 
"השאלה היא האם יש מקום לתיאטרון יוצר נוסף בישראל ואני לא בטוח. מחקרים מראים שהציבור צורך תיאטרון בכמויות שאין להן תקדים בשום מקום בעולם אבל גם ככה התחרות היא מאוד קשה בין התיאטראות היוצרים.  שחקנים אמנים ויוצרים מתפרנסים בדוחק. עם זאת הסטודיו למשחק של חולון פעיל כל השנים ובסגל ההוראה נמצאים טובי המורים כמו משה איבגי, אסתי זקהיים, יוסי יונגהיים. הסטודיו מעלה ארבע הפקות בשנה שרצות בחולון ומחוצה לה באולמות קטנים. מופעים צעירים וקורטוב של פרינג`. ופה ממלא תיאטרון חולון תפקיד יצירתי.
 
הפסטיבלים (פסטיבל אשה, פסטיבל ימי זמר ופסטיבל צלילי ילדות) הם מבחינתי הפלטפורמות שבהן התיאטרון יוצר תכנים והזדמנויות חדשות. קשה לי להשתכנע שנכון ל-2009 יש מקום לתיאטרון יוצר נוסף במלוא מובן המילה".   
   
"פיטורים הם לא הכרח מקודש"

גיא תלם הוא בוגר האקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב במגמת קומפוזיציה ותורת המוזיקה. מ-2001 כיהן כמנכ"ל מרכז המוזיקה תל אביב-יפו (שבו מתקיימת בין השאר הסדנה הבינלאומית לאופרה). 
   
אתה מגיע ממוזיקה ומניהול מוזיקה, דווקא זה תחום שהוא יחסית חלש בחולון (אולי למעט פסטיבל  צלילי ילדות) – אתה חושב לפעול בכיוון?
 
"בהחלט כן. בתיאטרון חולון יש עדיין מה לעשות בתחום. אנחנו מתחילים מהמוזיקה הקאמרית - השקנו סדרה בביצוע של אנסמבל סולני תל אביב – התזמורת הקאמרית המובילה ברמת הביצוע שלה היום בארץ - בסדרה שהרכיבו במיוחד עבור תיאטרון חולון שתורחב בשנה הבאה. במקביל – סולני באך הישראליים - אנסמבל חדש שאמון על הביצוע של יצירות של באך בעיקר מוזיקה דתית ליטורגית  וקרוב לודאי שיציגו כאן סדרה בשנה הבא.
 
יש גם  דיאלוג עם מספר תזמורות לקיים סדרה של טעימות של התזמורות הגדולות. הרצון היה לא להבליט תזמורת אחת אלא להביא גופים איכותיים מאוד שיתנו משהו שהוא עדיין חדש וטרי.  אנחנו מנסים  לבנות קהל שמתרגל ורוצה לצרוך מוזיקה קלאסית ועל פניו, נראה שההתחלה היא ברגל ימין".
 
איך זה שבחולון בניגוד לערים סביבה אין היכל תרבות  או מה ההבדל בין תיאטרון חולון להיכל תרבות?
 
"התיאטרון יותר ותיק מרוב היכלי התרבות בערים השכנות. אני מניח שאופי המבנים הנטייה למתכת שיש מתכת וזכוכית . תיאטרון חולון נבנה בשנות השבעים כתיאטרון. הוא עבר מתיחת פנים בעיצוב הפנימי אבל בניגוד להיכלי תרבות הוא מדבר מאוד בית, עם בית קפה קטן ופינות ישיבה ומעביר את האווירה של בית חם אינטימי. זה לא היכל תרבות של מתכת שיש וזכוכית, אלא תיאטרון, כפי שהיה נהוג פעם".   
 
תחום ההתמחות האקדמי שלך הוא ניהול תרבות (תלם הוא בעל תואר שני במנהל עסקים בהתמחות בניהול מוסדות תרבות מאוניברסיטת תל אביב).  מה דרוש למנהלי תרבות בארץ? מה חסר לדעתך למנהלי תרבות בארץ?

"אני מתרשם שלחלק גדול ממנהלי התרבות בארץ חשוב לקבל כלי ניהול ופה יש הרבה מה ללמוד מהמגזר העסקי. במפגש הראשון זו פלאנטה אחרת, עם  סט אחר של ערכים ודרושה תקופת הכרות ותקופת למידה. יש הרבה מה שאפשר לקחת מהניהול וליישם בתחום התרבות. לגבי הניהול הכספי יש מסורת שהולכת ומתפוגגת שהתקציב הוא משהו של הממסד, והממסד הוא אח גדול שאפשר להישען עליו על כל צרה שלא תבוא וכשיש משברים יש מישהו למעלה במשרד שיבוא לפתור את הבעיות. זו תפיסה שגויה. הדבר הנכון הוא להתייחס לניהול הכספי כמו ניהול משק בית אחראי ולכלכל את הצעדים. בשנה כמו זו שהיא שנה קשה והאווירה היא על סף פאניקה וצמצום פעילויות לדעת לתכנן מראש לדעת לקצץ בכל מה שלא נחוץ לעשות תכנון מבוקר ושמרני שמשאיר מרווחים ואז יוצאים בשלום. אני משוכנע שהרבה מאוד מהארגונים במשבר,  לו היו מכילים עליהם ניהול יותר מהודק בכספים היו יכולים להימנע מהמצבים האלה.  מי שדואג לתכנן טוב וטוב ולראות לטווח הרחוק יכול למנוע מהארגון שלו פגיעה באנשים ופיטורים. פיטורים הם לא הכרח מקודש ואפשר להימנע מהם לרוב באמצעות תכנון נכון.  
 
השוני העיקרי בין ניהול תרבות לניהול במגזר העסקי הוא שבדבר הכי בסיסי -בחזון ובמטרה הראשונית והבסיסית של הארגון  - מטרת העל של המהלך היא לייצר רווח וכספים לבעלים של הארגון. במוסד תרבות המטרה היא לא לייצר רווח אלא לממש חזון -  לספק שירותי תרבות מגוונים ואיכותיים לקהילה. צריך לנהל כלכלית ולא להפסיד כסף אבל אתה נמדד בסופו של דבר לפי היעד הזה:  האם הקהל שלך מקבל תרבות מספיק מגוונת, איכותית ונאותה.  זה השוני המרכזי. מזה נגזרות כל ההחלטות. האם ההצגה שרכשתי, התכנייה שעיצבתי, הפסטיבל שארגנתי, אתר האינטרנט שהקמתי (בקרוב הוא מבטיח יושק לתיאטרון אתר חדש) האם כל אלה -  מאפשרים את מגוון ואיכות תרבות".

פסטיבל "ימי זמר בחולון" יתקיים בין התאריכים 15-11 באפריל 2009 בתיאטרון חולון.



06/04/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע