"כל רקדן מספר את סיפור חייו"

להקת הפלמנקו הישראלית COMPAS תקיים בסוף השבוע הקרוב סוף שבוע ספרדי במסגרת פסטיבל מחולוהט. במסגרת סוף השבוע תתארח אחת מבכירות רקדניות הפלמנקו מספרד, אינמהקולדה אורטגה, במופע חגיגי של " טבלאו פלמנקו", ערב פלמנקו מקורי ואותנטי בשילוב מוזיקאים ורקדנים נוספים.

אורטגה תופיע יחד עם מיכל נתן, מנהלת להקת הפלמנקו הישראלית,   במופע בסגנון המסורתי, יחד עם שלוש רקדניות, רקדן ומוזיקה חיה בליווי זמר, גיטריסט ומתופף. בחמש השנים האחרונות השתיים רוקדות יחד בלהקה של מיגואל אנחל ממדריד. "בפעם הראשונה נפגשנו לקראת סיבוב הופעות ביפן, מאז נסענו יחד שלוש פעמים ליפן ופעמיים לגרמניה", מספרת נתן, "אינמהקולדה מלמדת במדריד ותמיד כשאני נמצאת במדריד אני לוקחת אצלה שיעורים. אנחנו גם חברות וגם קולגות".

אורטגה נולדה בחרז, שבדרום ספרד והתחילה לרקוד בגיל צעיר, פיתחה את הסגנון המיוחד לה, המאופיין ביצריות ובלהט, והיא ידועה בתנועות הידיים ובעבודת גוף נשית בריקוד שלה. בבגרותה עברה למדריד ורקדה בהרכבים שונים והיום יש לה להקה משלה במדריד. במהלך שהותה אורטגה תיצור כוריאוגרפיה לתכנית הלהקה לשנת 2010 ותעביר סדנה לתלמידים ישראלים.

"הפלמנקו הוא סגנון מאוד אינדיווידואלי וכל רקדן בעצם מספר את סיפור חייו", אומרת נתן, "הפלמנקו מתעסק בכל קשת הרגשות והיצרים - החל מאהבה, שמחה ועליצות ועד לרגשות של כאב, מוות, אבל וקינאה. לכל הדברים שאנחנו מתמודדים איתם בחיים יש סגנון ורגש שמאפיין אותו, ובמופע אנחנו מבטאים מקצבים שונים ואת הרגש שמתאים להם. במופע ` טבלאו פלמנקו` יהיו קטעי סולו, דואטים, טריו וקטעים של כל חברי הלהקה, שלכל אחד יש אינטרפרטציה משלו, משהו בשל ועסיסי בעוצמה שלו.

"החזרות למופע כזה הן מיוחדות", משתפת נתן, "לפלמנקו יש חוקיות ומבנים מוגדרים במהות הפלמנקו, ועבור רקדן, גיטריסט וזמר שמכירים את אותם חוקים, החזרות הן די פשוטות. זה כמו אלתור בתוך מסגרת קבועה יחסית. לכן לא צריך לעשות חזרות של חודשים וזה אחד הדברים הקסומים בפלמנקו, שיכול להיות עוצמתי וחזק כמעט בלי חזרות. קיימת פשטות במובן של להכין את המופע. כולם מגיעים עם הדברים שלהם ולהדק אותם יחד, לא דורש הרבה. העבודה מתבססת על שנים קודמות של עבודה".

הפלמנקו והיהודים

במסגרת סוף השבוע יתקיימו שני מופעים נוספים של הלהקה: המופע "דוד ובת שבע- דרמת פלמנקו" ו"כרמן", מופע תיאטרון פלמנקו לכל המשפחה. "דוד ובת שבע" היא הפקה רבת משתתפים המבוססת על פרשנות אמנותית לאחת הפרשות המורכבות והמסעירות בתנ"ך. "לוקח הרבה זמן להרים מופע כזה", אומרת נתן שמשמשת כסולנית במופע יחד עם אריק אלפסי, "חקרתי את הנושא שנה שלמה במטרה למצוא את הריקודים והמוזיקה שמתאימים לסיפור. במקרה הזה אין אלתור וסיפור אישי, אלא ניסיון למצוא את הדרמה והתנועות שישרתו את הסיפור". לדבריה, המופע, ששב לא מכבר מפסטיבל החורף של סרייבו ויוצא שוב בחודש ספטמבר 2009 לפסטיבל היהודי בבודפשט, זוכה להערכה ולהתעניינות עקב כך שלהקת פלמנקו ישראלית מציגה נושא יהודי.

"כרמן" היא עיבוד מקורי לקלאסיקה הנודעת "כרמן", במסגרתה להקת הפלמנקו הישראלית בשיתוף הצייר יהודה גולדין ושחקן, מציגים גרסה אופטימית ומלאת תקווה לטרגדיה של " כרמן". העלילה נרקמת על הבמה בשילוב של מחול, משחק וציור. "זוהי קלאסיקה ספרדית, שהסבנו אותה לתיאטרון פלמנקו לכל המשפחה", אומרת נתן, "שינינו את הסוף הטרגי שבו דון חוזה רוצח את כרמן, ואנחנו מעבירים מסר שלא חייבים לחיות באלימות ונשבעים לאהבה. תוך כדי העלילה הצייר יוצר ציור ענק של שישה מטרים של תפאורה על הבמה שמתארת מה שקורה על הבמה ולעיתים מנבאת את מה שעתיד לקרות", אומרת נתן ומסכמת את סוף השבוע: "שלושת המופעים מיוחדים ושונים מאוד אחד מהשני, כשכל אחד מהם נותן פן אחר של הפלמנקו".

ללהקת COMPAS 11 הפקות שונות ובכל שנה הלהקה יוצרת מופע חדש. הלהקה, בהנהגתה האמנותית של נתן, זוכה להכרה בארץ ובחו"ל.

"מגיל חמש אני רוקדת בלט ומודרני ומגיל שבע היה לי ברור שאני רוצה להיות רקדנית מקצועית ומורה", אומרת נתן, "בצבא התחלתי להתמקצע בפלמנקו, למדתי בספרד, הופעתי שם וכיום אני מלמדת ומופיעה עם להקות משם. שפת הפלמנקו היא השפה האמנותית שלי ובד בבד בחרתי לפתח את הפלמנקו פה בארץ. אני מקווה שיום אחד יהיו פה רקדנים מקצועיים לא פחות מהספרדים. היום יש מספר מסוים של רקדניות שהן ברמה גבוהה והמטרה שלי היא שתהיה קבוצה גדולה של רקדנים ברמה כזו. זה עוד לא שם. צריך משאבים והכרה ממסדית. הכרה שהפלמנקו הוא סגנון אמנותי כמו בלט קלאסי ומחול מודרני", היא משתפת בחזון שלה.

"פעם המחול הקלאסי היה רוסי וצרפתי בלבד והריקוד המודרני היה רק אמריקאי. "בהתחלה היה קשה להביא כאן בארץ להכרה שהפלמנקו זה לא ריקוד אתני מקומי ועממי, אלא ז`אנר שהוא מחול אמנותי, יצירה מקורית. אנחנו עמותה שנתמכת על ידי הממסד, כך שיש פתיחות, שינוי ומודעות, וכמו שהבלט הקלאסי והמודרני לא ישראליים, צריך להתייחס לפלמנקו אותו הדבר. זה מחול שקיים בכל מקום בעולם, משתנה ומתפתח, וקורים בו דברים. בכל מדינה ועיר קטנה יש סטודיו, אם זה ביפן, תאילנד וקפריסין. בנוסף, אנחנו כיהודים מתחברים לפלמנקו באופן טבעי. חלק ממקורות ההתפתחות שלו הם יהודיים. והיום, כישראלים ים תיכוניים, בעולם מכירים בכך שבישראל אנחנו נותנים אינטרפרטציה קרובה לאמנים הספרדיים. שיש אצלנו משהו שקרוב ליצריות וללהט הזה".