סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: לילך גביש כל אחד והשרול שלו
 

 
 
אחד הטילים שהכה בבאר שבע נפל בסמיכות למבנה הלהקה בזמן חזרות.. במשך כמה שבועות של המלחמה הלהקה חייתה בתחושה של טרור. חווינו פחדים וקשיים של הרקדנים להתמודד עם האיום התמידי. פתאום, חרף ההבדלים של החינוך והמוצא, כל הרקדנים הפכו למשפחה מאוחדת".
הכוריאוגרף תמיר גינץ על היצירה החדשה שיצר ללהקת קמע בעקבות מלחמת עזה


אלבום תמונות קולקטיבי
 
הכוריאוגרפיה של "שרול", עבודתו החדשה של תמיר גינץ, מזמנת לצופים דפדוף באלבום תמונות נוסטלגי, אישי שלו, אך גם קולקטיבי. היצירה, שנולדה בעקבות מלחמת עזה ועולה בבכורה השבוע, מכילה רגעי תמימות, אושר, פשטות וחום, לצד קשיים רבים וחשבון נפש שמובילים להתפכחות.
 
אנחנו נפגשים בחלל החזרות של להקת קמע בשכונה ג` בבאר שבע. המבנה המחודש של בת דור, עומד בלב שכונת שיכונים ובמקום פועל בית ספר למחול. חלק מהרקדנים בלהקה הם בוגרי המסלול הדו-שנתי של בית הספר, וביניהם נועה קרסו ונעמה תמיר, לצד רקדנים מחו"ל וביניהם אינגה מריה למרטינק ההולנדית, שרון באקלי מוראליס מאנגליה וישראלים מאזורים שונים, דוגמת גל ירושלמי, שהצטרף השנה ללהקה מהבלט הישראלי, ורקדנים נוספים דוגמת אנטולי שינפלד, מחבר העמים לשעבר.
 
בחדר החזרות הרקדנים עובדים על תמונת הסיום של היצירה, וגינץ, עם רגל פצועה שמסרבת להחלים, כמעט חסר יכולת להדגים לחברי הלהקה את התנועות, עושה זאת בכל זאת.

הרקדנים כולם נמצאים בסצנה, שמכילה הבזקים קצרים שנלקחו מתוך העבודה כולה ויצרו את סצנת הסיום. הרקדנים מיה סיון ואייל דדון, זוג בחיים, ממחישים ברגש שעובר לצופה את האבל הפרטי הכל כך לאומי שלנו - אובדן אהוב במערכת ההישרדות הישראלית. לדברי גינץ, מצד אחד, סצנת הסיום תהיה בעלת מימד אירוני על החיים שלנו כאן ומצד שני תהיה בה הבעה של תקווה.

 

שרול-ענקית-לא-חתוכה.JPG 
"שרול", צילום: אייל לנדסמן

ממקום של תמימות ואושר לאכזבה תמידית
 
"היצירה חסרת עלילה והיא למעשה דפדוף באלבום הקולקטיבי שלנו כישראליים" מספר גינץ, "תהליך פסיכולוגי בו יש דמות מרכזית של ילד, המתבונן ברצף הזיכרונות, איתו אנחנו מטיילים והוא יוצר רצף עלילתי, לא סינכרוני בתוך היצירה", אומר גינץ ומבהיר: "זו לא יצירה תיעודית. זו יצירה שעוסקת ברגשות ובתהליך של הזדהות. היא מבטאת חוויות של אהבה ואכזבה, געגוע, שמחת ילדות והתבגרות, כשיש בה היגיון של תהליך של גילוי.
 
"זה כמו שאתה מסתכל אחורה על דברים שאתה זוכר ולא ברצף כרונולוגי, ולאט לאט הדברים נעשים לך יותר ברורים. זה יבוא לידי ביטוי גם בעיצוב הבימתי. יש 44 תלבושות, שמובילות את הגילוי של התהליך בצורה מפתיעה, הרקדנים למעשה צוברים את החיים שלהם באופן הדרגתי והם הופכים ליותר ויותר ממשיים", הוא משתף.
 
"היצירה נבעה אצלי ממקום של געגוע לילדות. בשנים האחרונות, בעקבות סיורי הופעות בעולם עם קמע, מצאתי את עצמי יותר ויותר מחובר למקום הזה", אומר גינץ, שגדל בשנות ה- 70 בקריית מוצקין, שמזכירה באזורים מסוימים שלה על שיכוניה וחולותיה את באר שבע ופריפריות ישראליות אחרות. "הגעתי להכרה ממקום מאוד שלם, שזה המקום שלי והמדינה שלי. המקום הזה קיבל חיזוק מאוד גדול, כשהלהקה שלנו נקלעה לתוך המלחמה מלפני שנה.
 
"אחד הטילים שהכה בבאר שבע נפל בסמיכות למבנה הלהקה בזמן חזרות. הרקדנים למעשה חיים כאן, בבאר שבע. מיה, מהרקדניות הוותיקות בלהקה, גרה בקיבוץ אור הנר ליד שדרות, חיה שנים בצל הקאסמים. במשך כמה שבועות של המלחמה הלהקה חייתה בתחושה של טרור. חווינו פחדים וקשיים של הרקדנים להתמודד עם האיום התמידי. פתאום חרף ההבדלים של החינוך והמוצא, כל הרקדנים הפכו למשפחה מאוחדת".
 
"בילדותי אני זוכר את עצמי יושב במדרגות של הכניסה שלנו ואז נשמעה הצפירה של מלחמת יום הכיפורים. כל הגברים לבשו מדים והשכונה התרוקנה מגברים. כילד צעיר הרגשתי שאנחנו נלחמים על המקום שלנו, תרתי משמע".
 
"במקביל לגעגועים לילדות וההורים המתבגרים, מצאתי את עצמי עושה חשבון נפש איך היה פעם לעומת היום", אומר גינץ. "איך הגענו עד הלום כחברה, ממקום של תמימות ואושר. אבל גם היום, כשיש מלחמה אנחנו מחזיקים את עצמנו יחד, למרות שיש אכזבה מהמצב הפוליטי ומכך שאין שלום".
 
"שרול ביצירה הוא אני כילד, או כל אחד אחר מהצופים, ויש בה געגוע לילדות והתייחסות להתפקחות. בילדותנו רצינו שיהיה פה הישראלי האידיאלי של דוש, שנלחם ושהוא ציוני, ובסופו של דבר, הגיבורים שלנו מתים כמו אסף רמון או נעדרים כמו גלעד שליט. כל אחד מהם נמצא כרגע בעולמו הוא. העבודה פתוחה לפרשנות ולכל אחד, שאיבד ויש לו געגועים ואכזבות, יש את השרול שלו.

שרול-ענקית-01-ארוך.jpg 
"שרול", צילום: אייל לנדסמן

"אם זה בא מהבטן -  זה מרגש"
 
העבודה משלבת מספר יוצרים וביניהם דניאלה מיכאלי כדרמטורגית, מאור צבר עיצב את התלבושות והתפאורה, שי יהודאי את התאורה ואלדד לידור עשה את הפסקול. "העבודה התחילה בפרץ יצירתי כשלצידי דניאלה שפירא וצוות קריאטיבי שעשה עבודה לפני שהתחילה עבודת הכוריאוגרפיה", הוא מספר על התהליך.
 
"התחלנו מקונספציה דרמטית, שהצופה עובר בתהליך של דפדוף בזיכרונות, שהולכים ומתבהרים עד למקום ראלי. משם התחלנו את העבודה של האסטטיקה הבימתית, שמנסה לקשר בין הזיכרונות לכאן ועכשיו, ולמטענים שהורישו לנו ההורים שלנו".
 
החיפושים אחר מקורות השראה הובילו לשירה של יעל גלוברמן, "שדרה": "בעוד עשר שנים תעבור פה רכבת קלה,/ פסי ברזל ינוחו לאורך השדרה/ כמו שורת הליכונים שנשמטו לדשא החדש".
 
"השיר הזה הוא המוטו של העבודה", אומר גינץ, "עבודות נוספות שעוררו בנו השראה הן האינטרפרטציה של הצלם עדי נס לסעודה האחרונה, שמצטטת את דה וינצ`י בפרשנות ישראלית מיוזעת וכתיבתם של חיים גורי ומאיר שלו ששימשה לי כמקור גירוי להעשרת הזיכרונות האישיים שלי לדימויים ויזואליים, כשכל הזמן מחברים אותנו כקולקטיב אחד – שיכון אחד, שכונה אחת, משפחה אחת. אלו המקומות שבהם אנחנו אוגרים את הכוח להמשיך כמרכז תמיכה. עם החומרים האלה נכנסנו לסטודיו והרקדנים עבדו איתי על החומרים האישיים שלהם, יחד יצרנו את הערב הזה".
 
להקת קמע נוסדה על ידי גינץ בשנת 2002 ומאז הוא משמש ככוריאוגרף הבית שלה. גם "האמת העירומה", אחת מהכוריאוגרפיות שיצר עבור הלהקה, עסקה אף היא בחוויה אישית שעבר. "העבודה ההיא עסקה בפרידה ואכזבה אישית בהקשר הקולקטיבי. העבודות שלי נובעות ממקומות עמוקים באישיות, אבל מזמינות אנשים להזדהות ממקום של כנות. יש בי רצון לחשוף ולהגיד את הדברים שאני מרגיש באופן מודע. אני אוהב שהאמן אומר את האמת שלו – ולא רק מבדר את הקהל, אם זה בא מהבטן, זה מרגש".
 
"אני מאוד שמח שהקהל הולך וגדל עם הלהקה", הוא אומר לסיכום ומזמין לעבודה החדשה "קהל שמעוניין לבוא למופע מחול להתרגש, להזדהות ולהזיל דמעה, ולא להרגיש מנוכר לתנועה שהיא מוזרה בעיקרה, כמו הרבה עבודות מחול בימינו. אני מאמין שחוויה של מחול טוב מרגשת את הקהל ושולחת אותו עם חומר למחשבה הלאה". 
 


למועדי מופעים >

17/01/2010   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע