סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן בעלת הארמון – מעבר לזמן
 

 
 
העלאת המחזה החשוב של לאה גולדברג ביידישפיל היא אולי ההזדמנות האחרונה להצגתו בהקשרו המקורי היהודי-ישראלי-אירופאי


אין מלחמה בחוץ
 
העלאת המחזה החשוב של לאה גולדברג ביידישפיל היא אולי ההזדמנות האחרונה להצגתו בהקשרו המקורי היהודי-ישראלי-אירופאי
 
כאשר התאטרון הקאמרי העלה ב-1955 את "בעלת הארמון" של לאה גולדברג נולד אחד הדיונים החשובים על מהות הדרמה הישראלית והתבוננותה במה שהתרחש באירופה הנאצית. היו מי שהצביעו על חולשות דרמטורגיות הנובעות מהיותו של המחזה "ספרותי" מדי, והיו מי שקבלו כי גולדברג עסקה בעבר בשעה שהאתוס הלאומי מבקש לו ביטוי "עכשווי" למדינה הצעירה בשנה השביעית לקיומה.
 
עלילת המחזה מתרחשת ב-1947 בארמון היסטורי אי שם באחת המדינות שהיו תחת הכיבוש הנאצי. בלילה של סערת ברקים ורעמים נקלע לטירה צמד שליחים ישראלים: דורה רינגל שליחה של עליית הנוער, שמחפשת אחר ילדים יהודים שהופקדו למשמורת הצלה במנזרים ואצל משפחות נוצריות,  ומיכאל זנד, שליח הספרייה הלאומית בירושלים שיצא לחפש ספרים חשובים שנשדדו על ידי הנאצים.
 
שומר הארמון זאברודסקי מבוהל מהופעתם, ובכך מסמן כי מאחורי החזות המפוארת של חדר הספרייה מסתתרת אמת אחרת. האמת הזאת מתגלה במקרה וחושפת כי הארמון הוא נכס שירש ממשפחתו, וכי במהלך שנות הכיבוש הנאצי הוא סייע למחתרת והעביר אליה מידע ממפקדת הנאצים שהשתכנה בארמונו, לפי יוזמתו.
 
יתרה מזאת, ובעיקר, זאברודסקי הציל נערה יהודייה, לנה, שהצליחה להימלט מאנשי הגסטפו שעה שכל בני משפחתה נלכדו. הוא הסתיר את לנה בארמון מתחת לאפם של "אורחיו" הגרמנים, אך כאשר המלחמה הסתיימה המשיך לנהוג כאילו היא נמשכת.
 
לנה המשיכה להאמין ולפחד כי בחוץ משתוללת המלחמה וכי הדרך היחידה שלה לצאת מהמסתור היא רק בלילה, אל הספרייה שווילונות כבדים אוטמים את חלונותיה. אלה היו השעות שבהן היא וזאברודסקי פיתחו ביניהם קשר עמוק ומיוחד ולא בהכרח רומנטי, גם אם ניתן לפרש זאת כך.
 
שני השליחים הישראלים, דורה העניינית שאיננה מקבלת הסברים כפשוטם, וזנד שמגלה אמפטיה והבנה, מנסים לקחת עמם את לנה ולהעביר אותה לארץ ישראל. אי האמון שלה בכך שאין מלחמה בחוץ נמוג, אך לא הכרתה ונאמנותה לאיש שהציל אותה, הסתיר אותה ורימה אותה. רק פתיחת החלון אל אור הירח והגן הרטוב מהמטר הסוחף, משכנעת אותה להיפרד ממנו. בודד, זקן ומיואש הוא נותר לבדו בארמון שהמלכה שלו עזבה.

בעלת-הארמון-זראר-אלון.jpg
"בעלת הארמון", צילום: ז'ראר אלון
 
היידיש כערך מוסף
 
לפני שש שנים חזר התאטרון הישראלי אל המחזה בהפקת אנסמבל הרצליה, בבימויו של זאב קלאתי שהרחיק מבטו מהשואה אל המתרחש כאן ואל דמות הישראלי החדש, תוך הדגשת מאפיינים פאשיסטיים, כפי שאמר אז, של כובשים, הפועלים לא בהכרח מתוך אידיאולוגיה, כמו במחזה המקורי, אלא מתוך מניעים אחרים.
 
אפשר להבין למה אותו ניסוי באקטואליזציה פוליטית של המחזה לא צלח כאשר צופים בהצגתו החדשה בתאטרון יידישפיל, בתרגום של מיכאל פלזנבאום ובבימויו של יצחק שאולי. כי מעבר לשאלת איכות ההצגה נשמעת בה מסה רעיונית על קריסת ערכי העולם הישן, כולל האפשרות של ניתוק היסטורי בין היהדות לאירופאיות, זו שהקיאה אותה בכוח רב.
 
העובדה שהנתק הזה אוחה ברבות השנים ואירופה שיקמה את תרבותה, אינם מעידים על חולשת המחזה אלא על כוחה של המציאות, כשם שעושה זאת העלאת המחזה ביידיש, ובמיוחד כאשר שלושה שחקנים "צברים" בהצגה הזאת דוברי יידיש כשפת אם טבעית שלהם.
 
ואמנם זו בעיניי מעלתה של ההצגה, הנותנת לה ערך מוסף, כשם שזו הייתה מעלתה של הפקת "ילדי הצל" מאת בן-ציון תומר בתאטרון הזה לפני ארבע שנים – החיבור בין הישראלי ליהודי על רקע השואה. 
 
המשחק טוב. מירי מאיר כלנה, נאיבית, מפוחדת ומתעוררת לחיים, ענת עצמון כדורה, עקשנית בספקנותה, ודורי אנגל כזנד, שנאחז בכל סממן של אנושיות במצב המפתיע שנקלעו אליו. יחד עמם אנדריי קשקר כזאברודסקי, אפוף סוד, נחשף בכאבו.
 
הבימוי הנאמן של שאולי, המשחק, המוזיקה המצוינת של שאול בסר, והתאורה האפקטיבית של מישה צ'רניאבסקי מחפים על נקודת תורפה משמעותית אחת בהצגה – הארמון (וליתר דיוק חדר הספרייה שבו).
 
אצל לאה גולדברג הארמון הוא השחקן החמישי בדרמה.  הוא הסמל המוחשי-רעיוני של אותה תרבות גדולה על שני פניה כפי שהיא מוצגת באמצעות זאברודסקי, הרוזן שהפך להיות משרת, ולנה, הניצולה שהפכה להיות המלכה האסורה בו. מעצב התפאורה יוסי בן ארי עשה כמיטב יכולתו תחת האילוצים הכלכליים, אך היא נותרה שטוחה, לא מפוארת וגם לא מאיימת.
 
עם זאת, וחרף ההערה הזאת, יש חשיבות רבה בהעלאת "בעלת הארמון" ביידישפיל, כהזדמנות האחרונה, אולי, להצגתו בהקשרו המקורי היהודי-ישראלי-אירופאי. 


למועדי מופעים >

21/08/2011   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
שפה עם עבר ועתיד

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע