סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן בוץ – עלובי התקווה
 

 
 
תיאטרון תמונע מעלה הצגה מרתקת של מחזה המשמיע קול אמריקאי מקורי וכואב משולי החיים


קולות כהים ושבורים

מכלול מעלותיו של הפרינג' הישראלי הוא גם מגוון הקולות שהוא מביא לתודעת קהליו. כמעט כל הצגה בו, דרמטית או קומית וסאטירית, יוצרת תמונת חיים חדה.

כך קמו, התפתחו ועלו אוף-ברודוויי ואוף-אוף ברודוויי, תיאטרוני אוף-וסט-אנד של אנגליה, תיאטרוני הכיס של צרפת, וכן של כמעט כל עיר באירופה המתחדשת אחרי מלחמת העולם השנייה.

וכך גם אצלנו. מבחינה זו לבדה אפשר לומר שרק ההכרה כאן במהותיות של הפרינג' היא שאיחרה לבוא, ותמיד, מראשית ימיו, הוא ידע לתרום להתוודעות שלנו עם מחזאות בינלאומית ומקורית שדינה נחרץ להזנחה במגירות הממסד התיאטרוני. כאן, כמעבר לים.

ההיכרות החדשה האקטואלית היא זו שמתקיימת עתה בתיאטרון תמונע בדמות המחזה "בוץ" מאת המחזאית מריה איירין פורנס, שסיפורה יכול לשמש בסיס לרומן המתפרש על פני 80 שנה ויותר.

היא נולדה ב-1930 בקובה, ובהיותה בת 14 עקרה עם אמה ואחיותיה לארה"ב. לאחר תחנות שונות, ובעיקר תקופה של כמה שנים בפריז באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, מצאה את דרכה לתיאטרון והפכה לדמות מרכזית באוף-ברודוויי כמחזאית וכבמאית.

את "בוץ" כתבה ב-1983, וזכתה בשני פרסי "טוני" (האוסקר של התיאטרון האמריקאי) עבורו ועבור שני מחזות נוספים שכתבה וביימה באותה תקופה. במחזות אלה הביאה פורנס קולות כהים ושבורים של תקוות אבודות, של חיים עלובים, של פמיניזם מתעורר, ונחשבה לביטוי הנאמן של המהגרים, בעיקר הלטיניים, שניסו להיקלט באדמה החדשה.

"בוץ" כתוב בשפה בוטה וכסדרת תמונות קצרות היוצרות תמונה קודרת של מאבק הישרדות, פיזי ונפשי, של מיי, לויד והנרי – שלוש דמויות שהחיבור הדרמטי ביניהן נועד לכישלון. מיי ולויד הם זוג שגדל יחד, לאחר שאביה אסף אותו אל ביתם.


בוץ-אורלי-דניאלי.jpg
"בוץ", צילום: אורלי דניאלי

היא עובדת ככובסת, הוא מגדל את החזירה בטסי. היא הולכת ללמוד וחוסכת כסף לעתיד טוב יותר. הוא קצת אינפנטילי, עילג וחולה. אל תוך עולמם נכנס הנרי, גבר מבוגר, אלכוהוליסט ומשכיל, שמגלה עניין בגופה של מיי, המכניסה אותו למיטתה במקומו של לויד.

ייחודו של המחזה הוא ביכולתה של פורנס ליצור מערכת מרגשת של יצרים ששורשיהם הם התקוות למשהו אחר. המשולש הלא-רומנטי, כמו החיים של כל אחד מהשלושה, הוא הבוץ שמתוכו הם מבקשים להיחלץ. אלא שעלובי החיים הללו לא נועדו להגשמת התקווה כשכל אחד מהשלושה הוא הסלע שאליו מתנפצות התקוות של השניים האחרים.

הבנה לעולמן של הדמויות

את המחזה הטעון הזה, שיש בו רגעים קטנים של אור והומור, תרגם וביים יִגָאֶל זקס, שיצר הצגה מרתקת, מכאיבה, המועלית באולם הסייקל האינטימי של תמונע. את התפאורה המקורית עיצבה דפנה פרץ, תוך ניצול טוב של המקום, כשברקע שורת חבלי כביסה שעליהם תלויים סדינים ובגדים ואדמת בוץ הסוגרת על מתחם המגורים. התאורה של יעקב סליב העשירה את שכבות הרקע ואת זירת ההתרחשות המרכזית.

זקס החליט להוסיף להצגה דמות רביעית שאינה מופיעה במחזה המקורי – שוש רייזמן, שכתבה את המוזיקה ה"בלוזית" שעימה היא מלווה את ההצגה בפסנתר ובשירה. לכאורה היא משקיפה על המתרחש מהצד, מדגישה הלכי רוח או כמעירה באירוניה דקה. בשלב מסוים היא גם מנהלת דיאלוג גלוי, מאולתר, עם לויד, המנגן במפוחית זעירה.

עיקר הישגי הבימוי מתמקדים בהבנה העמוקה של זקס לעולמם וזהותם של שלושת האנשים ולאי-האפשרות שלהם ליצור קשר חי עם הזולת, התובע את "הכל" לעצמו. הישגים אלה באים לידי ביטוי בעיצוב ובאיכות של המשחק, שמעניק עומק לסיפורן האישי והמחובר של הדמויות.

ליז רביניאן בתפקיד מיי יוצרת דמות שמתאפיינת בפניה המוארים, באקטיביות העניינית ובנחישות שלה להתקדם ולצאת מהבוץ. האור הזה מגיע לשיאו המרגש בתמונה שבה היא מבקשת שהנרי יישא ברכה לפני ארוחת הערב. יחד עם זאת גם היא יודעת להיות בוטה, כלפי לויד, ובהמשך, כאשר היא מבינה שאין עתיד גם ביחסיה עם הנרי.

אלכס קרול כלויד מעצב דמות צבעונית מאוד, בוטה ומאיימת, ובה בעת נוגעת ללב בכאביה הפיזיים ובניסיון להתגבר על העילגות. הוא מעצב מצוין גם את התום הגס וגם את הסירחון שדבק בו, את הרקב בגופו, את הקנאה בהנרי שגזל את מקומו במיטתה של מיי, והוא מרתק בטיפולו בהנרי, אחרי שזה נפצע והפך נכה.

יגאל זקס כהנרי יוצר דמות מרתקת של גבר אבוד, שמוצא הזדמנות להיות רצוי, אך אינו יודע להיות אנושי, מתחשב ואוהב מעבר לצרכיו המיידיים. זקס יוצר את הדמות מפרטים קטנים מאוד, שמצטרפים למהות מפחידה, מאיימת, שמוצאת עצמה שבורה לרסיסים.

בסיכומו של דבר עלילתו של "בוץ" תקפה גם למקומותינו, וכל מי שחווה מקרוב מפגשים עם הומלסים, עם פליטים ועובדים זרים יכול לזהותם במחזה המיוחד של פורנס ובהצגתו המרתקת של זקס.

למועדי מופעים >

02/02/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. המלצה חמה
אתי , (05/02/2014)
1. הצגה חזקה
חני , (03/02/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע