סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן ירדנה ארזי והגבעטרון: ממתק אמיתי
 

 
 
המופע אמנם עומד בסימן עורו האשכנזים, כאנטיתזה לא מוצהרת להשתלטות הצליל הים תיכוני על היכל התרבות, אבל עם יותר משלושים שירים ולהיטים מזוהים עמן, גם אחרון הציניקנים באולם (ואולי בעולם) לא יוכל להישאר אדיש לכוחם ולהשפעתם, כמו לקסם שיתוף הפעולה הנושב מן הבמה"
עם שלל קלאסיקות והפתעות נעימות, נראה שמדובר בשיתוף פעולה מושלם


לא רק ירדנה ארזי תוהה, לכל אורך ההופעה המשותפת לה ולחבורת הגבעטרון, איך אפשר להתקבל למקהלת הזמר הוותיקה והנודעת מכולן. זו, אני מעריך, מחשבה שחולפת בראש של כל אחד שצופה בה בפעולה.

האם היא אכן חוג סגור לקיבוצניקים בלבד, מקיבוץ גבע ומעמק יזרעאל? או שיש סדקים באחד מהסמלים הגדולים של הישראליות המושרת ובכלל, ויש בכל זאת תנאי קבלה שלא כולנו מודעים אליהם? ואם לא ארזי, ילידת קיבוץ, בוגרת תנועת הצופים, יוצאת להקת הנח"ל ומתקרבת בגילה לגילה של החבורה, מי כן?

איך לא חשבו על זה קודם?

במסגרת מאמצי הרלוונטיות, השיווק ואולי הרחבת הקהלים (מחקו את המיותר), הגבעטרון יוזמת חיבורים אמנותיים שונים. הזכורים בהם, בעת האחרונה, הם ההקלטה המשותפת של "בת שישים", עם הראפר סאבלימינל (ב-2008 לציון 60 שנה למדינה), וסיבוב ההופעות המשותף לפני שנתיים וחצי, עם דודו פישר וטוביה צפיר.

עכשיו הם עושים זאת עם ירדנה ארזי, שתמצית קורות החיים שלה דלעיל, והמטען הדיסקוגרפי שלה, רק מעוררים שאלה פשוטה: איך לא חשבו על זה קודם? כי אם מדברים על שירי אהבה ודאגה לארץ ושירים "הומאניים", על נפש האדם ומהותו, חייו ותכליתו, ארזי היא מועמדת בול. ותחשבו על זה באסיפת החברים הבאה במשק.

זהירות, ספוילר. המופע הזה ממתק. לא יכול להיות אחרת. אמנם הוא עומד בסימן עורו האשכנזים, כאנטיתזה לא מוצהרת להשתלטות הצליל הים תיכוני על היכל התרבות, אבל עם יותר משלושים שירים ולהיטים מזוהים עמן, גם אחרון הציניקנים באולם (ואולי בעולם) לא יוכל להישאר אדיש לכוחם ולהשפעתם, כמו לקסם שיתוף הפעולה הנושב מן הבמה.

ירדנה-ארזי-והגבעתרון.jpg

26 אמנים ואין ספור המנונים

ביחד הם מונים עשרים ושישה אמנים: עשר גראציות ושמונה גברים בגבעטרון, המנהל המוזיקלי (כבר 26 שנה!) ונגן הקלידים שלהם אילן גלבוע, וירדנה ארזי אחת עם שישה נגנים: פטר ורטהיימר בכלי נשיפה, אתי אברמוביץ' בחליל ובכלי הקשה, אורי ויינשטוק בפסנתר, קלידים ואקורדיון, מוטי לייבל בגיטרות, נעם שחם בבס ולוקי גבאי בתופים. כולם ביחד הם מאסה מרשימה ומפוארת. ללא חבורת הזמר (ומנהלה) שכמוה, גם הם יוצאים ונכנסים, יש רגעים של דלות צליל ונפח. לא הרבה, אבל יש, בעיקר בחלקו הראשון של המופע.

הגבעטרון פותחים את המופע, עם שלושה עמודי תווך במורשת המוזיקלית שלהם: ההמנון הלא רשמי "ים השיבולים", תעודת הזהות "עמק שלי" (שניהם של יצחק קינן וחיים אגמון) וצובע האווירה האולטימטיבי "ליל גליל" (של אלתרמן ומרדכי זעירא). בכל שיר הם משנים העמדה, ועם ח"י חברים, מגוון הצירופים ואפשרויות התנועה, הם אינסופיים. ברם, נרשמת אכזבה קלה: הגבעטרון נכנע לשיני הזמן ולחידושי הטכנולוגיה, וחברותיו (שעומדות בדרך כלל בחזית) פוזלות מדי פעם לצגי הפרומפטר. לאן הגענו?!

בהמשך הם חוזרים לשתי מחרוזות שלהם – "ציפ ג'יפ" (חיבור בין שירי הפלמ"ח של חיים חפר ושמואל פרשקו -"ציפ ציפ" ו"היי הג'יפ") שבמפתיע נמהל בו גוון רוקי של גיטרות, בס ותופים ושירי מדורה וצ'יזבט מאותה תקופה (בהם "סבתא בנגב", "שושנה שושנה" ו"הפינג'אן"), שתמיד גוררים השתתפות והתלהבות מצד השומעים. סוגרים את הפרק הזה "מה אומרות עינייך" (יצחק שנהר ומרדכי זעירא), גם הוא מסוג השירים שמחיאות כפיים קצובות בהם הן רפלקס מותנה, בלתי נשלט.

מחרוזת נוספת שלהם, בשלהי המופע, הייתה "רוסית" בלתי נמנעת, בה מככבים "קלינקה", "בואי אמא" ו"קטיושקה" המתורגמים (אביבה אור שלום, לאה נאור ונח פניאל, בהתאמה) ו"דוגית נוסעת" המקורי (נתן יונתן ולב שוורץ). מחרוזת זו היא תגובה ציונית הולמת למחרוזת צוענית קודמת של ארזי, שבה להטו "הכינור הנאמן", "היא רוקדת" ו"בן אדם", שלושתם של אהוד מנור (הראשון על פי לחן צועני עממי והאחרים לחנים של קובי אושרת ובוריס דימיטשטיין), וביניהם מתגנב שיר עממי רומני, שזה הכי קרוב לצועני.

קודם לכן מביאה ארזי למופע (עם הרכב הליווי שלה, בעיבודים של אורי זך) את "שהשמש תעבור עליי" (יורם טהרלב וחנן יובל), את "עגילי דמאר" (דודו ברק ויאיר קלינגר) כהזמנה לשירה בציבור, ואת "שיר של יום חולין" (רחל שפירא ויאיר רוזנבלום), בו היא מקבלת ליווי קולי מאברמוביץ', החלילנית שלה. אגב, ארזי אחראית גם לעיצוב הפרחים הבימתי: לפחות חמישה זרי פרחים קיבלה במהלך ההופעה ממעריצים נרגשים, וכל פעם הגיבה בהפתעה מהולה בתדהמה.

ירדנה-ארזי-והגבעתרון2.jpg

דואטים ושיתופי פעולה מפתיעים

ספרתי שמונה וחצי דואטים בין הגבעטרון לארזי, שמונה מעמדים בהם שיתוף הפעולה היה מלא, בעיבודים מרעננים וממריצים ובהרמוניות יפהפיות. כמו "דרישת שלום" הנהדר שלה (רחל שפירא ויאיר קלינגר), "חופים" הקלאסי שלהם (נתן יונתן ונחום היימן), שננעל בסיום שכולו א-קאפלה משותפת של קהל ובמה, או "הוי ארצי מולדתי" של כולנו (טשרניחובסקי ונעמי שמר).

אם אלה מובנים מאליהם, בלב המופע יש כמה משת"פים חורגים ומפתיעים, לטעמי לפחות. "סתיו" (האיש הטוב של מוסטקי ותיאודורקיס שתרגם יעקב שבתאי), בגוון בלקני, עם הרמוניה מופלאה, תיאום והעמדה יפים; "האשה על האבן" (שכתבה רחל שפירא ללחן עממי ספרדי) עם להט של פלמנקו ואמירה נשית נוקבת; "חפץ חיים" (שפירא וירוסלב יעקובוביץ') בביצוע מרשים, מלא הוד והדר, שנטען גם הוא באנרגיות רוקיות – ממש יציאה מהקופסה בעבור הגבעטרון. פרק זה מסתיים במחצית הדואט - ארזי והגברים של החבורה עם "שיר העגלון" (שתרגמה אור שלום מרוסית), כשוורטהיימר מצטרף בסולו קלרינט.

חלקו האחרון של המופע (אחרי המחרוזות הצוענית שלה והרוסית שלהם) נפתח בביצוע המרגש של ארזי את "הביתה" (מנור וקלינגר) שהפך למשאלת הלב של החיילים במבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) - מלים חדות ומדויקות, נוקבות וכואבות, חובטות בתודעה וצובטות את הלב. נגינת הגיטרה החשמלית של לייבל רק המחישה את עוצמת הרגש.

כדי להמתיק את הגלולה ולצקת טעם במחאה שעודנה מפעמת בכל מקום בו שוהים חיילים נגד רצונם, ממשיכה ארזי עם "אתה לי ארץ" (של טהרלב ונורית הירש), מאפשרת לחליל של אברמוביץ' להתרפק בדמעה.

טהרלב חתום גם על שני השירים הבאים של הגבעטרון (שניהם מתורגמים מרוסית) ועל מנת היתר של אופטימיות לסיום - "למי איכפת מה שיהיה" (הם לבד) ו"אל הדרך" (עם ארזי). האופטימיות המדבקת הזאת ננעלה בדואט לשיר הדי.אנ.איי של הגבעטרון - "בת שישים" (דידי מנוסי וקובי אושרת), שלא יכול שלא להצית אור בכל עין צופיה ולעורר תקווה בלב כל שומע, עם "העבר מאחוריה והיא צופה אל הבאות". שתיהן, גם הגבעטרון וגם ארזי - החברה החדשה לפחות עד סוף הסיבוב הזה.

ירדנה ארזי והגבעטרון. היכל התרבות תל אביב. שלישי, 12 בינואר 2016

רכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

17/01/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (5 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
5. האם נמכר CD של ירדנה והגבעטרון בחנויות?
מיכל , מרכז (22/07/2016) (לת)
4. הגבעטרון מרימים לירדנה!!! היא פורחתתת וגם הם
מופע מדהים , (01/06/2016) (לת)
3. מדוע שירי ארץ ישראל זה אשכנזי?
אריק , (18/01/2016)
2. ממליץ בחום על ההופעה של ירדנה והגבעטרון
עופר דואק , חיפה (17/01/2016)
1. עונג של מופע!!
תמר , מרכז (17/01/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע