סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2017 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן אי הבנה - המהלך הסופי
 

 
 
מבחינה דרמטית טהורה ברור מלכתחילה מה צפוי להתרחש, אם ברוח הדרמות היווניות על גורל השבים לביתם משהות ארוכה ומלחמות, או ברוח מחזות המתח שבהן זהות הרוצחים ידוע מראש. אבל גם זאת יכולה להיחשב כאי הבנה טרגית, בהשפעת התבוננותו של קאמי במצב האנושי כפי שהתגלה בשנות המלחמה ואף קודם לכן, כאשר עזב את אלג׳יר, שהיה קשור אליה ולגורלה, ואת אשתו השנייה וחבריו שם. קאמי תיאר פעם את המחזה כ״דומה לי יותר מכל״."
ניקו ניתאי חוזר אל פילוסוף-האבסורד הצרפתי בהצגה שהמתח הנוצר בה מכאיב וממית


הצפוי הוא גם הבלתי-צפוי
 
למעשה מרכיב המתח במחזה ״אי הבנה״ הוא פנימי בלבד. הסוף, או הכמעט-סוף ידוע מראש וכיוון שכך, אלבר קאמי, שכתב את המחזה בשנים 1942-1943 במחנה הנאצי שאמבון-סור-ליניון בצרפת הכבושה, מצא את המפתח לנעול את העלילה בשניים שלושה מהלכים מפתיעים, שהאחרון בהם הוא המט, המהלך הסופי, המפתיע, כמו במשחק השחמט.
 
עלילת המחזה מתרחשת בעיירה נידחת בארץ צפונית שכוחת אל. בגרסתו הראשונית קרא קאמי למחזה בשם ״בודיוביצה״, על שם העיירה הצ׳כית שנפש בה ב-1936 יחד עם אשתו הראשונה. העלילה מזכירה גם את המאמר בעיתון שגיבור הרומן ״הזר״ מוצא מתחת למזרן בתאו בכלא, ובו מתואר סיפורו של אדם שהתעשר בחו״ל וחוזר אל ביתו בכפר שבו אמו ואחותו מנהלות בית מלון. הוא שוכר חדר במלון בלי להזדהותֿ, ובגלל עושרו האם והבת רוצחות אותו בשנתו.
 
קאמי משנה מעט ומוסיף, בהכרה פילוסופית מלאה של האבסורד כי הצפוי הוא בה בעת בלתי-צפוי. בהתאם לכללי הדרמה היוונית - שהדיה מצויים גם בסיפור הנחשף - הכל מתרחש בפרק זמן של יום אחד ובמקום אחד - פנסיון ישן שמנהלות אותו האם ובתה בעזרת משרת זקן. הרציחות של הלקוחות העשירים נועדו לממן והגשים את חלומן לברוח מהעיירה הנידחת הקרה אל ארץ שטופת שמש, ולחוף ים.
 
כך הן מתכננות גם ביחס לאורח החדש שמגיע בבוקרו של היום שבמהלכו מתרחשת העלילה, והוא הבן והאח שעזב לפני 20 שנה, השתקע אי-שם באפריקה, הצליח, ועתה הוא חוזר יחד עם אשתו לפצות ולתקן ולסייע לאמו האהובה ולאחותו. הן אינן מזהות אותו, ובאדיבותה של האם והנוקשות של הבת אף מחמיצות את ההזדמנות לזהות אותו באמצעות הדרכון שהוא מציג בפניהן כנדרש. אי-הבנה יקראו למה שיתרחש בהמשך.
 
מבחינה דרמטית טהורה ברור מלכתחילה מה צפוי להתרחש, אם ברוח הדרמות היווניות על גורל השבים לביתם משהות ארוכה ומלחמות, או ברוח מחזות המתח שבהן זהות הרוצחים ידוע מראש. אבל גם זאת יכולה להיחשב כאי הבנה טרגית, בהשפעת התבוננותו של קאמי במצב האנושי כפי שהתגלה בשנות המלחמה ואף קודם לכן, כאשר עזב את אלג׳יר, שהיה קשור אליה ולגורלה, ואת אשתו השנייה וחבריו שם. קאמי תיאר פעם את המחזה כ״דומה לי יותר מכל״. 



אי הבנה (צילום: דובי צ'יזיק)




אי הבנה (צילום: דובי צ'יזיק)



הצגה יפה ואינטימית
 
ניקו ניתאי ביים בהבנה את השכבות המעשיות והנפשיות בהצגה העולה עתה בתיאטרון קרוב, עם נוסח עברי בהיר וקליט של סילביה שיז׳אן וייעוץ אמנותי של דורית ניתאי נאמן. התפאורה המצוינת של צבי פדלמן והתלבושות שעיצבה אינגה בר - חומות-שחורות של האם, הבת והמשרת - משרות את האווירה הקודרת שלתוכה חודר הבן בחליפת השנהב. ודים קרשסקי עיצב את התאורה האפלה, כשברקע דוקרת המוזיקה של נדב ויקינסקי.
 
חמשת השחקנים בהצגה מצוינים ויוצרים את המתח וההנגדה הראויים לעלילה. יעל יעקב גולדמן הוותיקה היא האם שנעה בין השאיפה לנוח ולהרפות לבין הנחישות לבצע. יעקב גולדמן מעצבת נפלא את המצב המיוחד של הליכה על חבל דק - בין זיהוי משהו מוכר בגבר לבין מחיקת זהותו מההכרה, בין הנחישות של רוצחת לרוך אימהי ומצפון.
 
לצדה הבת מרתה, שנעמה שלום עמיאל בונה בדיוק מרתק את נוקשותה הנראית כאכזריות לא אנושית, פותחת אשנבים אל הפחד מפני חשיפתן, ולבסוף מכאיבה בעיצוב הייאוש המוליך אותה בעקבות אמה אל מסקנתה האישית מהקשר בין חלומותיה ומעשיה. מה שיפה במשחקה, כמו גם בזה של האם, הוא שאין בו אכזריות לשמה או מפלצתיות. הן אנושיות ובכך מכאיבות ופוגעות בזולת ובעצמן.
 
גל ישראלי מגלם יפה את הבן השב אל מולדתו וגורלו, שופע שמחת חיים ותאווה לפצות על שנות היעדרותו, ומתאכזב כשאמו ואחותו אינן מזהות אותו. הוא עצמו נטול יכולת להזדהות בפניהן כפי שהבטיח לאשתו, מריה, במשחקה החי והמרשים של מורן אלון, קליל ורענן בהתחלה ומציאותי-נואש בסיום. את האנסמבל משלים צביקה דולב הוותיק המצוין כמשרת שמחזיק בכיסו את המפתח לפתרון, ובפיו מילה אחת ויחידה.





אי הבנה (צילום: דובי צ'יזיק)




לסיכום, ״אי הבנה״ היא הצגה יפה ואינטימית שיש בה גם סיפור, גם מתח וגם הנאה.
 

למועדי מופעים >

24/04/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע