סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן הכי קולית בסביבה
 

 
 
על הבמה מתגלה קרולינה כבחורה אמיצה. לא רק נוחה, מכילה ומשוחררת עם מידות גופה, ועם פאת האפרו המקורזלת ועצומת המימדים שעטתה לראשה, אלא גם עם ההחלטה האמנותית לכלול שבעה שירים מהאלבום החדש, כמעט מחצית משירי ההופעה. בהתחשב בעובדה שרק אחד מהם, 'ענן', נשלח לרדיו, זו העזה ראויה לציון. האומץ הובע גם בקליפ פתיחה קצר, שבו הכריזה קרולינה על ההשפעות הגדולות שלה - נינה סימון, אהובה עוזרי, ברוס לי, מוחמד עלי ו...הרב שלמה קרליבך."
קרולינה היא לא זמרת רגילה. וגם אלבומה החדש יוצא דופן בלחנים ובהפקה מוזיקלית מבריקה


את "שלוש", האלבום השלישי שלה, מקדישה קרולינה לבנה הרך, מאור. דומה שהיא מבקשת אם לא לראות את העולם בעיניו, לפחות לבנות בעבורו, לכשיגדל, עולם טוב יותר. וגם אם לא כאן, בהישג יד, על האדמה שעליה אנו דורכים, אז במקום אחר בחלל החיצון. אולי בין מלאכים.

תריסר שירים (ועוד קטע אחד, לסיום, שבו מנסה קרולינה ללכוד לטובת הנצח מלמולים ראשונים של ילדהּ) על 48:37 דקות ב"שלוש" נסובים, ממוקדים ומטופלים בעניינים קיומיים בהשראת פלא הלידה ובהשפעת ההורות שהתרגשה עליה. 

בחוויה זו נכללים אהבה וזוגיות, בריאה וצמיחה, הבנה ותבונה, כוח רצון וחוקי כבידה, מרדף תמידי אחרי אושר, מלחמת אור בחושך, האדם מול העולם ובקיצור - החיים עצמם, מאז ומשכבר, וגם לעתיד לבוא. ככתוב ב"עולמו הפנימי של החלל החיצון" השיר הפותח, שכתבו עבורה מאיר גולדברג ויואב ליפקין (בן זוגה ואבי בנם) והלחינה עם יאיא כהן אהרונוב: "והפירות רוצים לצנוח/ בשלים בתוכם/ להיכנע לכובד משקל לסוף של הכוח/ מופעלים ונופלים מכוחות משיכה".

ממריאה לחלל

העולם הוא אכזר, יודעת קרולינה ב"מה השתנה", שכתב והלחין אלרן דקל, אחד משותפיה הרבים ליצירה. אכזר, יפה, קר ויקר, ומלא כאב וסבל. אנשים הם בני חלוף ואיפה האושר שהובטח להם? שום דבר לא השתנה, מעולם, ואין ברירה אלא להמשיך במלאכת החיים, כאילו יש אופציה אחרת. והבאת ילד (ב"אור" שכתבה והלחינה) היא בהחלט סיכון מחושב ומודע מראש: "ילד עם לב טהור/ נולד לעולם של אור/ להוטת האדמה/ הוא לא יודע מהו שלום, מה מלחמה". אבל אלה החיים, וזאת קרולינה ב"שלוש". אמא. אכן, עולם אכזר. 

קרולינה צילום יובל אראל2.jpg
קרולינה (צילום: יובל אראל)


מצד אחד מרחיקה קרולינה עדות לעיסוק בחלל, ביקום הגדול והרחוק, הלא נודע ואולי המבטיח, הקוסם והקוסמי, וגם הגבוה והנשגב, שממלא את "שלוש", ולא רק כמטאפורה. "טסת לחלל" היא דרך אסקפיסטית (שיר משותף נוסף לה לליפקין ולגולדברג) לראות פרידה, לבחון געגוע אל אהוב שנסע. והמלאכים שמרחפים בו, בעלי כנף "(זוהר הקטבים") ובני אנוש ("מלאך" שלה), הם אילוסטרציה לתום ולטוהר, לאימהות ולאחריות.

מצד שני, כדי להתמודד עם נטל הדאגה, קרולינה משתמשת בצבעים עזים של אופטימיות - הרבה אור ("תן לי רגע"), נחישות ("יש בי") ואינסוף אהבה - "ענן", "תאהב אותי, "היהלום שבלב".

היא משלימה בשיר הנועל "היכנע" (שכתב דרור קרן והלחין אלרן דקל) עם ההבנה וההכרה שהאהבה, הרגש הגדול והמופלא שמניע את חיינו, היא בעצם כניעה. כניעה ליופיו של העולם, לגודלו, למזל ולגורל, לקבלת הבריאה. בהכנעה. וגם באהבה רבה. גם את מלמולי האושר וההסכמה של תינוקה היא מכתירה בשם "לעולם", הרצועה הנועלת.

מתכתבת עם העבר


המוזיקליות תואמת והולמת. אין חדש תחת שמש ההורות והאימהות. המציאו אותן קודם, לפניה. וגם קרולינה מבקשת להגיד חדש באמצעות ישן.

על אף הלבוש העכשווי האלקטרוני, הגרובי, התוסס והמבעבע, שבהפקתו המזהירה של רונן סאבו (שנשענת על עיבודים משותפים לו ולה), האלבום מאופיין בנטיה לחזור אל התום והתמימות, למוזיקה של פעם, להתכתבות עם העבר. עם השראות ג'אזיות, בלוזיות וגוספליות, עם נשמה ובוסה נובה, עם סלואים מוחצים ועם... הבנות נחמה, שמשרתות אותה בשלושה שירים לפחות.

עם הנגנים שאיתה ("נגני-על חלל" היא קוראת להם ברשימת התודות, להדגיש את העיסוק החללי שלה) נוצרים קסמים משותפים. קלידים מכל מיני סוגים - פסנתרים, אורגנים, סינתיסייזרים ועוד - מספקים לה כר פעילות מאתגר ונוח בה בעת, להוצאה לפועל של השירה וההבעה שלה. היא עדיין וירטואוזית, כתמיד, אבל הרבה יותר רכה וחמה. מתוקה ומתפנקת, מקסימה ונהדרת.

   


בחורה אמיצה

על הבמה מתגלה קרולינה כבחורה אמיצה. לא רק נוחה, מכילה ומשוחררת עם מידות גופה, ועם פאת האפרו המקורזלת ועצומת המימדים שעטתה לראשה, אלא גם עם ההחלטה האמנותית לכלול שבעה שירים מהאלבום החדש, כמעט מחצית משירי ההופעה. בהתחשב בעובדה שרק אחד מהם, "ענן", שאיתו היא פותחת, נשלח לרדיו, זו העזה ראויה לציון, גם עמידה מאחורי האלבום, החשוב בעיניה, וגם אמירה של התחלה חדשה, במקביל לפאזה החדשה בחייה האישיים.

גם שירים הם ילדים שיוצאים לעולם, וכמותם זקוקים לתמיכה (בהופעה) ולאהבה (של הקהל). האומץ, אגב, הובע גם בקליפ פתיחה קצר, שבו הכריזה קרולינה על ההשפעות הגדולות שלה - נינה סימון, אהובה עוזרי, ברוס לי, מוחמד עלי ו...הרב שלמה קרליבך. שאפו.

מלווה בשישה מוזיקאים - חמישה נגנים (גיא סטריער בגיטרה חשמלית, ליאור רומנו בקלידים, עידן קופרבוים בכלי הקשה, אלרן דקל בבס ושירה וברק קרם בתופים; רק שני האחרונים נגנו איתה באלבום), זמרת ליווי (גליה ירון המצוינת) והפקה מוזיקלית מבריקה, רעננה, אנרגטית וקופצנית (סאבו המצוין) - קרולינה נראתה ונשמעה כזמרת הישראלית הכי קוּלית בסביבה. בהתנהלות ובתנועה המרחפת והקלילה, בניווט ההרכב (ובהרעפת מחמאות עליו), בהובלת הקהל לשירת רבים, בבקיאות המוזיקלית שלה, בטיפול במילה שהופך את השירים לחברים משמיעה ראשונה, וכמובן בשירה, שנוטעת הרגשה של חוסר מאמץ, של הבעה כלאחר יד, כאילו כלום.

קרולינה צילום יובל אראל1.jpg
קרולינה (צילום: יובל אראל)


לא זמרת רגילה

יש באישיותה הבימתית משהו מרתק, מסקרן, מאתגר, מפתיע בכל פעם מחדש. היא לא זמרת רגילה. טוב, גם השירים שלה לא רגילים, לפחות לא בלחניהם המפתיעים, ולא בהפקה המוזיקלית עתירת הדרייב ורבת הכוח. היא נשמעת-נראית זמרת עזת צליל ומתיקות של אולם ריקודים אמריקאי ב"ענן" (גם ב"יהלום שבלב" האלבומי, שלא מגיע לבמה), היא מתנועעת ושרה כמו זמרת שחורה גם בבוסה נובה של "טסת לחלל"; ב"אור", היצירה המורכבת והיפה ביותר לטעמי ב"שלוש", היא עוברת מטמורפוזה מזמרת צרפתיה לחברת מקהלת גוספל ולמובילת המנון אצטדיוני; וב"מלאך" היא יכולה להישמע כמו זמרת הליווי שקיבלה את הזדמנות חייה להיות הסולנית, מרחיבה את הגוספל לנשמה, וטורפת את השיר בלהט ובהנאה.

דווקא עם חוש ההומור הידוע שלה, נהגה מתינות ואיפוק. הסתלבטה קצת על עצמה, על לבושה (שמלה שקופה מקושטת באבני סברובסקי, שעיצב למענה ויקטור בלאייש) ועל עמיתיה. מיעטה בחיקוי חצוצרה ("צר לי צ'רלי" הפוקסטרוט כרוקאבילי), פעם נתפשה ("מחמאות") מותחת בפינוק את איבריה כסופר-מודל, זוקפת את חזה כמו היתה איזו פצצת מין, ורק לסיום, בפתח התודות שלה, הודתה לאלוהים - "ועוד אני עושה מה שאני אוהבת. לך תבין את הבנאדם". יותר זמרת ופחות בדרנית. קולית לגמרי.

בין שירי האלבום (נציין גם את "יש בי" של כהן אהרונוב, "תן לי רגע" שלה ו"מה השתנה", שאותם היא מגישה ברצף לב המופע), קרולינה שוזרת להיטים נבחרים מאלבומיה הקודמים - לבד ועם הבנות נחמה: "Happiness" שנע בין היפ-הופ מאופק להמנון כנסייתי, "אל תאחר" שגם בו יש התכוונות של תפילה ופינאלה של חאפלה ים תיכונית, "אף אחד לא בא לי" הגרובי שמכתיב שירת רבים עולצת, "צל עץ תמר" הספוג בערגה, "Feel Alive" ו"הבלדה לאביר החופש ובת גלים" - שניהם עם אלרן דקל, וההדרנים "מול הים" שאפוף בניחוח ים תיכוני ו"Save Me" כגוספל משודרג שהופך לקרחנה. אולי זו הסיבה שלקהל לא היה כבר כוח להתעקש על "So Far", אולי הגדול בלהיטיה, שלא בוצע. הקהל, אחרי שעה ו-20 דקות, לא ביקש הדרן נוסף. הפסד שלו.

אולי פחות זיקוקי דינור ממה שניתן לצפות. אבל יותר העניין עצמו, של יוצרת וזמרת, ואמא.

אגב, סמלול דיוקנה ללוגו (האם זה דניאל ויינברג, מעצב חוברת המילים והמידע?), מן הסתם בהשראת הפופ-ארט של אנדי וורהול, הוא פשוט גאוני, מקשט את חזית האלבום ומקבל גם את פני הבאים להופעה, על צג הווידאו שבירכתי הבמה. 


קרולינה צילום יובל אראל4.jpg
קרולינה (צילום: יובל אראל)


קרולינה. שלוש (הליקון)
קרולינה. מופע השקת שלוש. נגה, יפו. שלישי, 31 בינואר 2017
 

למועדי מופעים >

05/02/2017   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
מאמא גרוב

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע