תיאטרון - חזרה אל מדורת השבט

באירועי "ריקוד שבטי" אמצעים טבעיים כמו קצב ומוזיקה אחראים לחוויית הטראנס ולא אמצעים כימיים - טראנס אורגני

חווייה לא ממסדית

אירועי הטרייבל דאנס נראים כמו פרק ב` של מסיבות הטראנס הקצביות בטבע שחלקנו חווינו בעברנו, או מבקשים עדיין לחוות. חדי עין יודעים להבחין שאומנם מדובר בניסיון להגיע אל מעבר לממשי, אך הפעם לא באמצעות מסיבות המוניות רוויות בסמים ואלכוהול, אלא באמצעים טבעיים יותר של מוזיקה וריקוד שמתפתח עם הקצב.

גיל קרניאל, מפיק ומנהל האירועים ומפיק פסטיבל הדיג`רידו, (כלי נגינה אוסטרלי שמפיק צלילים נמוכים ועמוקים) זו השנה הרביעית (הפסטיבל נערך בספטמבר), מספר שהמוזיקה השבטית, מגמה שקיימת בעולם והתחזקה בשנה האחרונה בישראל, בעצם חוזרת לכאן לאחר עשר שנים. "הטרייבל דאנס שאנחנו עושים היום התחיל את הגל הזה, שהוא גל שני בארץ", הוא אומר, "לפני עשר שנים התעורר גל כזה ואז הטראנס האלקטרוני הכניע את הגל אותו, ועכשיו קורה תהליך הפוך. אנשים התעייפו ומחפשים את הטראנס האורגני".

הטרייבל דאנס קשור לטראנס אורגני, שנעשה באמצעות כלים חיים: כלי הקשה, תופים ודיג`רידום, מוזיקה שקרובה למקצבים אלקטרוניים בצורה אקוסטית", מסביר קרניאל, "זו מגמה שבעשור האחרון חזקה בעולם, כשזה קשור לנושא רחב יותר, של חזרה אל הטבע ולאדמה, באמצעות כלים שונים והדיג` ספציפית, שהוא ענף עץ חלול שהופך לכלי נגינה. יש משהו במוזיקה הזאת שהיא מאוד בלתי אמצעית, בניגוד למוזיקה קלאסית למשל, שאתה שוקד שנים על תווים באמצעות מתודה. פה זה משהו אחר. כל אחד שיש לו חוש מוזיקלי בסיסי יכול להפוך לנגן, זה משהו שמאוד מאפיין את החוויה הזו. משהו מאוד לא ממסדי וחווייתי. אפשרות לצאת מהמסגרת של אורח חיים יום יומי ולהיכנס לחוויה משותפת מחוץ לחלל ולזמן הרגילים".

טריפ שלא קשור לסמים

באחד מאירועי הטרייבל דאנס שבהם נוכחתי, שהתקיים באוויר הפתוח, הועמדה במה מרכזית, לא גבוהה במיוחד, שעליה עמדו הנגנים, כשפניו של כל אחד מהם מופנית לכיוון שונה. צעירה אחת הפיקה קולות מדיג`רידו וצעירה אחרת הפיקה קולות בהברות קוליות חסרות פירוש מילולי. מסביב הקהל התנענע לצלילי המוזיקה, עד שאט אט נכנס למצב אקסטטי של ריקוד חופשי. התרחשות שיצרה תחושה שבטית של ריקוד סביב מדורת השבט.

נועה זולו, נגנית הדיג`רידו במופעי הטרייבל דאנס, פועלת גם כמטפלת באמצעות כלי הנשיפה. "אנחנו לא ממציאים שום דבר חדש, זה איזשהו צורך של אדם לחוות ריקוד מכיוון אחר, שהוא פחות האדרת הגוף, אלא שימוש במוזיקה לחוויה עמוקה יותר. טרייבל דאנס לוקח אותי לתרבויות שבטיות אפריקאיות עתיקות", היא מספרת כמי שטיילה ארוכות באפריקה, "יש כל מיני טכניקות ושיטות תרגול ורפואה שמגיעות אלינו היום. כל מה שקשור לדרד לוק, תורת הצמחים, ריקוד ותנועה כל אלה ככלים לטראנספורמציה ופיתוח תודעה. זה קיים בכל העולם וגם בישראל". על חוויית הנגינה והריקוד היא מספרת: "אני מתחברת למוזיקה אפריקאית והיא מצד אחד לוקחת אותי מאוד לאדמה ומצד שני היא מאוד גבוהה. זה משהו שחוויתי באפריקה, אני מאוד שמחה ולא מתפלאת שאנשים מתחברים לזה. זה מוביל לשינוי מצב התודעה במטרה של ריפוי, לא דרך המחשבה האינטלקטואלית אלא חיבור למקומות אחרים. מה שמדהים זה שזו סצנה שקיימת כבר כמה שנים ומגיעה לכל מיני סוגים של קהלים. בהתחלה זה היה מצומצם והיום מגיעים כל בני המשפחה שלי ובני 50 ו- 20, זה חזק בעיניי. כל אחד מקבל את מה שהוא צריך לקבל".

כמי שאינו מנגן, קרניאל מתאר את החוויה שלו: "החיבור האישי שלי לתחום כל כך חזק. תמיד חיפשתי את החיבור לאמנות, לא מהכיוון הממסדי, אלא מחוצה לה". כמי שטייל בעיקר בהודו הוא טוען שיש קשר לחוויה של לקחת הפסקה מהחיים, ולדבריו "שכל אחד לוקח את הטריפ שלו", אך מתעקש להדגיש: "בלי שום קונוטציה לסמים. אנחנו שמים דגש על החוויה הטבעית. לטראנס החי יש שתי משמעויות, האופן בו נוצרת המוזיקה וחוויית המשתתף בכניסה לטראנס בלי עזרים. אני מודע לזה שבהתחלה זה מעלה גיחוך וציניות, אבל אי אפשר להישאר אדיש במקום הזה ויש כניסה לקצב ולשינוי מצב תודעה, בלי עזרים חיצוניים.
"טרייבל דאנס זה השם של הלהקה, אבל זו גם התרחשות", הוא מסכם, "זה איזשהו ערב מוזיקלי שבשיאו יש הופעה של להקה. זה הפך למקום מפגש של הרבה אנשים ומצטרפים עוד מוזיקאים שנותנים כל פעם צבע קצת שונה לחוויה".

מדיטציה של רעש

אמיר יעקובי, מתופף באירועי הטרייבל דאנס, המתגורר בעמק יזרעאל, הוא מוביל ההרכב והיוזם שלו. "אנחנו עושים משהו שאין לו כל כך הרבה הכרה", הוא משתף, "אנחנו לא מופיעים מול קהל. הקהל רגיל למשהו אחר וגם הנגנים לא רגילים. אנחנו עושים משהו עתיק בו הנגנים הם חלק בלתי נפרד מהקהל, כשאנחנו משרתים את הקהל במצב התודעה והוא מוביל אותנו בזהירות תוך כדי שנבנית איזושהי אנרגיה ואנחנו הולכים עם זה כמו תמיכה בטראנס ובמדיטציה. זה משהו שונה מהמופעים היום.

למרות הרעש וההמולה מסביב יעקובי מסביר כי עבורו מדובר במדיטציה: "אנשים נרתעים כשאומרים להם מדיטציה. יש מדיטציה שקטה שאתה יושב בשקט ומנקה את הרעש שבמוח. אני עושה אותו דבר, אבל מוצא את השקט בתוך הכביכול רעש והקצב האינסופי. מתוך זה אני מוצא שקט, מדיטציה שיש בתוכה רעש גורמת לי לאקסטזה. זה קורה לי כשאני מנגן על תופים. אנשים מספרים שהם חווים חוויה דומה: האדם לא כאן כרגע, אלא במקום אחר. אפשר לראות את זה בפרצופים המוזרים שהם עושים ובשאגות שהם משמיעים. אנחנו לא פותחים בר אלכוהול והמוטו שלנו הוא שאפשר להיכנס לטראנס בצורה טבעית בלי כימיקלים, עזרים ואלכוהול, זה פשוט עניין של תרגול. ככל שהקהל מורגל הוא עובר מצב תודעה וגם נשאר שם קצת יותר זמן".

גם הוא לדבריו הגיע לטרייבל דאנס לאחר שטייל באפריקה. "משהו משך אותי לשם, ידעתי שחסרה לי אינפורמציה, ושאני אמצא אותה שם. טיילתי שמונה חודשים בקניה, ועברתי דרך זמביה ונמיביה לדרום אפריקה. פגשתי שבטים וחוויתי ריקודי טראנס שבטי ורק יותר מאוחר בטיול הבנתי שאלו טקסים של טראנס ומדיטציה. זה קתרזיס של שחרור אדיר. לפי דעתי זה ידע קדום, לא שלי ואני לא לוקח עליו בעלות. יש תחושה שזה קיים בזיכרון של כל אחד ומה שמדהים אותי הוא שהקהל שלנו, מנוער ועד מבוגרים בני 60, אמרו לי שנתפסו להם השרירים, ושהם לא הבינו מה גרם להם להתרומם ולרקוד את נשמתם למוות. אני כמעט בטוח שאנשים חוו את זה, לאנשים יש בתוך תוכם את הידע הקדום הזה".

"הטראנס השבטי מאפשר להרבה אנשים להימלט למקום בסיסי, משהו שנמצא בתת מודע הקולקטיבי שלנו, רק שבחיי היום יום הוא לא מקבל ביטוי", אומר קרניאל, "החוויה הבסיסית הזו של שבט שמתכנס יחד לחוויה משותפת, היא משהו שהאדם צמא לו. באירוע ממש אפשר להרגיש את המתח בין החוויה של האדם הפראי שצמא לחוויות של פורקן לבין החברה שיש לה כללים ומבנה מאוד ברור. אנחנו חיים בין מודרניות לאיזושהי פרימיטיביות, שהריקוד השבטי נותן אפשרות ביטוי לצד הפרימיטיבי הבסיסי של האדם".

מופע טרייבל דאנס ייערך ב- 23 בפברואר ב- 19:00 באוהל קרקס יקום. הבסיסט יוסי פיין יצטרף לחברי ההרכב: אמיר יעקובי: תופים, כלי הקשה, שירה; נועה זולו: דיג`רידו; שרית סול: שירה; יותם חרודי: תופים, כלי הקשה.