יסמין גודר, אחת היוצרות המוערכות והעסוקות בעולם המחול הישראלי מעלה במסגרת מחולוהט את 2under  חלקו השני של הערב under. את היצירה היא מגדירה כ"טרנספורמציה של זהות היחיד כדרך תקשורת במערכת היחסים". 
 
מתי ביקרת לראשונה בסוזן דלל?
 
"אני זוכרת שראיתי את להקת בת שבע או ב`קיר` או ב`מבול`. הייתי באותה תקופה בצבא ואני זוכרת שהמקום מאוד הרשים אותי. היה בו משהו מאוד ראשוני ואחר. יש לי זיכרון חזק של מגרש החנייה דווקא בקונטקסט של איך שבזי נראה היום ואיך הכניסה הפכה להיות חגיגית. היה בזה משהו שהרגיש מחוספס, בקצה, ויחד עם זאת זה הרגיש גדול ומרגש, גם לצפות בעבודות עצמן הייתה חוויה חזקה. לדעתי זה היה `מבול`. זה מעניין בהקשר של היום, אז ראיתי רקדנים שמופיעים, וכמה שנים אחר כך פגשתי איתם כיוצרים. למשל יוסי יונגמן, מלאני, ברסון, שרון אייל ואנה ויסמן. זה מעניין לחשוב על הקאסט ולראות לאן כל אחד התפתח".
 
מתי הייתה ההופעה הראשונה שלך?
 
"יש כל כך הרבה פעם ראשונה... הפעם הראשונה שלי על הבמה הייתה בימק"א בירושלים בהופעת סוף שנה בחוג. למדתי אצל חסיה לוי אגרון, מורה דגולה שלימדה גם באקדמיה. אני זוכרת אולם מקסים במיוחד. זה היה בגיל שש או שבע. באיזשהו מקום זה מאוד ריגש אותי ואני לא זוכרת לעומק. אני רק זוכרת שעשיתי טעות וחסיה אמרה לי אחרי ההופעה שלמרות שהתבלבלתי בכיוון, נשארתי בפנים והייתי נאמנה לריקוד. אני אפילו לא הייתי מודעת לטעות, המשכתי. אני זוכרת שהיה שם משהו במורכבות של המעבר מסטודיו לבמה. בסטודיו יש מראה ותפיסת המרחב היא אחרת. ופתאום על הבמה היה משהו שהשתנה".
 
ומהי היצירה הראשונה שיצרת ככוריאוגרפית?
 
"יצרתי בתיכון כחלק מתהליך הלימודים שלי במגמת מחול. באוניברסיטת NYU בניו יורק  כשניגשתי להתחיל ליצור, הייתה לי חוויה רגשית נפשית. יצרתי עבודה שנסמכה על יצירה של אדמון ג`אבז, משורר יהודי מצרי שהתגורר בפריז. יצאתי מתוך שאלה שלו על זהות והשתייכות, ומתוך הדבר הזה מצאתי את עצמי מאוד עמוסה מבחינה רגשית. רציתי ליצור וכשסיימתי את היצירה הרגשתי שאני מתחילה להוריד את השכבות. הרגשתי שזה היה עמוס לי מבחינת התכנים שעלו והסולו לא יכול היה להכיל את זה. זו הייתה עבודה בלי מוזיקה, אני חושבת שאפילו דיברתי ושזה היה מאוד תנועתי, פיזי ואפילו גולמי. מובנה מבחינה כוריאוגרפית אבל גולמי, אולי זו לא המילה, אלא דווקא נזירי באיזשהו מקום. בעבודה הזו הרגשתי שאני נורא נורא רוצה ליצור ביטוי, להמשיך, לפתח ולגעת בעוד רעיון. זה נתן לי פוש לעשייה".
 
ספרי על היצירה הנוכחית
 
זו יצירה מ 2005 שלא הוצגה בארץ, כך שזו למעשה פרמיירה ישראלית. מתן זמיר הישראלי וניקולא מאשה, מאיטליה הזמינו אותי ליצור בברלין בערב משותף לשלושתנו. זה היה מעניין כי בדרך כלל אני יוזמת ומפיקה את העבודות שלי. הם חברים שלי ומשהו במפגש האינטימי והחברי אפשר לאיזה רובד של התעסקות באינטימיות ובקשר בעבודה.
 
"הם גם היו זוג בזמנו, ולא יכולתי להתעלם מזה. הפתיחות אפשרה משהו מאוד מיוחד. התעסקנו במערכת יחסים בלי לפחד. זה לא היה תיעוד של הקשר שלהם, אלא תכנים שרציתי לחקור והבאתי לסטודיו. זו עבודה שאחד הדברים שדחפו אותי בה היה לחקור שבמקום של זוגיות אתה מייצר עוד עצמי שלך - זהות כפולה `האני בזוג`. רציתי לבדוק את הזוגיות השונות שאנחנו משחקים בקשר.
 
"אחרי כמה שנים כשניסינו להביא את זה לארץ, החלטנו לעשות זאת באופן עצמאי. עכשיו כשזה מגיע ל`מחולוהט` יש תחושה של שילוב בין עצמאות ונחישות להביא הפקה בינלאומית באופן חד פעמי, כדי שגם הקהל כאן יראה את זה, אחרי ארבע שנים שזה רץ באירופה. 
    
   
Under תעלה במסגרת "מחולוהט" בימים שלישי, רביעי וחמישי, 23-21 ביולי 2009 ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב.
 

מחר במדור: אילנה בלסן וארתור אסטמן.