סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן כזאת הייתה אמא – בוגרים מצטיינים
 

 
 
צבי גורן חזר נלהב מהצגתם של בוגרי מחזור מ"ז בבית צבי בניצוחן של הבמאית איה שבא והשחקנית הצעירה רוני כהן


מחווה לתיאטרון הצעיר של יוסי ידין ואורנה פורת
 
“כזאת הייתה אמא" נולד כרומן ששמו "חשבון הבנק של אמא" ב-1943. המחברת קתרין פורבס תיארה בו את בני משפחתה, מהגרים נורבגים, שנקלטו אט אט בסן מפרנסיסקו בעשור הראשון של המאה ה-20. שנה אחת עברה מפרסום הרומן והוא הגיע לברודוויי כמחזה מאת ג`ון ואן-דרוטן, המוכר כמחבר המחזה "אני מצלמה", על פי סיפורי ברלין של כריסטופר איישרווד, שלימים עובד למחזמר "קברט". בהפקה המקורית בברודוויי השתתף שחקן צעיר ששמו מרלון ברנדו לצד שחקנים ותיקים ומוכרים שהפכו את ההצגה שלהם ללהיט גדול.
 
ב-1948 הגיע גם הסרט המצוין בבימויו של ג`ורג` סטיוונס, ובאותה שנה עצמה נחת המחזה על בימת התיאטרון הקאמרי הצעיר, עם בתיה לנצט בתפקיד הראשי של האם, יוסי ידין בתפקיד הדוד שלה ושחקנית אלמונית, אורנה פורת, שעתה זה עלתה מגרמניה והתגיירה, בתפקיד הבת-הסופרת קתרין.
 
מעניין באזכור השמות האלה הוא שמדובר בשחקנים צעירים, בשנות העשרים שלהם, שגילמו תפקידי מבוגרים, ממש כמו בוגרי המחזור שסיים עכשיו את לימודיו בבית צבי. שחקנים אחרים שהופיעו באותה הצגה היו מבוגרים יותר כמו רוזה ליכטנשטיין ואברהם בן יוסף שיחד עם לנצט היו שותפיו של יוסף מילוא ביסוד התיאטרון הקאמרי ב-1944. בהצגה גם הופיע ילד ששמו אלכס אנסקי. אם תרצו, העלאת המחזה עתה, אחרי 61 שנים, היא מעין מחווה לתיאטרון הצעיר ההוא, ואולי רמז למה ששחקני העתיד אמורים לעשות עם כשרונם בתמונת התיאטרון העכשווית.
 
קופסה שחורה
 
"כזאת הייתה אמא" של בוגרי בית צבי, בתרגומו הקולח מאוד של עידן ריקלין, אינה רק תזכורת לעבר, אלא בראש וראשונה הצגה יפה בבימוי מצוין של איה שבא שעיצבה עם הבוגרים הצעירים משחק קבוצתי מרשים, המעמיד במרכזו את חברתם רוני כהן במשחק מרשים ומרגש של האם, מרתה. כהן מעצבת דמות שלמה מאוד, מרתקת בכל רגע נתון. היא סמכותית, ובה בעת רכה, חמה ונוגעת ללב. כהן מצליחה במיוחד לעצב את הדימוי האמהי-מיתולוגי של מרתה כדמות אנושית בכל רגע נתון, ובמשחק חי מאוד היא מאגדת את כל הקצוות של המחזה הבנוי כאלבום תמונות וכאוסף אירועים דרמטיים וקומיים של משפחת מהגרים נורבגית שמחפשת את זהותה החדשה.
 
וכשאומרים בני משפחה מדובר בבעלה של מרתה, לארס, שמפקיד בידיה את המפתחות, את הקופה ואת אחזקת המשפחה בעוד הוא נאבק על מקום עבודתו (זיו פלג בעיצוב של רוך ותבונה) ובארבעת ילדיה. הבן נילס, שבהעדר האב הוא ה"גבר" של הבית, והתומך העיקרי באמו, מגולם במשחק חי מאוד על ידי גיל וייס, שיודע לבטא בחום רב את המסירות שלו, את הבגרות והאהבה לאמו ולאחיותיו. הבת הבכירה השואפת להיות סופרת, קתרין, שהמתרחש במחזה מתואר למעשה מבעד להתבוננותה, ותמר גוטמן מצליחה למלא את הפונקציה הזאת בטבעיות ובה בעת להמחיש להפליא את חיבוטיה של נערה מתבגרת.  את שתי הבנות הצעירות במשפחה, כריסטין ודגמאר מגלמות בהתאמה נגה מילשטיין המרשימה כקלפטע צעירה ודוריס נמני, המשעשעת כבת הזקונים שכל עולמה מתמקד בכלבה ששמה "דוד אליזבת".
 
מחוץ לתא המשפחתי הזה מתקיימת גם המשפחה המורחבת שבראשה דודה של מרתה, כריס, שאותו מגלם בתנופה סטס אפונביץ` המגוון מאוד כדוד מצחיק, מפתיע ומרגש עד דמעות. הוא רב עוצמה כדוד המפחיד את בני המשפחה, למעט האם מרתה, שעמה יש לו קשר רגשי מיוחד, והוא רך כחמאה כשהוא מחזר אחרי צעירי המשפחה, ונוגע ללב במערכה השנייה כשנחשפת האמת שלו, על אהבתו ועל נדיבותו.
 
אם לא די בכך, מרתה גם עמוסה בשלוש אחיותיה, שהבכירה בהן ג`ני היא רווקה זקנה וצדקנית (זהר גל המצוינת), סיגריד הנשרכת אחריה (יעל אשר שמצליחה לעצב את כניעותה), בנה ארנה (גיא עקיבא התוסס), והאחות הצעירה טרינה (אסתר גרינברג שמדגישה את הנאיביות של הדמות הזאת) שבעזרת מרתה מצליחה להשיג את הסכמת הדוד  להינשא למר טורקלסון (חן נוכר, שמשלים יפה את הזיווג הנאיבי ביניהם).
 
בתפקידי-משנה אחרים משחקים ענבל איצקוביץ, המרשימה בתפקיד אהובתו של הדוד שהאחות הבכירה מנסה להחרים אותה, אריק מורדוך שמגלם היטב את נוכלותו של מר הייד, הדייר האנגלי בביתה של מרתה שיודע לספר סיפורים ולרמות בענייני שכר הדירה., וכן אור משיח (כרופא ומלצר)  ולי מלכה (בשלושה תפקידי נשים) שמשלימים היטב את הצוות הגדול שאיה שבא תזמרה ביד בוטחת מאוד.
 
שבא העמיקה את הגישה למחזה עם רעיונות בימתיים יפים, שמעצבים היטב את הבמה, הבנויה כקופסה שחורה. שבא גם ערכה היטב את פסקול המוזיקה המלווה את ההצגה. דלית ענבר עיצבה תלבושות תקופתיות טובות מאוד, והתאורה של יעקב סליב הוסיפה את הגוונים הנכונים למצבים השונים.
 
“כזאת הייתה אמא" היא בסופו של דבר הצגה מצוינת של מחזה המתאר רקמה אנושית משפחתית על הצד הבהיר שלה. מחזה שיכול עדיין להיות להיט של כל תיאטרון. עד אז אפשר וכדאי ליהנות ממנו בגרסה היפה הזאת עם בוגריו הטריים של בית צבי. 

למועדי מופעים >

03/08/2009   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע