סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: צבי גורן "בלי למצמץ"– דלת פתוחה אל הפחד
 

 
 
יצירתה החדשה של אודליה קופרברג מציגה בגרות יצירתית המשלימה את הישגי יצירותיה הקודמות


ארבע נשים והפחד
 
סופי קרנץ, רקדנית גבוהה, ארוכת רגליים – וזווית הראייה באולם סוזן דלל מגביהה עוד יותר את קומתה התמירה – פותחת בניאו-קלאסיות-מודרנית את יצירתה החדשה של אודליה קופרברג. לקרנץ מצטרפות  שתי הרקדניות המחוננות שני כצמן ודנה זכריה וגם קופרברג עצמה, בזו אחר זו, ויוצרות מרקם עשיר של תעוזה שהיא למעשה בבואתו של הפחד.
 
במהלך היצירה, שאורכה קצת יותר מחצי שעה, חושפת קופרברג רעיונות כוריאוגרפיים מעניינים, וכמה תמונות מרשימות – כמו הדואט הנפלא בין קרנץ לכצמן, שההנגדה ביניהם מייצגת היטב את הרעיון המרכזי שבא לבחון את מהות הפחד. אחר כך יהפוך הדואט לשלישייה מרתקת כשזכריה תיכנס לתמונה, ולקראת הסוף תכניס קופרברג עצמה תנופה חדשה לתנועה הסוחפת שיצרה.
 
מהותה של הרקמה הכוריאוגרפית היא רצף אסוציאטיבי של תגובות הגוף כמייצגות נאמנה של מצבי הנפש. בתוך תאורה מלאת אווירה שיצרה תמר אור בוחנת קופרברג את המכניזם של הפחד – כמנוע מפעיל או כגורם משתק.
 
כהברקה מיוחדת ומרשימה היא בחרה להשמיע בשלב מאוחר של היצירה את השיר "דוגית נוסעת", מהאהובים ביותר על מפגשי זמר ארץ-ישראלי, ומסממניה המובהקים של נוסטלגיה לעבר הבטוח של התמימות. אלא שלפתע פתאום, בלי אזהרה, כשהרקדניות ניצבות דומם וללא תנועה – מילות השיר נחשפות במלוא משמעותן, זו שאולי בחרנו להתעלם ממנה, שמציבה את החשש הגדול שמא מלחיה הישנים של הדוגית לא יתעוררו, והחלום המתוק יהפוך לסיוט או אסון, כי לא נגיע אל החוף. עם זאת, לטעמי היה מיותר לצרף לקטע הכואב הזה את הסקייטר דניאל וייס.
 
אני מודה שבניגוד לכמה ממכריי באולם לא אהבתי את עיצוב הבמה של תכלת ויסטוב ועודד רימון – עצים דקים שבראשם מאווררים – ולא מצאתי בהם לא יער ולא דובים. לעומת זאת אהבתי מאוד את התלבושות המעניינות שעיצבה שרון איגל כמין רשת קורים הפולשת מכפות הרגליים אל מתחת לחזה, ומשם הבגד, בצבע לבן-שנהב בוהק, מתייחס יפה לנתוני הגוף השונים של הרקדניות. אהבתי מאוד גם את המוזיקה של אלון עדר שהיה בה איום ונחמה גם יחד.
 
לאחר היצירה החדשה הזאת היה טוב לשוב ולהיזכר ביצירתה הקודמת של אודליה קופרברג "משלוש יוצאת אחת", שכבר שיבחתי אותה בעבר. זו הייתה השלמה מצוינת – כולל ההזדמנות לשוב ולפגוש את מיה ויזר, לי מאיר וג`ואל בריי לצדן של סופי קרנץ וקופרברג, וקבוצת "עוברי האורח" שנותנים ליצירה את הניחוח המיוחד שלה.

למועדי מופעים >

31/08/2009   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע