סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן ילדה טובה – כל העולם אלבאמה
 

 
 
דרמה אמריקאית מצוינת שמציגה את הקורבן האנושי של הזנחה, התעלמות וצביעות חברתית


בישראל כמו באלבאמה
 
יש מחזות שמשום מה, למרות הצלחותיהם בחו"ל, לא הגיעו אל הבמה הישראלית. כזה הוא המחזה "ילדה טובה" (The Glory of Living) מאת רבֶּקה גילמן, מאלבאמה, שזיכה אותה בפרסים חשובים. את המחדל הזה מתקן עתה הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין, בהצגה מרתקת בבימויו ובתרגומו של ניר ארז.
 
עלילת המחזה, המתבססת על סיפור אמיתי שהיה באלבאמה, מתארת זוג – כמעט נוסח בוני וקלייד – היוצא לדרך חתחתים של פיתוי, אונס ורצח. המפגש הראשון בין השניים, בתמונה הפותחת שהיא היחידה שיש בה מרכיב קומי, מתרחש כאשר זוג גברים לוהטים מגיעים אל זונה מקומית, ובעוד אחד מהם נכנס עימה לחדרה, הגבר האחר, קלינט, נטפל בחן רב אל בתה בת ה-15, ליסה.
 
בתמונה הבאה, כעבור כשלוש שנים, השניים כבר נשואים ואף הורים לתאומים שהופקדו אצל אמו של קלינט. ליסה התבגרה, אך הפכה להיות שפחתו של קלינט, מפתה עבורו צעירות שיגיעו אל חדר באחד הקרוונים או המוטלים הזרוקים שבהם הם מתאכסנים, ושם הן ייאנסו, ואחר כך, כשייזרקו החוצה, או יימלטו, ליסה יוצאת אחריהן ורוצחת אותן ביריית אקדח.
 
מסע הדמים נקטע אחרי שליסה, בלי הסבר ובהעדרו של קלינט, מתקשרת למשטרה ומדווחת בעילום שם על מיקומן של הגופות. בחדר החקירות ואחר כך במשפט היא גוזרת גזר דין מוות על עצמה חרף מאמציו של הסנגור שמונה לה.
 
התמונה הקשה שגילמן מתארת בנויה בתחכום, בדיאלוגים מדויקים מאוד, ובסדרה של תמונות שבהן היא מעלה גלריה מרתקת של דמויות העוברות דרך קלינט וליסה. לכל דמות אפיזודית היא יוצרת מאפיינים ברורים, ובעיקר היא מצליחה לעצב את ליסה וקלינט כזוג וכיחידים. היא אינה קובעת עמדה, מוסרית או עניינית, כלפיהם ומניחה לצופים לעשות זאת.
 
עבור הבמאי ניר ארז המחזה הוא כתב אשמה, אך לא כלפי קלינט וליסה, אלא ביחס לחברה, שבכל מעמדותיה – מהבית ועד בית המשפט – מזניחה ורומסת, ומונעת קיום אנושי בסיסי, ואולי גם ברגעי השיא מתענגת על לכידתם של ה"פושעים" שטיפחה, העמדתם לדין והוצאתם להורג. מבחינות רבות, בעזרת התרגום והשחקנים, המחזה הופך לכאורה ל"ישראלי" כשם שהיה "אנגלי" או "גרמני" או משויך לכל מקום אחר שבו הוא הוצג או יוצג, כאילו הוא האלבאמה של גילמן. 
  
  

 
דמויות מרתקות ומורכבות
 
ארז הלך בעקבותיה, וביים הצגה מחודדת מאוד, מדויקת בכל מהלכיה, ועיצב למופת את משחקם של הבוגרים המסיימים עתה את לימודיהם בסטודיו, החל באלה שגילמו מצוין את הדמויות האפיזודיות, החד פעמיות בהופעתן:
 
רעות אקרמן כאמה של ליסה ואחר כך במגע דק של הומור כקצרנית בחדר החקירות, שני בן סימון כקלי, הקורבן הראשון, דנית שטרום כאנגי שנחלצת אמנם מהאונס אך לא מהרצח, ונעה אילתי כקרול המוגבלת שמוכנה לכל בתנאי שאחר כך יביאו אותה הביתה. רדי רובינשטיין, כג'ים שבא לשם פורקן מיני אצל אמה של ליסה, ניב פטל כחוקר המשטרה שנדהם מול כנותה של ליסה, וגל סנד במונולוג קורע לב כחברה האוהב של קרול.
 
השבעה האלה יצרו את הרקע המיוחד למשחקם של שי-לי הרש כליזה, איתי פולישוק כקלינט, ואסף שגב כסנגור. על שלושתם אני מעיד שבמשחקם יצרו דמויות מרתקות ומורכבות. שי-לי הרש מעצבת ברגישות ובעוצמה דמות מיוחדת מאוד של ילדה משועממת, מסויגת מאמה, שהתבגרה בבת אחת אל שפל המדרגה. היא מעוררת אמפטיה, אך לא רחמים, כשהיא מסבירה במשפט בודד למה טלפנה למשטרה ובכך הסגירה את עצמה, או כשהיא מגלה שחייה היו יכולים להיות אחרים אם רק היו מתייחסים אליה בזמן וברגישות שהיא מוצאת בשעות חייה האחרונות.
 
לצדה איתי פולישוק בתפקיד קלינט יוצר דמות מסוכסכת מאוד, הנעה בין קטבים של אלימות ופשיעה לבין רכות ואהבה נוגעים ללב. הוא אמין מאוד במעברים הפתאומיים, כשם שהוא מפחיד או מפתה. ובעיקר, הוא מצליח לעצב את העיוות המנטלי והרגשי של קלינט בתמונה האחרונה שלו, כשהוא נותר בלתי נסלח.
 
אל שניהם מצטרף היטב אסף שגב בתפקיד הסנגור, כשהוא מעצב בדייקנות את אין האונים שלו מול ליסה, בפגישתם הראשונה, ובה בעת את ההיענות שלו לאישיותה, והוא מגיע לשיא המרגש שלו בתמונת הסיום.
 
ניב מנור בנה תפאורה מצוינת, מעין כלוב לבן פתוח, שעמודיו נעים ויוצרים פתחים או סורגים, והוא נע על צירו בעזרת שני שחקנים או אחד, במעברים בין התמונות, ויוצר מיקומים שונים. התאורה של עדי שומרוני ממלאת את החלל הלבן בתאורה רגישה. נועם ינקלביץ עיטר במוזיקה, שאותה מנגן בגיטרה רועי אביטל.

למועדי מופעים >

18/07/2010   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע