סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ דון קישוט של המזרח התיכון
 

 
 
"אם אין מסר חברתי או אמנותי בהצגה אין לי עניין בה כשחקן", אומר חליפה נאטור, המככב בהצגת תיאטרון חיפה "יוליסס על בקבוקים" ומספר גם על העבודה עם פיטר ברוק.


שאלות של חברה ומוסר

בעידן של פריחת תרבות הבריחה והשעשועים וההתמסחרות הפרועה של התיאטרון הממסדי, ההצגה "יוליסס על בקבוקים", העולה בימים אלה בתיאטרון חיפה, משתייכת ללא ספק לזן תיאטרוני שסכנת הכחדה מרחפת מעל ראשו.

ההצגה, מאת גלעד עברון ובבימויה של אופירה הניג, מבטאת ביקורת חריפה ונוקבת על שחיתות חברתית וזילות ערכים כמו מוסר וחירות האדם: יוליסס, מורה חובב ספרות רוסית ומעין דון קישוט של המזרח התיכון, בונה רפסודה מבקבוקים ומפליג לעזה כדי להביא ספרים לתושביה וללמד אותם ספרות.  

"העבודה ב'יוליסס' היא הנאה צרופה," מצהיר השחקן חליפה נאטור, ממשתתפי ההצגה, "יש בה עומק ומשמעות. אם אין מסר חברתי או אמנותי בהצגה, אין לי כשחקן שום עניין להשתתף בה".

מה האמירה של "יוליסס על בקבוקים"?

"'יוליסס' הוא ביקורת חריפה על השחיתות החברתית, על המחלה שמחלחלת לתוך הארץ שלנו ועל העיוורון שהיא מולידה.

"הסיפור הוא על מורה לספרות שנתפס בדרכו לעזה על גבי רפסודה שעשויה מבקבוקים. הוא מוכנס למעצר ושם פוגש את הפרקליט המצליח שלו, איזאקוב, שמתנדב לסנגוריה הציבורית תוך בריחה ממסיבות ואירועים שמארגנת אשתו. איזאקוב משמש כיועץ משפטי לבכיר במשרד הביטחון, ומתעמת עם עורך דין פלילי שעובד במשרדו ומאיים על סמכותו.

"כל האירועים האלה מולידים מציאויות שונות ומקבילות שאף פעם לא נפגשות - מציאות בורגנית מול מציאות קשה שאנחנו חלק ממנה ושעלולה לפלוש לחיינו בכל רגע. אבל ההתמקדות במחזה היא פחות בנושא הפוליטי ויותר בשאלות על חברה ומוסר, בסוגיות של הומניזם, חרות האדם והסכנה שמאיימת על קיומה של חברה שיש בה נתק". 

יוליסס-ענק-1-זראר-אלון.jpg
חליפה נאטור ואיצ'ו אביטל, צילום: ז'ראר אלון

"לתיאטרון יש תפקיד חברתי חשוב"

נאטור, יליד קלאנסווה, חווה על בשרו את השלכות החיים בחברה שהיא קלחת של מציאויות שונות ומנותקות זו מזו. הוא בוגר בית הספר לתיאטרון בית צבי מחזור 91', ששיחק מעט בתיאטרון הישראלי (הבימה, תיאטרון באר שבע), והרבה בתיאטרון הפלסטיני (תיאטרון אל קסבה, רמאללה, התיאטרון הלאומי הפלסטיני), אבל בארץ לא זכה להכרה ציבורית רחבה.

הממסד אימץ אותו אל חיקו רק ב-2006, כשהצגת היחיד בה כיכב, "בטווח יריקה" בבימויה של אופירה הניג, זכתה בפרס הראשון בפסטיבל תיאטרונטו. הצלחת ההצגה הביאה לנסיעות רבות לחו"ל, בעקבותיהן הצטרף נאטור לקבוצת התיאטרון הבינלאומית של הבמאי הבריטי הנודע פיטר ברוק, שם שהה עד לאחרונה.

קשה להיות שחקן ערבי בישראל?

"בטח קשה, אבל קשה גם להיות שחקן בישראל וקשה להיות שחקן בכלל. כדי לעבוד בתיאטרון הממסדי בארץ אני צריך ליישר קו עם תפיסות אמנותיות שלא מדברות אליי, כי אני בדעה שלתיאטרון יש תפקיד חברתי חשוב, מעבר לסתם בידור להמונים".

איך השפיעה ההצלחה של "בטווח יריקה" על הקריירה שלך?

"ההצלחה של ההצגה הפתיעה את כולנו. קיבלנו הזמנות להופיע באירופה, ניו יורק, סידני, וזה פתח לי את העיניים, להבין שיש עולם בחוץ שמכבד ומעריך תיאטרון שרוצה להגיד משהו. אבל התקשורת בארץ לא התייחסה אלינו, וככה יצא שהתגלגלתי לקבוצה של פיטר ברוק בתיאטרון Bouffe Du Nord  בפריז שהפכה לאחת החוויות המשמעותיות בחיי".

מה למדת אצל ברוק?

"שיטת העבודה שלו שינתה אותי, נחשפתי לתפיסות חדשות, לאנשים חדשים ולחוויות חדשות. הייתי חלק מקבוצה בינלאומית של שחקנים שפתוחה להקשיב וללמוד. השתתפתי בשתי הפקות של התיאטרון, ביניהן 'פרגמנטים' של בקט. גם מכרם חורי מישראל היה שם, וביחד נסענו לכל מיני מקומות ברחבי העולם - לאפריקה, לארה"ב ולמזרח הרחוק.

"שיטת העבודה של ברוק היא דרך תהליך של כניסה לעומקים נפשיים, חקירות יסודיות והתנסויות. יש השקעה הדדית טוטלית של הבמאי בשחקנים ושל השחקנים בהפקה. כל הפקה נולדת אחרי תהליך ארוך של עבודה, אין עניין בהצלחה מסחרית אינסטנט".

יוליסס-ענק-2-זראר-אלון.jpg
חליפה נאטור ויוסף אבו וורדה, צילום: ז'ראר אלון

איך אתה מסתדר עם החזרה לארץ, עם העבודה ב"יוליסס"?

"השתן לא עלה לי לראש. אין לי דרישות מוגזמות או משהו, כולה ביקשתי חדר שאוכל להתבודד בו לפני ההצגה, זה חלק מתהליך העבודה שלי. את אופירה (הניג, ע.מ) אני מכיר כבר 20 שנה, עבדנו יחד ב'בטווח יריקה' והדינמיקה בינינו עובדת נהדר.

"העבודה על ההצגה הייתה מרתקת. לקראת התפקיד קראתי חמישה ספרים מהקלאסיקה הרוסית, כי אני עובד בשיטה של פיטר, אבל מאוד עניין אותי איך כל שחקן מביא את עצמו ואת דרכו הייחודית בעבודה. פעם ראשונה שיוצא לי לעבוד עם השחקן יוסף אבו ורדה, למשל, והיה ממש מרתק לצפות בתהליך העבודה שלו על הדמות. אני כל הזמן לומד ולפעמים גם עוזר לאחרים, כי אני מאמין בשיתוף והדדיות בתיאטרון.

"אני שלם עם 'יוליסס' כי זו הצגה מעוררת מחשבה שעוסקת בנושאים שחשובים לי, והאמת היא שעד כה ההצלחה שלה הפתיעה אותנו. חשבנו שיהיו רק 20 הצגות והופתענו לטובה מתגובות הקהל".

אז מוקדם עדיין להספיד את התיאטרון החברתי בארץ?

"בטח מוקדם. יש כאן עדיין ניסיונות לעשות הצגות עם אמירה חברתית או אמנותית, תיאטרון שמעורר מחשבה. אבל אין ספק שיש לי בעיה במקצוע כי לא מעניין אותי לעשות תיאטרון בידורי וקלישאתי, שהמטרה שלו היא להרים כמה שיותר הצגות. אני מאוד מאמין שלתיאטרון בארץ יש תפקיד, ותפקיד חשוב".
 
ההצגה הקרובה של "יוליסס על בקבוקים" תתקיים ביום שני, 14 בפברואר 2011 ב-20:30 בתיאטרון חיפה. 


למועדי מופעים >

26/01/2011   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע