תיאטרון - זמר עברי באקסטזה

200 איש ומיכל בן דוד אחת שרים בהתלהבות משירי ארץ ישראל בחלל דחוס בהנהגת האדמו"ר משה להב. "הטיש הגדול" מציע ערב זמר עברי ומלהיב בניחוח זיעה ישראלית אותנטית. שרה`לה שרון - מאחורייך.

כאוס מקסים

כשהגעתי לתיאטרון תמונע ביום חמישי האחרון לא ידעתי מה מצפה לי בפנים. ציפיתי למשהו בסגנון שרה`לה שרון שפוגשת על אם הדרך את "כוכב נולד", ויחד הם מעלים מופע משירי ארץ ישראל הישנים והחדשים. אבל שום מחשבה או ציפייה שלי לא הכינה אותי למה שבאמת היה שם בערב.

אני אתחיל מההתחלה. בעיקרון "הטיש הגדול " הוא ערב של שירה עברית בציבור, שאנשים שונים מגיעים אליו מטעמים שונים. יש שמגיעים בתום שבוע עמוס כדי להשתחרר קצת, יש שמגיעים כדי לספק את יצר ההופעה מול קהל, יש שמחפשים שידוך, ויש כאלו שפשוט מגיעים כדי לתת למוזיקה לסחוף אותם לכל מקום שתרצה. מקורו של הטיש הוא בירושלים. המופע רץ כבר 15 שנים בבירה, אולם רק בשנתיים האחרון הם בונים להם קיני אוהדים גם מחוץ לארץ הקודש.

פירוש המילה "טיש" הוא התכנסות חסידית סביב האדמו"ר. כאן בתמונע האדמו"ר הוא משה להב, שמנצח על כל הכאוס הכי מקסים שראיתי בחיי. הוא נראה כמו רשג"ד בצופים, יושב במרכז הבמה עם גיטרה, ומנגן אקוסטית את כל השירים. לצדו על הבמה יש, כאמור, אורחים קבועים שכל אחד כאילו יודע את תפקידו במחזה.

בתוך הקהל אפשר לזהות בבירור את אלו שזהו להם הטיש הראשון. מי שמורגל להופעות אינטימיות בתמונע, שבהן אפשר לשבת על כוס בירה תל-אביבית סביב שולחן או על הבר, יכול לשכוח מהגינונים. 200 איש דחוסים בחלל צפוף ויוצרים חום ישראלי מתבקש. הוותיקים כבר מתמקמים וישר נכנסים לאווירה. לחדשים (ביניהם אני) זה נראה בהתחלה כמו מכירת חיסול מוצלחת במיוחד שגוררת אליה המוני ישראלים מיוזעים.

שכרון הזמר העברי

המגוון הענק של השירים יוצר חיבור מדהים של קהל - דתיים, חילוניים, צעירים, זקנים, פריקים ואנשי עסקים כולם שרים, קופצים, רוקדים. "לעולם בעקבות השמש", "יא ליל", "חורף 73`" – את הכל תמצאו כאן, וכולם שרים את הכל.

אבל, אם אתם באים למופע כדי לשיר את אביב גפן, עברי לידר או אספ אמדורסקי, תחסכו לכם את הכסף. באחד הראיונות שהעניק משה להב הוא העיד על עצמו כמי שמכיר כל דבר שקיים במוזיקה הישראלית משנות ה-50 ועד שנות ה-80.

היופי בטיש הוא שיש מקום לכולם. כל השלמה ארצים והאריאל זילברים הקטנים יוצאים מהמחבוא, ונותנים את המופע של החיים שלהם. כשהסתכלתי לצדדים ראיתי נשים וגברים שרים את השירים בעיניים עצומות. לפי התנועות והאקסטזה אפשר היה לחשוב שהם עומדים מול קהל של אלפים בקיסריה.

המופע מתקיים אמנם בלי שירונים ובלי שקופיות משנות העשרים אבל לכמה מהשירים במופע יש כבר העמדה ותנועות מוסכמות. כך למשל בשיר "בת 60" שזוכה כאן לקאמבק מקסים עם תנועות פשוטות שכל אחד יכול ליישם בעצמו.

הקהל שיכור. לא מכסף, לא מכוח וגם לא מיין. הקהל שיכור מאהבה לזמר העברי, ומזה שסוף סוף יש ערב כזה שאפשר להגיע אליו בג`ינס וטי שירט (כי אף אחד ממש לא מסתכל), ולשיר בלי להתבייש.

אם עד היום שרתם במקלחת או מול המראה, הנה עכשיו אתם יכולים לעשות את זה בגלוי, ובצוותא. "הטיש" מתקיים לסירוגין בירושלים ובתל-אביב, ואתם מאוד מוזמנים לראות איך נראה ערב ישראלי אמיתי. לטוב ולרע.