סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
כתבה
 
מאת: צבי גורן טוב לצחוק בעד ארצנו
 

 
 


"משפחת ישראלי", מחזהו של בועז גאון, הוא סיר מבעבע של (כמעט) כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו ומפחדים להודות בו. לרגעים נדמה שהוא יורד אל מתחת לחגורה. לא זו של המכנסיים וגם לא חגורת הצניעות, אלא זו שבה אנו מקיפים את עצמנו כקהילה המבקשת להיות אחת, מאוחדת, צדיקה וצודקת - חגורת הצדקנות.

המחזה איננו מתעטף בטלית של אינטלקטואלים מוצהרים. שפתו היא השפה שבה אנחנו מדברים, ובפירוש לא השפה שבה אנחנו זועקים כאב לאומי או רוחני. גם משפחת ישראלי עצמה היא משפחה של היום יום שאינה מתיימרת להיות משפחה ייצוגית על אף שיש לה מאפיינים מוכרים רבים.

האב הוא עורך דין שמייצג את השב"כ בבית המשפט וחולה על חדשות הטלוויזיה, האם ימנית בדעותיה, אך איננה מתלהמת עד כדי כך שצריך להזעיק אליה את היועץ המשפטי לממשלה, הבת היא סטודנטית שמאלנית למזרחנות, והבן הצעיר מחפש את נפשו לדעת לפי צווי האופנה, המתחלפים כאן בתדירות עוצרת נשימה.

בקומה העליונה שמוסיפה המשפחה לביתה משתעמם לו שיפוצניק אוקראיני (אבל ככל הנראה כשר לעניין חוק השבות), שפה ושם מתיז קצת וודקה על הגחלים הלוחשות בקומה שמתחתיו. אל הבית מגיע גם החבר של הבת שלא ברור אם שמו דיוויד או דוד, ומתברר שבעצם מהבת ועד השיפוצניק כולם יודעים שהוא בעצם דאוד.

המחזה איננו מתיימר להיות יותר מקומדיה-פארסה סאטירית קלילה, שאינה מכה במכות חשמל או בקורנס, אלא מצליפה בעדינות ובשוט רך למדי, לכיוונו של אחד המאפיינים של החיים שלנו כאן - הקלות הרבה מדי שבה אנחנו מגדירים זה את זה - אשכנזים, מזרחיים, עולים, יורדים, שמאלנים, ימנים, יהודים, ערבים, פלסטינים, דרוזים, נאורים, חשוכים.

אחד הקשיים בכתיבת ביקורת על קומדיות וסאטירות, הוא בהצבת הקו המפריד בין טעם אישי המגיב בצחוק או ברתיעה, לבין התבוננות מקצועית, המעמידה תקנים, אנכים ומאזניים בניסיון להכריע על טיב המוצר. ב"משפחת ישראלי" מוטה הכף שלי כמבקר לאותו כיוון שאליו היא נטתה בשעת מעשה - צחקתי. וככל שהאבסורד של הזהות הישראלית העכשווית המשיך והתגלגל בבית המשתפץ של "משפחת ישראלי" צחקתי יותר ויותר. גם אם לא למדתי על עצמי דבר שלא ידעתי קודם - צחקתי על עצמי, באמצעות העדויות עלי (כעל ישראלי) שהוצבו על בימת התיאטרון.

משה נאור ביים את ההצגה של תיאטרון חיפה עם חיוך מלבב (ואוהב, בלי ספק) ועם רעיונות שובבים ומשובבים. עיצוב הבמה המצוין של מושיק יוספוב הוא מכוער במתכוון - בית עטוף ביריעות פלסטיק המכסות את הלכלוך והפיגומים. לכך מצטרפים תאורה טובה של אורי מורג, תלבושות עדכניות של דליה פן, ותנועה (שהיא משמעותית מאוד לבימוי) שעיצבה מרינה בלטוב. רו בגנו כתב את המוזיקה היפה שמלווה את ההצגה ומשלבת מזרח-לכאורה ומערב-לכאורה באופן כל כך ישראלי (שהזכיר לי ברגע מסוים את הלהיט של חווה אלברשטיין "על אניטה וחואן").

ישראל (פולי) פוליאקוב כאבי המשפחה מגיש משחק ישיר מאוד ומדויק. ככל שזה יישמע מוזר, דווקא כאן נעדרות ממשחקו מחוות גוף ודיבור אופייניות מימי הגשש החיוור שלו, אפילו כשהוא מולבש בגלבייה ובתרבוש. גם מיקי קם, שתפקידה כאם הימנית הוא אולי התפקיד שנכתב ב"עדינות" הרבה ביותר, מצאה את המינון המדויק לגילומו - הרבה שתיקות, מעט שטיקים וחדות תגובה.

נורמן עיסא בתפקיד האורח שבא להתחתן וקרן צור, כבת המאוהבת עד שורשי אמונתה-נאורותה הפוליטית, הם צמד חמד וצור נוטלת את ההובלה במשחק אנרגטי ומדליק. סלאבה ביברגאל מגלם את השיפוצניק שאינו יודע לירות (למרבה המזל) ומיכל פילמר ותמר צוקר הן רקדניות בטן שיודעות את אמנותן טוב טוב.

ואחרון חביב - אודי רוטשילד גונב את ההצגה בכל פעם שהוא עולה לבמה כבן המופרע (ואולי בעצם הנורמלי היחידי), המחליף את אישיותו בהתאם לצווי האופנה והבגדים. רוטשילד מרתק בתנועה ובדרך הגשת הטקסט, ומוסיף לדמות סממנים של ההנאה שלו מהמשחק, שמדגישה היטב את האופי העליז של ההצגה. אם תרצו, זה התפקיד הישראלי הכי מדויק במחזה.

לסיכום - משפחת ישראלי" היא הצגה טובה שאיננה מתחפשת למהפכנית או לחתרנית, שאיננה מנסה לעשות רע או טוב על הנשמה אלא רק להזכיר לנו שלא תמיד כדאי לקחת זה את זה ברצינות תהומית, ובטח לא את עצמנו. ובעיקר שטוב לצחוק בעד עצמנו.

מאת: צבי גורן


10/12/2003   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1.
שחר , (30/11/2004)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע