סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אוקטובר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ריאיון
 
מאת: לילך גביש צעדים של עלות מול תועלת
 

 
 
ביצירה של ליאור לב ללהקת קמע הוא בודק מה שוויו של הרקדן ושל המחול בכלל בחברה שלנו. שיחה


שאלות של תמחור

השבוע תעלה להקת קמע מופע בכורה בטעם של חו"ל. בערב "ארבע רגליים", יועלו שלוש יצירות מחול עכשווי של שלושה יוצרים ישראלים העובדים ויוצרים בארץ ובחו"ל- אורי איבגי, אייל נחום וליאור לב. לב, לשעבר סולן בלט שטוטגרט וכיום יוצר עצמאי, מחלק את זמנו בין העיר הגרמנית לבין עיר הולדתו באר שבע, משתף פעולה עם הלהקה הדרומית זו הפעם השלישית.

שם העבודה של לב STEP...COUNT. "היצירה נובעת מכתבה  מעניינת שקראתי בעיתון בגרמניה לפני מספר שנים", הוא מספר, "נגני כלי המיתר של תזמורת מסוימת תבעו את ההנהלה, בטענה שהם אמורים לקבל יותר כסף מנגני כלי הנשיפה, כי הם מנגנים יותר תווים. זה כמובן אבסורד. בתחום המחול עולה השאלה איך בכלל אפשר לשפוט את זה? האם יש קווי מתאר לתמחור מסוים או שזה נותר ערטילאי ופתוח. השאלה הזו עולה בכל תחום אחר בחיים, מאחר שבכל תחום אנחנו נבחנים לגבי אומדן והספק. אותי כמובן זה מעניין כרקדן מחול, התחום שאני מתעסק בו".

כבר 16 שנה שליאור לב חי ופועל באירופה, שמונה מהן כרקדן בלהקת הבלט של שטוטגרט וארבע שנים קודם לכן בבלט סקפינו, הלהקה הראשונה לבלט קלאסי בהולנד. "אני מאוד מודע לנושא התמחור", הוא אומר, "הלהקה בשטוטגרט עובדת בבית אופרה מאוד גדול, שיש בו תיאטרון, אופרה ותזמורת. הנגנים שם מקבלים שכר הרבה יותר גבוה מהרקדנים. הסיבה לכך היא שהם מאוגדים, מה שמגן על זכויותיהם. הנושא הזה העסיק אותי לא מעט שנים, וכעת הוא בא לידי ביטוי בעבודה, לעיתים בצורה הומוריסטית, לעיתים בצורה ביקורתית, או דרמטית משהו. ובעצם, אני מנסה לגעת במה שווה מה בתנועה? כמה שווה, אולי, רקדן, וכמה בעצם שווה מחול בחברה שלנו?"

צעדים-של-עלות-3.jpg צילום: gordon below

"העבודה עם רקדנים ישראליים היא מתנה גדולה "

כשעוסקים בשאלות של עלות מול תועלת, ההשוואה בין העבודה בישראל לעבודה באירופה היא בלתי נמנעת. המופע, שעלה כבר בהצלחה בגרמניה בביצוע להקת קמע ובשיתוף רקדנים זרים, עולה במסגרת הערב בגרסה מקוצרת עם רקדני הלהקה הישראלית בלבד.

כמי שגדל והתפתח בתחום המחול בבירת הנגב, ופועל בה כעת לאחר שנים מכובדות על בימות אירופה, ללב יש מה לומר בעניין: "מאוד מעניין לי לעשות את הפרמיירה בארץ בעבודה משותפת עם להקה ישראלית. התנאים פה עוד יותר קשים והקהל בישראל הוא עוד יותר קשה. זה נושא שמאוד מעניין להתמודד איתו דווקא במציאות התרבותית הישראלית.

"יש לזה שני צדדים. מצד אחד מאוד מפנק לעבוד במרכז אירופה, תנאי העבודה לעתים טובים מאוד ויש כבוד והערכה שיש להם ביטוי כלכלי. כשאני מעלה מופע באירופה, וספציפית בשטוטגרט, אני רואה את התגובות של הקהל. הרבה פעמים באירופה הקהל מאוד אוהד וגם אם יש ביקורת, הוא מעריך את המקצועיות ומביע את זה בעצם בואו לתיאטרון ובאינטנסיביות של מחיאות הכפיים בסיום. בארץ הקהל מפסיק למחוא כפיים אוטומטית ברגע שהמסך יורד, ורץ להוציא את האוטו מהחנייה. באירופה יש נינוחות, שאפילו בסיום ההופעה, הקהל יושב במושבים וממשיך לדבר עליה.
 
"מצד שני העבודה בישראל עם רקדנים ישראליים זו מתנה גדולה", הוא מאזן את המשוואה, "המחול הישראלי העכשווי פורח ובועט בכל העולם. אני מרגיש שהוא בשיאו - יש הופעות כל הזמן, הרבה יוצרים ויצירתיות. להקת קמע ייחודית בכך שהיא פועלת רפרטוארית, כך שנוסף לעבודות של תמיר גינץ, כוריאוגרף הבית והמנהל אמנותי, יש פתיחות להזמין כוריאוגרפים מבחוץ ולעבוד עם הלהקה. זה משקף את הרקדנים, שהם ורסטיליים ויכולים להתמודד עם חומרי תנועה מגוונים".
 
על עיר מגוריו עד לאחרונה הוא אומר: "שטוטגרט היא מעצמה של בלט קלאסי, אך יחד עם זאת, כמות ההופעות היא לא כמו בתל אביב, כי הם לא ברלין או פרנקפורט. צורת העבודה שונה. בדרך כלל אתה עובד כפרילנס, שוכר רקדנים, לאו דווקא מגרמניה, ועובד איתם שישה שבעה שבועות באינטנסיביות. במסגרת של להקה, כמו בקמע, הרקדנים עסוקים גם ברפרטואר שלהם, בחזרות ובהופעות. לעתים זה יכול להיות חיובי, ומאפשר ראש יותר פתוח. לעתים זה יכול להקשות, שהם עסוקים גם בדברים אחרים".
 
כמי שסומן כהבטחה עוד בראשית הדרך, עת זכה במקום הראשון בתחרות לבלט על שם מיה ארבטובה, לב טוען כי איכויות של רקדן משתנות בהתאם לנסיבות: "הרבה פעמים זה תלוי בחיבור עם הכוריאוגרף, שיכול להיות שלא מתחבר עם רקדן נפלא ולעיתים יכול להתחבר עם רקדן שהתחבא מאחור ומוציא ממנו משהו כוכבי. ככוריאוגרף אתה בא עם רעיון וקונספט מנחה ועל פיו אתה מחפש קבוצה של אנשים שאתה רוצה לעבוד איתם על פי הכישרון והמראה שלהם. התפקיד שלך לראות מראש מה אתה יכול להוציא מכל אחד באופן נפרד ולהוציא מהם משהו יחד". 
 
צעדים-של-עלות-2.jpg
צילום: gordon below

משאלת לב

 
העבודה, שעולה במסגרת הערב, היא פרי שיתוף פעולה בין קמע, לארגון שהקים לב בגרמניה Art Connection. ב- 12 השנים האחרונות הוא חי בשטוטגרט. לאחר שפרש מלהקת הבלט שלה הוא ממעט להופיע ועושה זאת יחד עם בת זוגו הילה כהן, רקדנית טנגו ארגנטינאי הפועלת בגרמניה וישראל, או "בפרויקטים מסקרנים שגורמים לי לרצות לחזור לבמה".
 
לצורך העבודה על הגרסה המקוצרת עם להקת קמע הגיע לארץ לעשרה ימים. יומיים לאחר ההופעה הראשונה, הוא חוזר לגרמניה להשתתף בפרויקט ייחודי, עבודת מיצג בשם "יהושוע", בו ירקוד סולו לצלילי תזמורת קאמרית ומקהלה של 50 זמרים, בהפקה של כנסיה אוונגליסטית בפרבר של שטוטגרט. "יש הרבה פתיחות לשלב תנועה ומחול עכשווי, תארי לעצמך שבית כנסת בארץ היה עושה זאת", הוא משתף, "אני הולך לגלם את סיפור התחייה של ישו באופן אבסטרקטי ולשקף תחנות בחייו בדרכו לגאולה" ומספר שיופיע על במות שונות ומגבהות שיפוזרו בחלל הכנסייה.
 
הקשר עם מרכז בת דור בבאר שבע, שבה פועלת להקת קמע, החל שנים קודם לכן. כילד התחנך בבית הספר של בת דור באר שבע אצל כמה מורים, ביניהם דניאלה שפירא. אחר כך עבר לרקוד כרקדן מקצועי בלהקת בת דור תל-אביב בניצוחה של ג'נט אורדמן, שזרקה אותו מהלהקה בתגובה לדברים שאמר נגדה, בפתיחות בולטת על דברים שלא נעמו לו, בריאיון למקומון "העיר". מאז חלפו ימים רבים, ובעיקר תנועות רבות, קלאסיות ומודרניות.
 
דניאלה שפירא, מנהלת הלהקה ואולפן בת דור, שהייתה אחת ממורות הבלט שלו שנים ארוכות  חידשה עם לב את הקשר. כבר מאמצע שנות ה- 90 ועד 2002 יצר מספר עבודות בבית הספר הגבוה של האולפן. משנת 2003 הוא יוצר גם ללהקה.
 
בתקופה האחרונה שכר דירה בבאר שבע לחצי שנה. "אני כאן על בסיס פרויקטים וכשיתחיל להיות חם אני אברח", הוא אומר, "כפרילנס אני עובד איפה שיש עבודה. אני רוצה להקים להקה. אני בודק אפשרויות. גם כאן זה אפשרי. כרגע הכל פתוח, אם כי עושה רושם שהאפשרויות הבלתי מוגבלות נמצאות באירופה. דוגמאות טובות לכך הם עמנואל גת ואיציק גלילי. אני מקווה מאוד שסצנת המחול בארץ תמשיך לצמוח ולהיפתח לעוד ועוד יוצרים ובעיקר ליוצרים ישראלים שעזבו את הארץ ורוצים לחזור ולתרום את הידע שלהם לדור הבא", הוא מביע משאלת לב.

צעדים-של-עלות-1.jpg צילום: gordon below

 
הערב "ארבע רגליים" יעלה ביום שני, 11 באפריל 2011 ובמוצאי  שבת, 30 באפריל ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל-אביב.   


למועדי מופעים >

10/04/2011   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע