סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן קליפה אדומה – צעדים קטנים וגדולים
 

 
 
פסטיבל  "קליפה אדומה" יוצא לדרך מבטיחה ומסקרנת עם מקבץ יצירות ישראליות ושני מופעים מיפן


יצירות ישראליות בתהליך
 
זו כבר מסורת בתאטרון קליפה שלצד יצירות של מייסדיה עידית הרמן ודמטרי טולפנוב מופיעים באולמותיה הקטנים אורחים מכל גווני הקשת האמנותית. וזו מסורת שקנתה לה את הקהל הנאמן שלה, שמגיע וממלא את האולמות כך שתמיד צריך לאלתר וליצור מרווח לעודפים הרצויים.
 
השנה נפתח פסטיבל "קליפה אדומה" בשני ערבים של יצירות ישראליות, ואם לשפוט על פי הערב השני שאותו הצלחתי לראות יש בהחלט על מה לדבר, גם אם עדיין לא הכל הבשיל עד תום. אבל הרי זה מה שמעניין במקרים רבים ולא תמיד ניתנת לקהל או למבקר הזדמנות להתוודע אל יצירות בשלבים ראשוניים של הצגתן, כשהן עומדות למבחן ההופעה כחלק מתהליך העבודה עליהן.
 
יצירה מסקרנת כזאת (אף כי סבלה מתקלה טכנית שמנעה הקרנה של סרטון אנימציה המשולב בה) היא "אטום", יצירתם של עודד צדוק וקזויו שיונורי, שעל פניה נראתה יפה להפליא, פיוטית ומרגשת. אני מקווה לראותה בהמשך השנה, כמו גם את "האישה שלא רצתה לרדת" של גבריאלה נויהאוס ובביצועה הווירטואוזי. 

יצירה זו מתארת דמות שתאוות הניקיון, או הפחד מזיהום, מוליכים אותה ממצב למצב מבלי שרגליה או ידיה ייגעו ברצפה. תחת זאת, ובהתעלמות מוחלטת מבעיות של איזון, נגישות, מרחק וכדומה, היא מתקדמת ועוברת מתחנה אחת לאחרת בנתיב הייסורים של הימלטותה מאבק, מלכלוך ומכל מה ש"מאיים" עליה.
 
זהו תאטרון חזותי מאוד, הנבנה על תנועה ואקסטרים עם דיבור וחפצים ביתיים, יומיומיים, פה ושם קול אנושי וסאונד מרתק של טולפנוב, ותאורה מרשימה של אסי גוטרמן – כבכל הערב הזה. עם זאת, כיצירה הנמצאת אף היא בתהליך עבודה, יש לצפות להטענתה גם במסר אנושי ובאמירה נפשית. עד אז אזכור בהנאה את הביצוע המושלם של נויהאוס. 


"אטום" (צילום: טניה)

בחלק הראשון של הערב הועלתה היצירה "מוכשרת כמו שד" של אוריין מיכאלי בביצועה יחד לורה קירשנבאום, עם וידיאו סאונד של ענת מרב.  למעשה בשם היצירה היה ראוי להחליף את ה"שד" ב"צל", כי כן מדובר בדואט מורכב בין אשה לצל שלה, שתחילה הוא מוצלל על מסך מאחור, ובהמשך משתלט על החזית. הרעיון מעניין מאוד, הביצוע מתאמץ להיות מדויק, אך גם כאן המהות הרגשית עדיין לא גובשה לאמירה של ממש.
 
היצירה הרביעית בערב היצירות הישראליות השני הייתה "טראפיקה", פרי שיתוף יצירתי של ישראל פלקה, החי כיום בפינלנד, וסנדרינה לינדגרן, הפועלת בדנמרק ובהולנד. היצירה הזאת משתייכת לסוגה של תאטרון חפצים, ובמקרה הזה מדובר במשחק קלפים שמסמן תמרורי דרכים.
 
בני הזוג יושבים אל שולחן ביתי ואת התקשורת ביניהם הם מנהלים באמצעות הקלפים, שמבעד להם מתקיימת מערכת מורכבת של דיאלוג, מריבות, זכרונות – מ"מרחק" ובלי מגע, עד לרגע שהבלתי נמנע מתרחש ומתפוצץ. הביצוע מצוין, הרעיון חכם, ההומור טוב, והקיצור היה מועיל להם.
 
האורחים מיפן
 
לאחר הפתיחה הישראלית גברה הציפייה מבואם של שני אמנים יפניים שגדלו על סוגת מחול הבוטו. באולם הראשי העלה טקאטרו קודו את יצירתו A VESSEL OF RUINS (שבר כלי) שהיא מעין מחול קינה ותקווה מורכב ועשיר דימויים.
 
קודו נחשב לאחד מאמני הבוטו הבולטים, אך יצירתו מרחיבה את גבולות המחול הייחודי הזה, ומשתמשת במקצבים סוערים ומסעירים, הנוגעים בתרבות המערב, שיפן נחשפה אליה בעל כורחה, או אם תרצו מתוך שגגת היוהרה, אחרי מלחמת העולם השנייה, במהלך הפיכתה למעצמה כלכלית ותעשייתית. 


"מוכשרת כמו שד" (צילום: אייל רפאלי)

ואמנם היצירה של קודו היא מסע מורכב היוצא מתוך הנוף ההרוס, ובמהלכו הוא מחפש את זהות האדם הקם כעוף החול מתוך האפר. בדרך הוא ייאבק על קיומו כחיית טרף, בתוך יער עד של ניכור, ובסיום היפהפה הוא ילבש פנים חדשות נשיות, של אהבה ותשוקה ופריון.
 
תלבושת אחר תלבושת, ובתוך ים האורות של גוטרמן, קודו מצליח ללבוש דמות ולפשוט אותה, להיות אחר ושונה בעוצמת התנועה, בתזזית או ברגיעה.
 
לאחר הפסקה ובמעלה אולם 3 הקטן בקומה העליונה של בית קליפה, החזיר אותי נובויאשי אסאי אל מחוזות הבוטו המסורתי, ומרתקת כשלעצמה הידיעה שהוא הגיע אליהם מעולם פראי ושוצף של ריקודי רחוב, מחול ומעמד של כוכב בסרטים ובטלוויזיה של יפן.
 
יצירתו ABSTINENT  (הימנעות) היא דואט אינטימי של אדם עם עצמו, שאינו רואה דבר באפילה ואור השמש מסנוור אותו ובכל זאת הוא מבקש ליצור מערכת יחסים ישירה, הצומחת ממעמקים. גם כאן התלבושות, שאסאי עיצב בעצמו, כמו גם את חלל הבמה, משחקות תפקיד התפתחותי, אבל בעיקר זו התנועה המרוכזת שלו ששבתה את לבי. 
 
הימנעות-יחצ.jpg
"הימנעות" (מקור: אתר קליפה אדומה)


הווירטואוזיות שלו מתבטאת בשליטה המוחלטת שלו על כל תנועה וכל מחווה, מכף הרגל ועד כפות ידיו, כשגופו הוא מנוע מעודן מאוד, המכוון את הצופה אל מהלכים נפשיים, אל מאבק ואל ניצחון או תבוסה. פניו, קרחתו, גופו מסוידים בלבן ומניחים לצופה לפענח את מגוון הצבעים הנבלע בו.
 
שתי היצירות כל אחת כשהיא לעצמה, ושתיהן ברצף, יוצרות ערב ייחודי מרתק, שמוציא את פסטיבל "קליפה אדומה" לדרך מבטיחה ומסקרנת עם המופעים הבאים מאיטליה, ברזיל, פינלנד וישראל. בשתי מילים: לא להחמיץ

 

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 22-2 בפברואר 2012 בתיאטרון קליפה. לרכישת כרטיסים בטל':  03-6879219, או דרך אתר האינטרנט של הפסטיבל  

רכישת כרטיסים



08/02/2012   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע