סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן אלבום והופעה: אסי ישראלוף
 

 
 
האלבום הרגיש והלירי של אסי ישראלוף נעלם קצת בין קטעי הקישור והאורחים - חבריו ל"מה קשור?"


יותר מדי מה קשור

עשיתי טעות. הייתי צריך לדחות את ביקורי בהופעה של אסי ישראלוף למועד אחר.  הנחתי, כמו שקורה בדרך כלל בהופעות השקה אחרות, שניתן יהיה לבור את התבן מן הקש, ולהתרשם בצורה בלתי אמצעית מיכולותיו ואיכויותיו של האמן שבמרכז ההשקה תוך כדי ניטרול חלקם של אורחיו.

אלא שבאירוע הזה, שבמרכזו עמד זמר שהוא גם שחקן ובעיקר קומיקאי בחסד (כחבר בשלישיית "מה קשור" ועמוד תווך בסאטירת הספורט הטלוויזיונית "בובה של לילה") זה לא התאפשר.

זה לא התאפשר מפני שלא ניתן היה להפריד בין ישראלוף לבין אורחיו, לא אלה שעל הבמה, כמו הסלבס שבקהל. מילא התרגשות מובנת מול בני משפחה וידידים. אבל כשהנוכחות של שלום מיכאלשווילי וציון ברוך (וגם האורחת שלהם בר רפאלי) משתלטת על האירוע (התייחסות ישירה ובדיאלוגים נון-סטופ בין אסי לעמיתיו) וחודרת לתוך המופע, ההופעה כולה הופכת למשהו אחר, חד-פעמי בתכלית, שאי אפשר להסיק, ללמוד או לגזור ממנו לגבי המופע השוטף של ישראלוף.

ותצטרכו להאמין לי שהחזקתי מעמד בכוח, בשיניים, תוך כדי מאבק במעשנים (כן, בזאפה. כנראה שסלבס מרשים לעצמם מה שקהל "פשוט" לא מהין לעשות, וכנראה שלמפעילי המקום לא נעים ולא נוח לאכוף סדר - וגם ישיבה - על אורחים "רמי מעלה"), שעה ועשר דקות. לכאורה, פרק זמן סביר ומספיק כדי להציג אלבום חדש (שאורכו 39:56 דקות בלבד) על הבמה.

במהלך שבעים הדקות חוויתי 11 שירים - שבעה מהם מן האלבום (מתוך 10 בסך הכל) - ופרשתי בעיצומו של "ימים טובים", שיר משותף שני של ישראלוף וחבריו ב"מה קשור" (הראשון היה "מימי") - בדיעבד, שני שירים בלבד מן ההדרנים.

כך שאמנם הספקתי בכל זאת לראות ולשמוע משהו מייצג, אולם אני משוכנע שבהופעה שוטפת, ללא האורחים ומינוס קטעי הקישור (המצחיקים כמובן) שהתמקדו בהם, ניתן יהיה לתהות טוב יותר  על קנקנו של אסי ישראלוף כסולן.

אסי-ישראלוף-עידו איזק.jpg
אסי ישראלוף  (צילום: עידו איז'ק)

נגני צמרת להתפא ר
 
למה זה חשוב? אתם יכולים ללגלג ולבטל, אבל "מסע עם פסנתר" הוא אלבום מקסים. הפוך לחלוטין מכל מה שאתם מכירים ויודעים על אסי ישראלוף ועל דמותו כקומיקאי חסר עכבות. באלבום הוא מתגלה כיוצר רגיש ולירי במידה מפתיעה, וגם מפתיע באיכויות הזמרה שלו. זה לא הופך את היצירה שלו לאלבום חובה, אבל במצב הרוח המתאים (רמז? סתווי, חורפי ומלנכולי) אפשר להפיק ממנו הזדהות והנאה בלתי מבוטלות.

האמת היא שהאזנה לאלבום עשויה לעורר את התהייה - למה? בשביל מה אסי צריך את זה? התשובה, מן הסתם, כפולה: מפני שהוא מתאווה ומשתוקק לשיר או להיות זמר; ובעיקר מפני שהוא יכול. יכול, במעמדו כקומיקאי צמרת וככוכב בידור, להגשים חלום שללא המשאבים הכספיים והאנושיים הכרוכים במימוש כזה, הוא בלתי אפשרי.

והתוצאה האולפנית של "מסע עם פסנתר" היא חלומו הרטוב של כל זמר ושל כל מוזיקאי. כלי מיתרים ונשיפה ביד רחבה. חגיגה של חצוצרות, טרומבונים, סקסופונים, קרנות יער, חלילים ואפילו אבוב ובסון. כינורות, ויולות, צ'לים ופסנתר, ממש תענוג.

גם נגני צמרת להתפאר - משם טוב לוי ודודו טסה, דרך טל פורר ועד מאיה בלזיצמן וגליה חי. כולם משרתים הפקה מוזיקלית עשירה להתקנא ועיבודים נהדרים של פיטר רוט ("מוניקה סקס") ואייל מזיג ("הדורבנים" לשעבר, "התבלינים" היום). תאווה לאוזניים.

נכון שישראלוף שפשף את השירים בדרכים, במסע אמיתי עם פסנתר (אותו החליט לקנות בהחלטה של הרגע מבלי שידע לנגן עליו בכלל) ושני נגני גיטרות, לאורך השנתיים האחרונות, עוד קודם כניסתו לאולפן. אבל עם השדרוג המוזיקלי שלהם באלבום, הם לא רק עלו ליגה (ויותר מאחת), גם קצת (!) קשה לחזור איתם לאחור, לימי הפשטות, שבהם היה לאסי נוח, באנונימיות ובאלמוניות היחסית ומבלי שיוטל עליו עולה של חובת הוכחה.

עכשיו, עם התוצאה המבריקה והממורטת של ההפקה האולפנית, חובת ההוכחה והיישום השוטף והיומיומי חלים עליו.

   

מן הקל אל הכבד

למופע ההשקה הוא התייצב עם תשעה נגנים - רביעיית כלי מיתר (הדס קליימן בצ'לו, נועם חיימוביץ'-ויינשטיין בויולה, ניצן קאנטי ושני ניקו-מיבר בכינורות) וחמישיית ריתם סקשן (גיא מזיג בגיטרה חשמלית, בני שניידרמן בבס, ניצן איתי בתופים, בן אלקיים בגיטרה אקוסטית ורועי כהן בקלידים) - ובעיבודים באוריינטציה רוקית של גיא מזיג (גם הוא יוצא "הדורבנים").

אבל, כפי שכבר נרמז בפתיחה לעיל, בהופעה הזאת הוא לא הצליח להתנתק מעולמו האמיתי ומהווה הקומדיינטי שלו, שנגסו בבוטות ובאכזריות בחלומו המוזיקלי.

באלבום, כאמור, עשרה שירים (ועוד קטע אינסטרומנטלי, "סוף ההתחלה" שנועל). רובם ככולם שירי אהבה שאמנם מופנים לבת זוג אך יותר משהם דיאלוגים עמה, הם נשמעים כמו סימולציה של הצגת עמדות בינו לבין עצמו. הרהורים, מחשבות ושיטוטים בנבכי הנפש והנשמה מנסים לבחון את כוחה של האהבה, את חוסנה של הזוגיות  ואת מערך היחסים.

הדימויים שלו יפים ("מלטף אותך בשיר, לא מלטף בכלל" ב"נראה לי שבסוף" הפותח; "את צועקת, בוא נשתוק/ ושותק אותך עמוק, וזועק" ב"מתי כבר נדבר"; "אני לא ענן/ אני מזמן כבר לא מחליף צורות" ב"עננים"), אבל הוא משתמש באוצר מלים קטן יחסית (הרבה אולי, הרבה לילות וימים, שאיפה לתנועה, לשבת, לעזוב, תנועה פנימה והחוצה, מהבית לרחוב ובחזרה) והשירים נשמעים לפרקים כמו ואריאציות שונות לאותו שיר.

   

כיון שאינם עוסקים בעניינים גדולים, קיומיים, אלא בעניינים של מה בכך, אהבה ומצברוח, גם הלחנים שלהם קטנים, זהירים,לא תובעניים, הולמים את קולו המוגבל משהו והמצטרד על נקלה, ואין בכך כדי לגרוע משירתו החנונית והמסורקת, הנינוחה והיפה באמת.

השירים מסודרים מן הקל אל הכבד, או בעצם מן השקט והאינטימי אל הקצבי והמוחצן, ובחזרה. במיוחד זה תופס בחמשת השירים הראשונים באלבום, שממוקמים באותו סדר גם בהופעה: "נראה לי שבסוף" (בהופעה הוא רק לצלילי רביעיית המיתרים), "מתי כבר נדבר" וב"אולי" כבר הלמות הלב מואצת לרוק רך (בהופעה הצ'לו קוצב את ההתייחסות).

באלבום "אני קורא לך" הוא כבר מיד-טמפו, על הבמה הוא ממש רוק'נרול בניווטו של גיא מזיג. בגרסה האלבומית "תעזבי אותו" הוא שיא הקצב: ג'אז לבן קליל, פיוז'ן נוסח "סטילי דן". במופע הוא נוטה בכיוון הפאנקי.

"לילה" האלבומי, עם שם טוב לוי בחליל, הוא רגאיי קליל, מול הקהל השיר עובר כמה מטמורפוזות: פותח באווירת פלמנקו ספרדית עם גיטרה קלאסית, באמצע מקבל צבע של גיטרה מזרחית, ומסתיים בגרוב שאנטי סטייל מוש בן ארי.

"עננים" ו"השעונים" (שעד אליהם לא שרדתי בהופעה) הן בלדות פסנתר באלבום ומסמנות את "דעיכת" הצליל לקראת סיומו. הראשונה צבועה בקרן יער נהדרת  והשנייה מתובלת בסווינג חביב, עם נגינת חליל יפהפייה (שם טוב לוי, אלא מה).

גם "בואי נאלתר", השיר העצוב ביותר באלבום, הוא בלדת נשיפה ומיתרים רכה, שיר של התכרבלות שנהנית מנגיעות בלוזיות משכרות. על הבמה הוא בלדת פסנתר שהמיתרים רק מעגלים, מרככים ומייפים את סופה.
השיר שנועל את האלבום (וגם את החלק הרשמי של המופע) הוא גרסת אסי ישראלוף לשיר השירים אשר לשלמה, עם ליקוטים של משפטים משלושה פרקים שונים, במה שמצטייר - בנגינה של פיטר רוט ודודו טסה - כפיוט גיטרות מהורהר.

דווקא הקטע האחרון באמת, "סוף ההתחלה" האינסטרומנטלי, מתעורר לפתע, באיזה פרץ אנרגיה קונצרטי אחרון. אגב, ליצירה זו אין שום אזכור וקרדיטציה בחוברת המלים, ואין לנו מושג מי הלחין, מי עיבד ומי ניגן. באסה!

אסי-ישראלוף-עידו איזק2.jpg
אסי ישראלוף (צילום: עדי איז'ק)

והעברית?
ניכר בישראלוף שהוא ער ומקפיד על הגייה נכונה. המעידות שלו מעטות וזניחות. במיוחד אהבתי את ההקפדה שלו (ויותר מפעם אחת) על "נראֶה" בזמן הווה (כשעמיתיו מרבים לפמפם את "נראָה"), אבל למה "נִהיָה" במקום "נִהיֶה"? יחד עם זאת, חוברת המלים פסולה למאכל בני אדם. היא חייבת לעבור הגהה מקיפה ומעמיקה שתבטל שגיאות וטעויות נוראיות כגון "מהטל בך", "מכהה את השמחה", "לא בא לא", וגם "עצמיך" (במקום "עצמך") ו"משהו" (במקום "מישהו"). ואם כבר משתמשים בפסוקים מן התנ"ך, מה מפריע להעתיק אותם על ניקודם המדויק? איפה היועץ הלשוני כשצריך אותו?

לסיום אני מקווה שההפקה הבימתית, בהיקף שהוצג, לא היתה חד פעמית למופע ההשקה. כי המבחן האמיתי של אסי ישראלוף, בכוונותיו להיות זמר מן השורה, יעבור בהתמודדות עם הפשרות, הוויתורים והאילוצים שמפגש עם קהל יכפה עליו.

אחרי הדרך הארוכה שעשה יהיה מצער אם מה שיישאר מהאלבום היפה שלו יהיו שניים-שלושה שירים משולבים בהופעה של "מה קשור". כי זה באמת לא קשור.

אסי ישראלוף. מסע עם פסנתר (אן.אם.סי.יונייטד)

אסי ישראלוף, מסע עם פסנתר מופע השקה. זאפה תל אביב. שני 27 באוגוסט 2012



28/08/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הלכת מוקדם מידי....
יפעת , יפו (28/08/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע