סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יעקב בר-און קוני למל לנצח
 

 
 
עמדנו ככה מאחורי הקלעים כשכמה מהחברים של אבא רצו לעשות לו קונץ. הם שמו עלי זקן וכובע ושאלו אם אני רוצה לצאת לאבא. 'בטח!', עניתי והרגשתי דחיפה לכיוון הבמה. אבא היה באמצע שיר כשנשמעו צחוקים באולם. כשהבחין בי, שאל די בתדהמה מה אני עושה על הבמה. השבתי לו שלכבוד חג המולד אני סנטה קלאוס. כששאל עוד מה אני רוצה לעשות, השבתי, 'לשיר!'. הקהל התלהב לשמוע פספוס כמוני, ומישהו זרק לי מטבע של דולר. זה היה השכר הראשון שהשתכרתי בחיי"
שיחה עם הבן האובד של תיאטרון היידישפיל, מייק בורשטיין, כוכב "הרשל'ה מאוסטרופולי"



זה קורה ב"הרשל'ה מאוסטרופולי", ההצגה החדשה של תיאטרון יידישפיל.

כעשר דקות לאחר תחילתה, מהדהדות לפתע תשואות באולם ומסמנות שהבן האובד הגיע הביתה. זאת, כשרק כעת, 24 שנה לאחר הקמת היידישפיל, עולה על במתו מי שנחשב לשחקן הבולט בתחום תיאטרון היידיש בדור הנוכחי, מייק בורשטיין.

בורשטיין מעיד שהקרקע לכך הוכשרה עם מינויו של ששי קשת, מכוכבי הבמה העברית שתיגברו במרוצת השנים את היידיש פיל, כמנכ"ל וכמנהל האמנותי של התיאטרון הזה, במקום שמואל עצמון, שהפך בו לנשיא-של-כבוד.

"בשמחה רבה", השיב בורשטיין כשהגיעה אליו, ללוס-אנג'לס, הזמנתו של קשת. כשנשאל במה ירצה לפתוח את העידן החדש, לא התלבט. "בדיוק עכשיו גמרתי שתי עונות מוצלחות ביותר עם 'הרשל'ה מאוסטרופולי', הצגה שלדעתי תהיה בארץ שלאגר", אמר, וגילה נכונות מיידית לקפוץ למים.

"זה התאים לי כמו כפפה ישנה"

"כבר היית כאן הרשל'ה", אני מעיר לו בהומור ומחזיר אותו 35 שנה לאחור.

"זה נכון", מגיב בורשטיין בחיוך רחב, "אבל אז, בסרט שביים יואל זילברג, זה היה הרשל'ה אחר, עולה חדש מברית-המועצות של אז בשכונה של מזרחים".

כשנרקם השידוך הנוכחי, התנה בורשטיין תנאי אחד: שהבימוי יופקד בידיה של אלינור ראיסה, מי שביימה אותו בהפקה האמריקאית של ההצגה וגם מעבדת המחזה הישן של משה גרשנזון, מחזאי שנספה בשואה. היא ביקשה שיגויס עימה רוג'ר האנה, מי שהכין את התפאורה להצגה בארצות-הברית.

מי הבמאית הזאת?

"הקשר שלי עם אלינור, בת להורים ניצולי שואה, הוא מזמן. כשעמדתי ב-87' להעלות בארץ את ההצגה 'מיין שטייטל בלז' (עיירתי בלז), שאלתי את אלינור, אז שחקנית וזמרת צעירה, אם תהיה מוכנה לבוא ולהציג איתי כאן, וכמובן, היא נענתה בהתלהבות.

"אני רואה חשיבות רבה בהעלאת הצגות כאלה כאן ושם'', אומר בורשטיין. "זאת, מרצון שהיידיש תמשיך להידבר כשפה חיה ומדוברת, לא רק כשפה אקדמית שמלמדים אותה באוניברסיטאות".

הרשלה-מאוסטרופולי-יחצ.jpg הרשל'ה מאוסטורופולי, מייק בורשטיין (צילום: מייקל פיירסט)


למעשה הרשל'ה, הלץ והתחמן, הנחלץ לעזרת זוג צעיר שרוצה להינשא, הוא היפוכו של קוני למל התם.

"קוני למל מעין אנטי-גיבור, מין למך מגמגם שחושבים שהוא טיפש ומסכן, אבל בסופו של עניין עולה על כולם. הרשל'ה הבדחן, לעומתו, הוא מעין רובין הוד יהודי, דמות שסבורים שהיתה קיימת במאה ה-18. יש לי הרגשה שהתפקיד ממש תפור עלי, מה גם שהיה לי קל לעבור מהגרסה האמריקאית של ההצגה. לא רק שידעתי את הטקסט ואת השירים בעל-פה, אלא ברור לי מראש היכן יהיו הצחוקים של הקהל. זה התאים לי כמו כפפה ישנה".

בהצגה אתה מקפץ ורוקד על הבמה בגיל 67 כמעט כמו בהיותך בן 21 ב"קוני למל".

"זה המזל שלי, כנראה תוצאה של גנים משפחתיים. בגילי אבי, פסח בורשטיין, עוד שיחק את החתן הצעיר. אבל אני לא מסתמך רק על הגנים. כדי להיות בכושר, אני עושה ספורט: מרים משקולות, שוחה. ציונה אשתי ואני הולכים הרבה ברגל. גם משתדל לאכול בריא. אמנים חייבים לשמור על עצמם. הגוף זה הכלי שלנו. בלי זה, אין לנו מה לחפש על הבמה".

אז הכל פיקס?

"לא לגמרי. הרי מונח ארגז עם כל מיני הפתעות במרכז הבמה. בחזרה הראשונה להצגה באמריקה קרתה לי תאונה. כשקפצתי מהארגז, נחתתי לא נכון וקרעתי את המיניסקוס בברך. אל תשאל מה הלך שם. ניתחו אותי בבית-החולים, ולאחר מכן לא יכולתי לרקוד כפי שאני רוקד בהצגה בארץ. זה לימד אותי להיזהר. אולי הראש נשאר צעיר, אבל הגוף כבר לא בן 21".


הרשל'ה מאוסטורופולי, מייק בורשטיין ויעקב בודו (צילום: ז'ראר אלון)

"הקהל הרחב מגלה שהשד לא כל-כך נורא"


בהצגה פוגש בורשטיין את יעקב בודו בתפקיד קלמן, הגביר הקמצן, שאותו הרשל'ה מתחמן. בודו שיחק את הרשל'ה ב-99', בגרסה קודמת ושונה של ההצגה ביידישפיל, כשמולו אז יעקב אלפרין בתפקיד קלמן. עכשיו מוצאים בודו ובורשטיין את עצמם לראשונה על במה אחת, לאחר שנות היכרות רבות.

"אף פעם לא יצא לנו", מעיר בורשטיין. "למעשה, כשיצאתי לפני 30 שנה לשחק את בארנום בברודוויי, בודו, ששיחק שנים על הבמה העברית, די תפס אז את מקומי בתחום תיאטרון היידיש. הפעם, כשאלינור, הבמאית, שאלה אותי אם אני מכיר את השחקנים ביידישפיל, אמרתי לה שתפקיד קלמן תפור בול על יענקל'ה בודו. יש בינינו כבוד הדדי ואנחנו נהנים לשחק יחד".

לשחק יחד ביידיש.

"בדיוק ככה. הקהל הרחב מגלה שהשד לא כל-כך נורא, ובאים אלינו גם צעירים, לא רק הוותיקים, וכמובן מכל העדות. אם הולכים לאופרה, מישהו מבין את האיטלקית שם? לא, אבל נהנים מהמוזיקה הנהדרת ומהמסורת האופראית. לדעתי, תפקיד יידישפיל זה להציג את המסורת שלנו, שהרי את שקספיר אפשר לראות בהבימה ובקאמרי. זאת המטרה של הצגת 'הרשל'ה' – להביא מסורת ברוח התיאטרון המודרני, וזו גם סיבת קיומו של יידישפיל".

ניכר בבורשטיין שהוא אומר זאת מהנשמה, בלי לשכוח שהוא כרגע בעצם על תקן כוכב אורח. לאחר שסוכם עימו על 18 הצגות "הרשל'ה", לאור הביקוש מצד הקהל, הוא ישוב בפברואר להמשך המירוץ, לאחר שיעמוד בהתחייבויותיו בארצות-הברית, על הבמה ובטלוויזיה.

הרשל'ה מאוסטורופולי (צילום: ז'ראר אלון)


"כבר עשיתי כל מה שרציתי לעשות בחוץ-לארץ", הוא מציין בנימה כנה. "הגעגועים מחזירים אותי הנה ואהבת הקהל. בתנאים של היום אני יכול להמשיך לגור בלוס-אנג'לס, שם המשפחה שלי, ולהציג כאן. הרי אני עולה שם על מטוס, נרדם ומתעורר בתל-אביב".

עברו למעלה מ-40 שנה מאז הראיון הראשון שלנו. מייק לא השתנה בהרבה, פרט לזקן שהעטה על פניו לרגל התפקיד. יחסית לגילו, הוא שמור היטב ולבוש ספורטיבית במכנסיים קצרים. בשיחתנו בדירה השכורה שהועמדה לרשותו בתל-אביב אנחנו עורכים מסע בזק בתחנות חייו הבלתי שגרתיים.

תחילה אנחנו נוחתים בניו-יורק, שם נולד כבנם של זוג שחקני היידיש ליליאן לוקס ופסח בורשטיין. בגיל שלוש נזרק למים.

"זה קרה כשהביאו את אחותי התאומה, סוזן, ואותי להצגה של אבא", הוא זוכר כמו היה זה אתמול. "עמדנו ככה מאחורי הקלעים כשכמה מהחברים של אבא רצו לעשות לו קונץ. הם שמו עלי זקן וכובע ושאלו אם אני רוצה לצאת לאבא. 'בטח!', עניתי והרגשתי דחיפה לכיוון הבמה. אבא היה באמצע שיר כשנשמעו צחוקים באולם. כשהבחין בי, שאל די בתדהמה מה אני עושה על הבמה. השבתי לו שלכבוד חג המולד אני סנטה קלאוס. כששאל עוד מה אני רוצה לעשות, השבתי, 'לשיר!'. הקהל התלהב לשמוע פספוס כמוני, ומישהו זרק לי מטבע של דולר. זה היה השכר הראשון שהשתכרתי בחיי".


הרשל'ה מאוסטורופולי (צילום: ז'ראר אלון)


"בצילומים הוא היה רך כמו חמאה"


רשמית, הצגתו הראשונה היתה בגיל שבע, בסיבוב הופעות בבואנוס-איירס, כשהוא ואחותו שיגעו את הקהל בתור זיסל'ה ומוטל'ה. כעבור שנתיים הם באו להציג בישראל, ולא ליקקו דבש. "הערימו עלינו קשיים בטענת שווא שהיידיש שפה זרה", הוא טוען. "אם לא היו שמים לנו רגליים כל הזמן, היינו נשארים בארץ".

שבעי אכזבות יצאו הבורשטיינים למסעותיהם בעולם, ושבו הנה בשנות ה-60. בורשטיין הנער גויס לתפקידון של תייר ב"סאלח שבתי", סרטו של אפרים קישון. את זה איש לא זוכר לו, אבל לאחר ההצלחה האדירה של "המגילה", נבחר לתפקיד הראשי בסרט "שני קוני למל", ואת זה כל אחד יודע.

בורשטיין הפך בן-לילה לכוכב, וגם נהנה מחברתו של אביו, ששיחק בסרט את שייע העגלון. "הביאו בסרט הזה את העיירה לגבעתיים", מתפעל בורשטיין, "אבל את אנשי הצוות הטכני הביאו מאולפני צ'ינה-צ'יטה, ברומא, שם הם התמחו במערבוני הספגטי".

לדבריו, הרגיש בהסרטה בעננים. "גדלתי על סיפורי קוני למל", מעיד בורשטיין. "בשבילי תפקיד קוני למל היה כמו המלט לשחקן אנגלי, מה גם שמצאתי שם מולי, בתפקיד אבא שלי, את אהרן מסקין. איזה שחקן גדול! מבחינתי הוא היה כמו לורנס אוליביה. אם בהתחלה פחדתי ממנו, בצילומים הוא היה רך כמו חמאה".

איך קוני למל, הדמות עטוית הפאות, כה שבתה את לב הקהל?


"זה היה טיפוס שכל אחד יכול היה להזדהות איתו. בחור תמים, תמהוני אפילו, עם כל מיני פגמים גופניים, אבל עם כל החן שלו אי-אפשר היה שלא לאהוב אותו. הוא התקבל אצל הקהל לא כדמות חסידית אשכנזית, אלא כמישהו של כולם. זה מה שחסר כיום, שיהיה גורם מאחד לכלל הציבור".

התעשרת מהסרט?
"איפה! קיבלתי על הסרט שחצי מדינה ראתה 5,000 לירות, א-מיונטיק (הון תועפות) במושגים של אז, אבל אפילו לא גרוש תמלוגים. אבל מה הכסף? זה התפקיד שבנה לי את כל הקריירה".

אבל תודה שבהתחלה רצית להשתחרר מחיבוק הדב הזה.

"מה לא עשיתי כדי לברוח מהזיהוי שלי עם קוני למל. הרי לא חסרים לי כישורים אחרים. בסוף נכנעתי. כמו שטופול תמיד יהיה טוביה של 'כנר על הגג' ויהורם גאון קזבלן, כנראה אשאר קוני למל לנצח".

"פתאום מצאתי את עצמי מול אליל ילדותי"

למרות זאת, השתדל להוכיח את עצמו לקהל כישראלי לכל דבר. הוא זכה בפסטיבל הזמר של 67' עם השיר "מי יודע כמה", ולא מחה נגד "גזילת" התהילה על-ידי שולי נתן ו"ירושלים של זהב". בסערת מלחמת ששת-הימים היה המבצע הראשון של שירו של חיים חפר (קודם לכן מחבר דברי הקישור של "המגילה" בחמאם), "נאצר מחכה לרבין".

כששככו הקרבות, נקרא להנחות את הופעותיו של דני קיי לחיילים: "פתאום מצאתי את עצמי מול אליל ילדותי, שידעתי שהיה חבר טוב של אמא. מה שלא ידעתי זה שבשנות ה-30, הם לא רק היו פרטנרים על הבמה, אלא גם היה רומן ביניהם לפני שהיא הכירה את אבא. לא הבנתי מדוע הוא הסתכל עלי בצורה מוזרה. 'יכולת להיות הבן שלו', אמרה אמא כעבור זמן. חוץ מזה, ככל שהוא היה אמן גדול, התאכזבתי מאוד ממנו כאדם".

אנחנו מתגלגלים לשנות ה-70. בורשטיין, היפו היפי, זכה שלוש פעמים בפסטיבל הילדים, כיכב בטלוויזיה והופיע כאן בסרטים, אבל בישראל הקטנה של אז, האמן שבו משך אותו החוצה. "באיזשהו מקום נפלתי בין הכסאות", הוא סבור כעת.

בראיון ב-75', שנים אחדות לאחר ששיחק בקאמרי ב"הנסיכה טורנדוט", ההצגה היחידה שלו בתיאטרון הישראלי, אמר לי, עם כל אדי ההצלחה שאפפו אותו: "לא התקבלתי כאן פרפקט כפי שהייתי מתקבל לו נולדתי בארץ. יש זרות מסוימת. אין לי ידיד-נפש בין האמנים כאן".

"כך אמרתי?", תוהה בורשטיין של שנות ה-2000. "כמה תיאטראות היו באותה תקופה? ובמה שהיה לא מצאתי את המקום שלי".

אז הוא חזר לקוני למל והופיע, א-מחאייע, בשני סרטי המשך שביים יואל זילברג. השני ביניהם היה "קוני למל בקאהיר", "שם היה סיפור גדול כשכמעט אסרו אותנו בגלל הצילומים בפירמידות". ברם, קוני למל והרשל'ה לא סיפקו את בורשטיין, ובשלהי אותו עשור הקריירה שלו התנסתה בתפנית מפתיעה לכיוון הולנד, כשבאופן בלתי צפוי נקרא לשמש מנחה תוכנית הבידור בה"א הידיעה בטלוויזיה שם.

כשההולנדים הציעו לו להנחות אצלם באנגלית, צחק. כמי שמתמרן בין שמונה שפות, למד גם את שפתם מ...חרדית בבני-ברק, אבל "אכלתי לא מעט חצץ בהנחיה בשפה הזאת".

בין האמנים שהופיעו בתוכניתו בהולנד היתה צ'יטה ריברה, אניטה האגדית מ"סיפור הפרברים", הוא נזכר. כששאלה אותו איזה תפקיד ירצה לעשות בארצות-הברית, לא חשב פעמיים ואמר "בארנום", לאחר שצפה במחזמר בניו-יורק. ריברה המליצה עליו, וכשבוצעו חילופי גברי במהלך המחזמר, נבחר בורשטיין לשחק את בארנום האקרובטי, תפקידו הבינלאומי הגדול ביותר, שכעבור שנים הציג אותו גם בהולנד.

"בפעם הבאה אהיה חכם יותר"

בורשטיין, שהצליח במחזמר על הזמר היהודי אל ג'ולסון, למד על בשרו שאין ביטוח בעסקי השעשועים. זה קרה לו ב-93', כשכיכב בתפקיד הראשי של מייק טוד, בעלה היהודי של אליזבת טיילור, במחזמר "האין ברודוויי נפלאה", שקרס זמן קצר לאחר העלאתו.

"המפיק והמלחין של המחזמר השקיע בו 6.5 מיליון דולר", מעיד בורשטיין, "אבל הוריד מהר את ההצגה בכעין דווקא נגד הביקורת הלא מתלהבת שפורסמה ב'ניו-יורק טיימס', והלך הביתה. למדתי שם, בהפקה שהיתה אמורה לרוץ שנים, שאין שום דבר בטוח במקצוע שלי".

בורשטיין, שהופיע באחרונה בהצגת יחיד "רצינית" על המאפיונר מאיר לנסקי, יכול לספק לא מעט דוגמאות לחוסר ביטחון במקצועו. הוא, שקנה את עולמו בסרט, וכיכב בהמשך בשורה של סרטים, לא שיחק בקולנוע מאז שהופיע לפני 15 שנה ב"מינוטאור", סרטו של דן תורג'מן. בעוד שתעשיית הסרטים בארץ כמו שכחה אותו, "בארצות-הברית, כשעלי להתחרות על תפקידים בקולנוע עם שחקנים כמו אליוט גולד, אין לי שום סיכוי".

הרשל'ה מאוסטורופולי, מייק בורשטיין ויעקב בודו (צילום: ז'ראר אלון)

מדוע?

"מפני שהחבר'ה האלה, כולל דסטין הופמן, מוכנים לעשות כיום דברים שבעבר הם לא היו מתקרבים אליהם".

בסך-הכל אין לך על מה להתלונן, וגם כשקרתה לך טרגדיה, כשרעייתך האהובה עדית, נפטרה מסרטן, כאילו מלמעלה שלחו אליך את רעייתך הנוכחית, ציונה.

"אתה רואה, הכל מסתדר בסוף, ובעצמי ניצלתי מסרטן הערמונית. אני פועל להגברת המודעות לעניין, לאחר שבגלל החוסר שלה מתים מהמחלה אנשים שמוקדם להם למות".

בניו לא המשיכו את שושלת השחקנים בורשטיין. אדם, שבגיל שש שר איתו את "אב יקר", מנהל מסעדות ומועדוני-לילה, ופיטר, שף לשעבר, התבסס בענף הביטוח. "כנראה ההיעדרויות התכופות שלי מהבית בילדותם השפיעו עליהם", הוא מעריך. "הם גם ראו מקרוב כמה קשה בשואו-ביזנס".

ועוד איך קשה. כשריאיינתי את בורשטיין לפני שלוש שנים, בהגיעו להופעות עם ליה קניג, נראה היה להוט לככב בהפקת "כנר על הגג" בקאמרי. ההמשך היה לא מרנין מבחינת בורשטיין, שהחזיק בזכויות להעלאת המחזמר בארץ. לאחר כל הצלחותיו, צר לו מאוד שהפעם הושאר מחוץ למשחק. "בפעם הבאה אהיה חכם יותר", הוא מבטיח. "אני מאוד רוצה לעשות את 'מות הסוכן' של ארתור מילר ביידישפיל. כללית, אני פתוח להצעות. חוץ מהקאמרי...".

7 דברים שלא ידעתם על מייק בורשטיין

1. הספורט המפתיע של בורשטיין חרף גילו הוא... צלילה.

2. בהיותו בקורס צלילה באילת, ב-80', הציל בהנשמה מפה לפה טובע.

3. הוא מת, כדבריו, על גולף, ויש לו חברות של כבוד במועדון בקיסריה.

4. הארטיסט שבו הציל אותו משירות חובה בצבא ארצות-הברית, בדרך למלחמת וייטנם. כשהגיע לוועדה הרפואית מחופש לפגוע קשה בגבו, נתקל שם למזלו ברופא יהודי, ששיחרר אותו.

5. בנשף הגאלה של המחזמר על אל ג'ולסון הוא יצא במחול עם לאה שפילברג, אמו בת ה-92 של סטיבן שפילברג.

6. הוא היה בין מייסדי בית-כנסת לאמנים בלוס-אנג'לס, שעם אחד מבאיו, וולטר מתיאו, נהג לפטפט ביידיש.

7. בורשטיין עומד בראש ארגון ידידים בלוס-אנג'לס, התומך בנוער במצוקה בארץ.

 

ההצגה הקרובה של "הרשל'ה מאוסטרופליי" תעלה ביום שלישי 16 באוקטובר 2012 ב-20:00 במשכן לאמניות הבמה באר שבע. הצגות נוספות עולות בשבועות הקרובים בהיכל התרבות קריית מוצקין, תיאטרון ירושלים, מכון ויצמן, היכל התרבות אשקלון, תיאטרון הצפון והיכל התרבות פתח תקווה.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

14/10/2012   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע