סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן תהלה – בובה עייפה
 

 
 
השיבה של החאן הירושלמי אל סיפורו הנפלא של עגנון  נותרה קרה


התגלמות היופי האידיאלי
 
מכל סיפוריו הפשוטים להפליא של ש"י עגנון יש מקום של כבוד מיוחד לסיפור "תהלה", משנתפרסם לראשונה במוסף "דבר" ב-1950, ומאוחר יותר בכרך "עד הנה".

 הכבוד, המקבע את הסיפור בתודעה כמופת בספרות העברית כולה, ואף כ"סיפור קודש" כפי שכינה אותו פרופ' אליעזר שביד, נקבע מיד עם שורות הפתיחה המפורסמות שלו: 
 
"זקנה אחת היתה בירושלים. זקנה נאה שכמותה לא ראיתם מימכם. צדקת היתה וחכמה היתה וחיננית היתה וענוותנית היתה. אור עיניה חסד ורחמים וקמטי פניה ברכה ושלום. אלמלא שאין הנשים יכולות להדמות למלאכים הייתי מדמה אותה למלאך אלקים ועוד זאת היתה בה זריזות של עלמות. אלמלא בגדי זקונה שעליה לא ניכר בה שמץ זיקנות". 

ופרופ' ברוך קורצוויל במאמרו על "היופי הנשגב של היהדות אצל עגנון", שקטע ממנו מופיע בתכנייה הצנועה של הצגת החאן הירושלמי, מרחיב ובוחן את הדברים וקובע כי "תהלה היא דמות ריאלית, נעלה, אשה שהיא התגלמותו של היופי האידיאלי".
 
והנה כאילו לא נקראו הדברים ולא נשמעו באוזני היוצרות הנחשבות של ההצגה הזאת: המעבדת שחר פנקס שאמנם היטיבה לשמר את רוח המקור, בסיועה של נגה יתומי שיעצה בדבר הנוסח, השפה והדיבור; הבימאית שיר גולדברג שמצאה דרך תאטרון-סיפור כדי להביא את העיבוד לכלל היגד בימתי; ומעצבת הבובות אמירה פנקס שיצרה חתולים שניים ואת בובת תהלה.
 
וכאילו לא שמעו הן את שמע יופיה של תהלה משבחרו בבובה מעוותת ומקומטת ועד מאוד מכוערת להיות בת דמותה, המופעלת בידי תמר אלקן, שחקנית שחן וחסד רבים נשקפים מעיניה בכל מהלכיה, ועדינותה כולה אומרת כי בובה זו שבידיה, שראשה נפרד מגופה, לא תהלה היא.

תהלה-יעל-אילן-ענקית.jpg
"תהלה", צילום: יעל אילן
 
המוזיקה של תהלה
 
והרי כבר היו דברים מעולם, עם בובות ובלעדיהן, עגנון שיוצא מכתוביו וחי עלי במה, החל ב"פרנהיים" או "הרופא וגרושתו" הזכורים לטוב, וגם "תהלה" שהיתה אי-פעם באותו חאן וחיתה להפליא תחת שרביטו של יוסי יזרעאלי. להגידך כי לא בשמים היא חלופת התאטרון לסיפורים יפים כאלה, שנדמה כי אם לא יהפכו בהם לא יגיע שמעם למרחוק.
 
אמנם כן, הסיפור סיפור, שאין בו עלילה גדולה, על אשה בת 104, שאט אט מחשפת את סיפור חייה הארוכים לסופר החוזר לירושלים אחרי היעדרו (כן, כעגנון עצמו) ובתוך כך היא גומלת חסדים, מרעיפה מטוב לבה וכמו, כך מסתבר, מכפרת על עוול שנעשה בשמה, אך שלא לרצונה, וכבר שילמה עליו בחיי צאצאיה.
 
ולמרות שמעצבת התפאורה נטשה טוכמן-פוליאק הבריקה עם גרם מדרגות הסובב על צירו ומדמה את מעלותיה ומורדותיה של ירושלים, ואף כי מאור צבר הפליא בתלבושות שיש בהן מן הנסתר הנגלה בעתו, וגם אם רוני כהן האיר כממתיק סוד את הבמה החשופה, הנה למרות כל אלה ההצגה נשבה אלי מרוחקת ומנוכרת.
 
ולא סייע משחקם הרהוט והמסור של יהויכין פרידלנדר כמספר וכרבנית – כשהוא עוטה  שמלת פוך מדהימה – ושל תמר אלקן כתהלה בת ה-11 וכמפעילת אותה בובה, בהדרכתו של עופר עמרם, ואף לא משחקו היפה של יואב היימן כסופר המשתאה, פעור עיניים ונפעם.
 
ורק המוזיקה החמה שכתב דניאל סלומון להצגה הקרה הזאת באה אליי כאותה מוזיקה מיוחדת של עגנון שבמילותיו, בדימוייו ובתיאוריו שר את עולמה ואת יופיה של תהלה.  


למועדי מופעים >

29/11/2012   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
בובה של תהילה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (3 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
3. כנראה שלא ראינו את אותה הצגה. נפלא!
איתמר , (02/12/2012) (לת)
2. לא מסכימה, הצגה נפלאה!!
סיגל , (30/11/2012) (לת)
1. אהבתי - פנינה של ממש
דינה נאור , תל אביב (30/11/2012)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע