סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: יעקב בר-און "בפוליטיקה משקרים יותר מבתיאטרון"
 

 
 
מחזה חדש למיכל אהרוני, מחזאית ויועצת תקשורת של בכירי הפוליטיקאים, ב"צו קריאה" בצוותא. שיחה


"בתיאטרון אני מחפשת את האמת"

"אני הכי אוהבת פוליטיקה", מצהירה המחזאית מיכל אהרוני, שהמחזה שלה "מקום בלב" קרוב לוודאי שיצודד תשומת-לב בפסטיבל "צו קריאה", שייערך בסוף השבוע בצוותא, תל-אביב.

"יש השקה בין התחומים. הן בתיאטרון, הן בפוליטיקה, אני מחפשת איזושהי אמת. הבעיה היא שבפוליטיקה משקרים הרבה יותר מאשר בתיאטרון".

"למעשה, העבודה שלי במציאות מהווה סתירה למה שאני עושה בתיאטרון", מוסיפה המחזאית. "אם כיועצת תקשורת ואסטרטגיה העבודה שלי היא לבנות לאדם פרסונה גם כשזו לא קיימת, בתיאטרון, לעומת זאת, התפקיד שלי הוא לחפש את האמת".

מיכל-אהרוני-יותם-קציר.jpg
מיכל אהרוני, צילום: יותם קציר

לפני ארבע שנים העלית בפסטיבל "תיאטרון קצר", גם כן בצוותא, את המחזה "לסמן V " על ראש ממשלה שמגיע אל המאהבת שלו ערב הכתרתו כדי להיפרד ממנה ואילו הפעם את מעלה את שר הביטחון על ראש שמחתך.

"אני מכירה אנשים בפוליטיקה ובאה איתם במגע כמעט יום-יומי. הם גם האנשים שמסקרנים אותי. מעניינות אותי דמויות מאוד ציבוריות ברגעים הלא ציבוריים שלהן. אם הם רוצים להראות את הבחוץ שלהם, אני מעדיפה להראות את הבפנים שלהם דרך התיאטרון, בתקווה שיום אחד אשתחרר מזה ואוכל לכתוב על דמויות אחרות. אגב, היה לי ראש-ממשלה גם במחזה נוסף שלי, 'אבנים', בפסטיבל 'פותחים מסך' בבית ליסין. שיחקו שם אילן דר ונבו קמחי".

מדוע להשתחרר אם את אולי טובה בזה?

"לא בטוח. עד עכשיו שום מחזה שלי לא עלה בתיאטרון רפרטוארי".
 
במרכז "מקום בלב", המחזה שיועלה השבוע בפסטיבל "צו קריאה", עומד דן יסעור, שר הביטחון שהצביע בכנסת בעד חוק האוסר על יהודים לקבל תרומת איברים ממי שאינם יהודים וזקוק בדחיפות להשתלת לב. הלב הזמין היחיד להשתלה הוא של פועל פלסטיני שנהרג בנפילה מפיגום. השר נקלע לדילמה של חייו – להפר את החוק שהוא תמך בו ולהינצל, או להיות נאמן לדרכו ולהיפרד מהעולם.

כמי שהייתה מעורבת בקמפיין של מרצ בבחירות האחרונות, אין ספק לגבי עמדתך בנידון.

"זה ברור. כמי שהצביעה בעד מרצ, ניתן לנחש שלא הייתי מצביעה בעד חוק כזה לו הייתי חברת כנסת, כי זה חוק אינפנטילי".

התיאטרון הוא לפני הכל במה להבעת השקפותייך?

"לא. תיאטרון הוא קודם כל תיאטרון ודרך הביטוי האמנותית הכי נפלאה בעיניי; יותר מציור, יותר מקולנוע, יותר ממחול. גם כיום, בגיל 38, מפעים אותי לראות שחקנים עולים על במה ופותחים את הפה".

בפרט כשהם פותחים את הפה עם טקסט שלך...

"כשהם פותחים את הפה עם טקסט שלי, אני יותר מבוהלת מאשר נפעמת. אבל כשהם פותחים את הפה עם טקסט של צ'כוב, אני נפעמת. תיאטרון, אם הוא טוב, הוא כמו החלילן מהמלין, כשהוא סוחף אחריו את הקהל".

"תן לי קודם להיות עדנה מזי"א"

איך נולד "מקום בלב", מחזה שהוא בעצם סאטירה?

"שנה הסתובבתי עם המשפט 'שר הביטחון זקוק להשתלת לב'. הייתי בסדנה למחזאים בבית ליסין. המנחה שלנו, עדנה מזי"א, הציעה שכל אחד יעלה רעיון לכתיבה במהלך הסדנה. כשהגיע תורי, אמרתי את המשפט ההוא. כולם נקרעו מצחוק, אבל לא הצלחתי להוציא משהו נורמלי מעבר למשפט הזה. גם אותי זה הצחיק לפני שהתפרסם הסיפור של מאיר דגן. כלומר, זה מצב שבו הגיבור הגדול איננו מתגלה בו בגבורתו, מה גם שהלב איננו רק שריר, אלא גם מקום הרגש".

משה איבגי איננו מוכר כדמות של שר הבטחון, בוודאי איננו נראה כך.

"אולי אתה צודק, אבל הפיזיות של איבגי אחרת. ראיתי לפני 11 שנה ב'נשיונל' לונדון את סיימון ראסל בתור המלט. כשאתה רואה לפניך איש נמוך כמוהו, אתה מתפלא – 'וואלק, זה המלט?' באמת שחקן ענק, אבל בפיזיות הוא מזכיר את יעקב בודו. אחרי שתי דקות אתה שוכח מה שאתה חושב עליו ומאמין שהוא המלט. אגב, אני מעריכה את איבגי על שלאחר כל מה שעשה כשחקן מוכן לבוא בהתנדבות מביתו, בזכרון-יעקב, לחזרות ל'צו קריאה'. עד כדי כך הוא אוהב תיאטרון".

יש לך חתיכת נבחרת בהצגה

"לצד איבגי משחקים אלון דהאן, שעושה את מכלול תפקידי המשנה, כולל הרופא הערבי ועוזר שר הביטחון. מה שכאן מצחיק, זה הוא. בתור הקרדיולוג היהודי משחק נורמן עיסא. והילה פלדמן היא בתו של שר הביטחון".

פלדמן שיחקה גם ב"לסמן V " מול מנשה נוי.

"הילה היא שחקנית נהדרת וגם חברה".

יש לך תואר שני בבימוי מאוניברסיטת מידלסקס בלונדון, מדוע לא נטלת כאן על עצמך את הבימוי והפקדת אותו בידי שמעון מימרן?

"לא תמיד כשלומדים משהו יש רצון לממש אותו, מה גם כשכותבים מחזה, המחזאי נשאר מעורב בבימוי לצד הבמאי. מימרן הוא במאי נהדר, לא רק שחקן כזה ואיש מקסים לעבודה. בהצגה כזאת כשיש לי שחקנים שיודעים יותר טוב מכולם, היה לי צורך בבמאי מסוגו של מימרן".

את רואה את עצמך עושה כמעשה עדנה מזי"א ומנתרת מהכתיבה לבימוי?

"בוא, תן לי קודם להיות עדנה מזי"א".

ניגשת עם המחזה לפסטיבל "צו קריאה" לאחר שנדחית איתו מהתיאטראות?

"לא הגשתי אותו לשום תיאטרון. ב-10 לחודש ראיתי שצריך להגיש מחזה עד ה-15 אז בתוך חמישה ימים כתבתי את 'מקום בלב' ופשוט העפתי אותו לוועדה, יהיה מה שיהיה. כנראה, המשפט שציינתי אותו קודם כל כך התבשל בתוכי עד שהמחזה התפרץ ממני".

אפילו סובול לא כותב מחזה בחמישה ימים.

"אני מאוד מקווה שהגעתי כאן לרמתו של סובול. אני לא בטוחה בזה".

"התיאטרון לא מפרנס אותי"

יש בתיאטראות פתיחות כלפי מחזאים חדשים?

"אני לא דוגמה כל כך טובה בעניין הזה".

כי לא ניסית?

"דווקא הגעתי לדיאלוג מאוד עמוק עם אילן רונן, המנהל האמנותי של הבימה, אבל לא ניסיתי יותר מדי".

איזה מקום תופס התיאטרון בין שלל עיסוקייך?

"מקום טוב, אבל לא המרכזי. הוא לא מפרנס אותי. מעטים בארץ, אולי הלל מיטלפונקט, המחזאים שמתפרנסים מתיאטרון. בתור ילדה מבית פולני טוב חונכתי שטוב שיש עוד משהו".

היא בתם של מורה ומהנדס יליד רחובות. "זו משפחה עם מנטליות פולנית", מציינת אהרוני. "כשהלכתי לבחינות בבית צבי, אבא שלי אמר – 'למה לך? תלכי לסמינר הקיבוצים ולפחות תהיה לך תעודת הוראה".

בילדותך ברחובות היית ילדה ארטיסטית? ראית הצגות?

"הייתי שם ב'בימת הנוער'. אפילו שקספיר הציגו אצלנו. ראיתי הרבה הצגות. הראשונה שבהן הייתה 'הדוד ואניה' מאת צ'כוב, בהבימה, עם נסים עזיקרי".

למדת בסמינר, יכולת להפוך לשחקנית

"בכלל לא. אני שחקנית איומה. זה משעשע. אני כל הזמן מביטה על עצמי מהצד ולא יכולה להיות בתוך הצגה, מה גם שאין לי יכולת לברוא את עצמי מחדש ערב אחרי ערב על הבמה, שזאת התכונה הבסיסית של שחקן".

"העבודה עם אנשי אגודת ישראל היתה אחת החוויות הגדולות בחיי"

איך התגלגלת למגרש הפוליטי?

"פגשתי את יוסי ביילין לראשונה כשהוא בא לתיכון שלי בנס-ציונה, העיר שאליה עברנו מרחובות. ביילין הציע לי להצטרף לחוג 'משוב' של מפלגת העבודה. אחרי הצבא שירתי במשרד החוץ ומשם הגעתי למגרש הפוליטי. אפילו הייתי דוברת הוועדה לפניות הציבור בכנסת".

כבר כשהיתה  בת 24 אהרוני הייתה דוברת שרת הקליטה יולי תמיר. כשזו השתתפה בשיחות קמפ דייויד, לצד ראש הממשלה ברק, היא נטלה עמה את הדוברת החרוצה למשימות הסברה. בין האישים האחרים שלהם שימשה במרוצת השנים כיועצת היו יוסף פריצקי, אבישי ברוורמן ושאול מופז שאותו היא מתארת כ"איש מדהים". בין מעסיקיה בתחום הייעוץ האסטרטגי היו ליאור חורב ומוטי מורל.

"הכיף זה האנרגיות המטורפות שרצות בפוליטיקה, תחום שבו אפילו הייתי הדוברת החילונית של מאיר פרוש, כשהתמודד מול ניר ברקת על ראשות העיר ירושלים", היא מעידה .

איך הסתדרת בתוך יער העסקנים ה"שחור" של אגודת ישראל?

"כמי שביחסים מאוד טובים עם איש הפרסום החרדי דודי זילברשלג דרך כל מיני שיתופי פעולה, הגעתי לעבודה עם אנשי ה'אגודה' שהייתה אחת החוויות הכי גדולות שעברתי בחיי, כאשה יחידה בקמפיין שכולו גברים, בעיקר חרדים. זה היה בשבילי בית-ספר לגבי הקבוצות השונות במגזר הזה. ביניהן זיהיתי את הקבוצה הליטאית כרחבת אופקים וחכמה מאוד, שלאנשיה הומור נהדר".

נערת פסטיבלים
 
היא לא ממש טיפוס שגרתי. לנישואין עם בעלה, איש הטלוויזיה שלומי אלדר, הגיעה אהרוני כרווקה, כשהוא היה גרוש ואב לשלושה. איך קופצים לבריכה הזאת? – "קופצים; מקסימום טובעים ודווקא הצליח לנו". אלדר מבוגר ממנה בלא פחות מ-18 שנה. "פער הגילים לא משמעותי לגבינו", היא מציינת. "אנחנו יחד 11 שנים, יש לנו שני ילדים ומשכנתא משותפת".

כשנישאת לו, הוא היה יוצא בשליחות הטלוויזיה למשימות נועזות ברצועת עזה.

"לקחתי את זה כעבודה שלו. הכרתי את שלומי ככה. המשימות ההן לא היו חדשות לגביי. סמכתי עליו ועל החושים הנהדרים שלו".

מי לובש אצלכם את הסינר?

"שלומי מבשל יותר טוב ממני".

עודדת אותו להשתתף ב"מאסטר שף" של הידוענים?

"לא הצטרכתי לעודד אותו. הוא מספיק ילד גדול להחליט".

את גם כותבת קבועה בעמוד הדעות במעריב, כתבת על יאיר לפיד שיסיים את דרכו כשק אגרוף

"זו הזדמנות להביע את דעתי בנושאים שעל הפרק. כתבתי את המאמר על לפיד לפני שנה וחצי. מאז האיש שב לזירה בכוחות חדשים והצליח. אני מאוד מכבדת אותו על זה. 'שאפו' לו ולאנשים שהוא הכניס לכנסת".

מה את אוהבת לראות בתיאטרון ומה מעלה לך את הסעיף?

"אני אוהבת לראות קלאסיקות. כמו כן אני אוהבת מחזאות אם היא לא באה רק כדי לרצות את הקהל. מעלה לי את הסעיף כשמעלים באצטלה אמנותית הצגות שמראש קורצות לקופה. זה דבר שמטריף אותי. מרגיז אותי שיתוף ידוענים במקום אנשי-מקצוע בתיאטרון".

כשאת רואה הצגה, בתור מחזאית מדגדג אותך לכתוב אחרת את המחזה?

"יש כאן יותר קנאה. כשראיתי את הצגת 'מקסי ואני' בבית ליסין, קינאתי ביכולתו הבלתי נתפסת כמעט של מיטלפונקט לכתוב דברים באופן מדויק להפליא ומהוקצע. הקנאה פורצת גם כשאני רואה הצגה של חנוך לוין, גדול המחזאים בעיניי. 'מלאכת החיים' שלו היא מלאכת-מחשבת של כתיבה".

גם המחזה הבא שלך יועלה בפסטיבל כלשהו?

"אם עד כה הייתי בתיאטרון מעין נערת פסטיבלים, אולי הגיע הזמן שתיעלם תרועת הפסטיבלים ואגיע לתיאטרון הרפרטוארי".
 

"מקום בלב" מאת מיכל אהרוני ובבימוי שמעון מימרן תעחלה ביום שישי, 15 בפברואר 2013 ב-14:30 במסגרת  פסטיבל צו קריאה
שיתקיים בימים חמישי עד שבת, 14-16 בפברואר 2013, בצוותא, תל אביב. כרטיס: 50 שקל. הנחות: לסטודנטים, חיילים, חברי אמ"י ושח"ם. לפרטים: 03-6950156, שלוחה 2.
  


למועדי מופעים >

13/02/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע