סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן OPEN SOURCE – המראה הכפולה
 

 
 
סיפור עלילה ליניארי הוא מצרך נדיר במחול בן זמננו הנוטה יותר לעבר הרעיוני-המופשט או התנועתי כשלעצמו. המיוחד ביצירה הזאת הוא שארבעת הרקדנים מצליחים לספר את הנרטיב בסדרה כמעט אין סופית של תמונות, שלעתים מזכירות את עולם הקולנוע, לפעמים מחזות זמר, ותמיד שואפות להגיע אל האנושי מבעד למכני"
קבוצת המחול "מריה קונג" מגיעה לבגרות ביצירת מחול מרתקת ומחשמלת


טכנולוגיה חדישה לעיצוב רעיונות
 
כבר כמה שנים שאני יוצא מהופעות מחול בתחושה כי יש טעות מקצועית בהזמנת המבקרים לראות יצירות שעתה זה יצאו מכור ההיתוך של הסטודיו ובפרק זמן קצר התמקמו על במה. על פניו זהו נוהג המעיד על המקצועיות המרבית הנדרשת מהרקדנים, המניחה כי הכוריאוגרפיה נקבעה בדייקנות בתנועתם במהלך החזרות, וכי זו תתבטא במלוא איכותה כבר במפגשיה הראשונים עם הקהל.
 
אבל בפועל, בנתונים הקיימים בארץ, רק להקת מחול המופיעה בביתה שלה יכולה להכין את היצירה החדשה בתנאים הנכונים ביותר עבורה ועבור מבצעיה ומעצביה. לעומתן, ההופעות הבודדות, לעתים רק אחת, של יצירות מחול חדשות נדרשות לבלתי ייאמן – להיות מושלמות בתנאים, ואפילו הם טובים ביותר, שאינם מאפשרים לכוריאוגרף וליוצרים האחרים בקרה טובה ומלאה על מלאכתם ואמנותם.
 
תחושה כזאת ליוותה אותי כאשר צפיתי בבכורה החגיגית שערכה קבוצת "מריה קונג" ליצירתה של טליה לנדא OPEN SOURCE, שאף הועלתה על בימת המדיטק בחולון. זה היה בקיץ שעבר, ויצאתי מההופעה בשתי תחושות שמנעו ממני לכתוב ביקורת. האחת הייתה שהמקום לא התאים לצורכי מחול וכמובן גם לא ליצירה הזאת.
 
הסיבה האחרת, והמהותית יותר, הייתה שהיצירה עדיין לא הבשילה, וכי ביקורת שלילית תעשה עוול ליוצרת, למבצעים ולרעיונות המורכבים שלה, שכללו טכנולוגיה חדישה לעיצוב משמעויות והתרחשויות בתנועה, בתאורה, במוזיקה. תשעה חודשים עברו מאז ובשבוע שעבר חזרתי אל היצירה, והפעם כשהיא על בימתו המקצועית של המרכז למחול סוזן דלל בנווה צדק.
 
המסקנה הביקורתית המלאה שלי ממה שראיתי הפעם היא שOPEN SOURCE היא יצירה מרתקת ומחשמלת, ויש בה מתח מיוחד הנובע מצירוף מרכיביה הטובים – תאורה עתירת גיוונים וכמה הברקות של שחר ורכזון, מוזיקה מקורית של טל בן ארי, יחד עם ציטוטים ממקורות אחרים, ש"שודרה" באמצעות מערכת סאונד משובחת שעיצבה בן ארי ב יחד עם עידן שמעוני.
 
שם המופע לקוח במוצהר מעולם המחשבים והוא מגדיר צופני תוכנות מקוריים שהגישה אליהם חופשית לכל מי שמבקש לפתח אותם הלאה לתוכנות חדשות, משופרות. במסגרת התפיסה הזאת מתפקד ביצירה אורי בן שבת המרשים כ"מגשים חלומות" המכוון את מהלכי היצירה.
 
ברגעים רבים הוא נסתר מהעין, באחרים הוא מתערב בתנועה, ולא אחת הוא נראה כמנצח על תזמורת ומכוון את קצביה ואת צליליה באמצעות מערכת משוכללת, הניכרת לעין הצופה בדמות הכפפות האלחוטיות על ידיו.

Open-Source-קוד-פתוח.jpg
Open Source, צילום: יח"צ
 
כוריאוגרפיה רעיונית ועלילתית
 
אבל שם המופע, (בעברית: "מקור פתוח"), מעלה גם את הדימוי של מקור במשמעות של הטבע, כלומר זה שממנו מגיעים מי מעיינות ונחלים. וביצירה הזאת המקור הוא המצב העלילתי הבסיסי, הוא הוא רגע אחד קטן בדרכה של אישה אל נישואיה, רגע של התבוננות בעצמה, לפני שהיא מתמסרת לחתנה. 
 
את הרגע הזה הרחיבה טליה לנדא לשפע זורם של רעיונות "עלילתיים" שעוצבו לתנועה סוחפת, לעתים לירית, פה ושם חידתית, שהתעבתה והתמלאה חיוניות בשיתוף הרקדנים. כך הועלו באוב הכוריאוגרפי פחדים, פנטזיות ותשוקות נסתרות שחשיפתם לאור היא זו שמזינה את המעבר מממלכת התום אל מציאות הזוגיות החיה. 
 
סיפור עלילה ליניארי הוא מצרך נדיר במחול בן זמננו הנוטה יותר לעבר הרעיוני-המופשט או התנועתי כשלעצמו. המיוחד ביצירה הזאת הוא שארבעת הרקדנים מצליחים לספר את הנרטיב בסדרה כמעט אין סופית של תמונות, שלעתים מזכירות את עולם הקולנוע, לפעמים מחזות זמר, ותמיד שואפות להגיע אל האנושי מבעד למכני.

   

 
קרולין בוסארד עדינה ושברירית למראה ואנדרסון בראז המוצק בעליל גילמו את בני הזוג המיועד להיות "מאושר", והיו מרתקים בתנועתם שהפכה אותה לכוח המתחזק לקראתו ואותו לכוח הנחלש לקראתה. קטעי הסולו והדואטים שלהם, ובעיקר בסיום, היו יפהפיים וגונבי פעימת לב.
 
לצדם וכנגדם "הכפילים": לוסיאני קסטרו פונטנלה שהייתה הניגוד המשלים הנהדר של הכלה, כפי שהיה בדואטים המיוחדים שלה עם בוסארד, וארתור אסטמן המיוחד ביכולתו לפרק קווי תנועה ולהרכיב אותם מחדש, כמין שד המגיח מתוך מערת הפחדים של האישה.
 
ביחד עם בן שבת הם יצרו חמישייה מחולית מחוברת מאוד, ויצירתה של לנדא התגלתה לי באמצעותם במלוא יופיה המרתק. 

למועדי מופעים >

22/04/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע