עומדים בתור כדי לשמוע על תורת הקוונטים

"ככה זה בראשית הזמן עומד דום אתה עומד דום/ שמש וירח הם אחד בהזדווגות קוסמית זוהרת נצח/ אחר-כך אתה זע בזמן קמעה מתחיל לנוע בו לאט/ מתנועע בו דרכו בנעם והוא מושיט לך יד/ אחר-כך  לפתע  הוא נע בך  דרכך  הולך בך/ אתה עומד  נדהם  הוא נוסע  אץ בך/ פתאום הוא משתופף  תופס תנופה   מזנק/ מדלג לגובה  קופץ עליך קפיצת חמור" ("ככה זה הזמן", רחל חלפי מתוך "סין")

כשהמשוררת רחל חלפי כתבה את השיר הזה המופיע בספרה החדש, "סין" (בהוצאת "קשב לשירה"), היא לא העלתה על דעתה שתמצא את עצמה הערב בבר, הצמוד לצוותא, לא הרחק מביתה בתל-אביב, חולקת במה עם הפיזיקאי ד"ר רועי עוזרי באחד מ-61 אירועי פרויקט "מדע (ושירה) על הבר", שבו פושטים מדעני מכון ויצמן על בלייני העיר הגדולה.

זו השנה השלישית ברציפות שבה האקדמיה יורדת ממגדל השן המבוצר שלה אל העם בדרך הזאת וד"ר עוזרי חווה את ההתנסות יוצאת הדופן הזאת בפעמיים הקודמות.

"הייתה שם הצלחה מכל הכיוונים", הוא שמח לציין. "ללא עזרים נלווים נוצר מפגש לא פורמלי עם הקהל, באווירה לא מאיימת, שהיה כמו שיחה בין חברים. אנשים ישבו שם בעיניים בורקות, התעניינו והציגו שאלות".

כמה קהל הגיע?

"היה מפוצץ. המקומות היו סולד-אאוט לגמרי ותור של אנשים השתרך אל הרחוב. אותי זה הפתיע. אני לא רגיל שאנשים עומדים בתור כדי לשמוע על תורת הקוונטים".

מה צפוי להיות במפגש הערב?

"המשוררת רחל חלפי ואני נתייחס כל אחד מהזווית שלו אל מושג הזמן, כולל איך מודדים זמן. אני אספר איך בונים את השעונים האטומיים שהם השעונים המדויקים ביותר היום ולמה הם משמשים. גם אצביע על יחסיות הזמן ועל העובדה שיש לו כיוון. הוא תמיד הולך קדימה ואנחנו לא יכולים ללכת אחורה בזמן".

אם עד כאן נהירים דבריו של ד"ר עוזרי אף להדיוטות בתחום שכמותנו, כשהוא מתחיל לספר, ולו ברמזים, על תורת הקוונטים, המהדהדת בעולם המדע, הדברים, שבמהלכם הוא מגיע אל אייזיק ניוטון, מנוחתו עדן, נשגבים מבינתנו. במקום לרדת לשורשם, מסקרנים אותי השעונים האטומיים שהוא הזכיר.

"יש המון סוגים שונים של שעונים אטומיים כמו שיש המון סוגים של שעוני-יד", מספר איש-שיחי. "שעון הוא משהו שמתנהג בצורה מחזורית שלפיה אנחנו יודעים כמה זמן עבר. הבעיה היא שכאשר יש שני שעוני-מטוטלת, הם לאו דווקא יתנדנדו באותה מחזוריות. שעון כזה מתנדנד בתדר אחר ביום חם, או לח, מאשר ביום קר, או יבש. לעומת זאת, יש דיוק מירבי בשעונים אטומיים, המתנדנדים בתדרים של מיליארדים פעמים בשנייה".

ד"ר עוזרי, 44, תושב רחובות ובן מושב ביצרון הסמוך, הוא מראשי החץ בתחומו במכון ויצמן. בעבר הצליח עם צוות חוקרים במכון אמריקאי לגרום לאטום בודד להיעלם במקום אחד ולהופיע במקום אחר, מה שנראה היה כלקוח מסרט מדע בדיוני. הוא שקד על הפוסט-דוקטורט שלו בארה"ב בהנחייתו של חתן פרס נובל, פרופסור דייויד ויינלנד, הנחשב לממשיך דרכו של אלברט איינשטיין.

מסתבר שד"ר עוזרי איננו מסוגר בתחום התמחותו ומגלה עניין בשירה. "שירה היא דרך לא פחות טובה להבין את המציאות", הוא סבור. "משוררים ומדענים מנסים לענות על אותה שאלה, אבל בדרכים אחרות ולהבין מה קורה פה, ביקום ומה כל הסיפור מסביב ובאיזה עולם אנחנו חיים, גם איזו מציאות אנחנו חווים".

אתה מכיר את השירה של רחל חלפי?

"בוא נאמר שאני קורא יותר פרוזה מאשר שירה, אבל קראתי שירים של רחל חלפי. אפילו ישבנו פעם באותו בית-קפה, בתל-אביב".

אז מה יהיה הערב?

"אני מקווה שזה יהיה ערב בכיף, כמו בשנה שעברה. המטרה היא לא ללמד, אלא להעשיר אחד את השני וליהנות". 

"מדע על הבר", צילום: מהאירוע בשנים קודמות

להפיל מחיצות וחומות של היררכיה

לאותה העשרה הדדית מצפה המשוררת המוערכת רחל חלפי. "אני לא יודעת לצאת בהכרזות אם יש קשר בין המדע לבין השירה, אבל גם אם אני לא מדענית, תמיד גיליתי זיקה לעולם שמקיף אותנו וזה  ריתק אותי", היא אומרת. "כבר מתחילת דרכי כמשוררת חשבתי על אפשרות של חיבור בין התחומים".

אפשר להבחין שהמדע מבצבץ משירייך יותר מאשר אצל רבים מעמיתייך.

"אני לא יודעת אם יותר, אבל זה לא היה בבחינת מובן מאליו לסביבה. זכור כיצד היה מבקר שבמאמרו הוא הפליג בשבחים לגבי שירים שלי, שניתן לתאר אותם כ'רגילים', אבל נתן להבין שלא בא בחשבון לחבר מדע ושירה. כלומר, מבחינתו אין חיה כזאת והוא פסל את שיריי בכיוון הזה מכל וכל. ומה יצא? – לשמחתי, בשנים האחרונות אני מבחינה ביותר ויותר התייחסות למדע אצל עמיתיי, המשוררים ואני כבר לא מרגישה בודדה בהקשר הזה".

לאחר שכתבת בשיר "אפקט הפרפר", המופיע בספרך "תמונה של אבא וילדה" (הוצאת "קשב לשירה") שהקדשת לאביך – "אני מתפללת שאפקט הפרפר / יגבר / על אפקט החממה / שתנועת כנף קלילה של/ תפילה / תגבר / על הכוח המציף / של קרחוני /ענק / שחלקיק שנייה של/ כוונה / מכוונת לכיוון הנכון/ יגבר/ על קריעה איומה/ של לוחות טקטוניים", לא תוכלי לשכנע שאין לך מושג במדע.

"למרות הכל, הידע שלי בנושאים האלה הוא כמו של כל אחד, הקורא בעיתונים ורואה בטלוויזיה סרטים תיעודיים, המתייחסים למדע. לא עשיתי מאמץ מיוחד כדי להגיע לידע הזה".

ואם לעבור לנושא הדיון הערב?

"הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהשירה שלי. אני כותבת ברגע נתון את הרגע המסוים שבו נכתב שיר".

אצל המשוררת רחל חלפי, שהיא גם קריינית שירה מהמעלה הראשונה, עורכת ובמאית, השירה זורמת בדם. היא בתם של המשוררים שמשון חלפי ומרים ברוך-חלפי ואחייניתו האהובה של השחקן והמשורר אברהם חלפי.

"מבקרים לא עמדו בחייו על מלוא הרוחב והעומק של שירתו", היא מעידה על דודה, שכתב את "עטור מצחך" ושירים אחרים.

רחל חלפי תהיה גם אורחת הערב "עטור מצחך בדרכים" שיתקיים ב- 19 במאי 2013 בצוותא, בעריכת ובהנחיית חוקר הזמר נחומי הרציון יושרו בו שירי האחים חלפי. חלפי, הבת והאחיינית, עטורת הפרסים, ש"סין" הוא ספר שיריה ה-15, חשה כמי שנושאת על כתפיה מורשת משפחתית, שאותה היא משמרת ומפיצה ובו בזמן יצירתה, כמו שירי המכשפות שלה, מעוררת סקרנות ותשומת-לב.

בשפתה השירית היא נעה בטבעיות בין הנשגב לבין הנמוך. אין לה בעיה להגביה עוף אל "חשמל רוחש בחדרי בטן" ומנגד להתבטא בסלנג "נשבר לי מזה" ו"לארוז את הפעקלך".

"אצלי זה לא נעשה במודע", היא מצהירה. "כנראה, שום דבר לא ברור לגבי השירה שלי. אחד הכוחות שמניעים אותי בכתיבה הוא להפיל מחיצות וחומות של היררכיה. בתחילת דרכי הביקורת קבעה שהכנסתי את הסלנג לשירה העברית ואני לא חולקת על כך..."

ואכן, כשהיא נדרשת לתגובה לגבי היוזמה להביא את המדע אל ברי תל-אביב, היא עושה זאת בתמציתיות. "זה על הכף-כפאק!", היא סוגרת עניין.

המשוררת רחל חלפי וד"ר רועי עוזרי ייפגשו במסגרת אירועי מדע ושירה על הבר של מכון ויצמן ביום רביעי, 24 באפריל ב-20:30  ב"פרנדס אנדרגראונד", אבן גבירול 30 (מרתף מסחרי, לונדון מיניסטור). מפגשים שונים ייערכו בברים ברחבי תל-אביב. מומלץ להזמין מקום מראש.