סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ אותה יעל, בשינוי אדרת
 

 
 
יעל טוקר מספרת על העבודה האינטימית בחאן, על ההצגה החדשה "האדרת" ועל כמה אמונות טפלות


בסוף החודש תעלה בתיאטרון החאן ההצגה "האדרת", על-פי סיפורו הקצר, הטרגי-קומי של הסופר והמחזאי הרוסי ניקולאי גוגול. הסיפור, שפורסם ב-1842, הותיר חותם עמוק על הספרות הרוסית, כפי שמעיד ציטוטו הידוע של דוסטויבסקי: "כולנו יצאנו מן האדרת של גוגול".

על העיבוד הדרמטי של ההצגה אחראית שחר פנקס ועל בימויה שיר גולדברג, צמד מנצח שהוציא תחת ידיו את ההצגה המצליחה "תהילה", אף היא בחאן.

צוות השחקנים ב"האדרת" נשען על טהרת המין הגברי (אדי אלתרמן, דודו בן-זאב, יואב היימן, דוד קיגלר), כשיוצאת הדופן היחידה היא השחקנית יעל טוקר, מצטרפת טרייה לתיאטרון שהספיקה עד כה להשתתף בהצגה "2 קצרים וחתול", המבוססת על סיפורי צ'כוב, בבימויה של ג'יטה מונטה.

זמן מצוין להשלים שעות שינה

לטוקר, ילידת רחובות, רקורד מרשים של עשייה תיאטרונית בהתחשב בגילה הצעיר (31). בסוף שנות ה-90 השתתפה בהצגה "רצח" של התיאטרון הקאמרי יחד עם בני כיתתה מבית-הספר לאמנויות תלמה ילין. היא למדה משחק בסמינר הקיבוצים, ועם תום לימודיה שיחקה בהצגות בהבימה, בתיאטרון הערבי-עברי, בתיאטרון אורנה פורת, בתיאטרון הארצי לנוער, בתיאטרון תמונע, בתיאטרונטו ובתיאטרון גשר.


האדרת2-יעל-אילן.jpg
"האדרת", צילום: יעל אילן

במקביל השתתפה בסדרה הטלוויזיונית "פלפלים צהובים" וכיכבה בסרטו עטור השבחים ומעורר המחלוקת של דובר קוסיאשווילי "רווקה פלוס". לפני חצי שנה, לאחר ארבע שנים אינטנסיביות ופוריות בתיאטרון גשר, הצטרפה ללהקת השחקנים של תיאטרון החאן.

"ההחלטה לעזוב את גשר, מקום שהייתי מאוד קשורה אליו, באה בעקבות הצורך לעבוד במסגרת להקה מצומצמת", מסבירה טוקר. "המעבר לחאן הרגיש לי כמו הצעד הנכון בזמן הנכון, ובדיעבד אני מאוד שמחה על ההחלטה הזאת".

מה קסם לך בעבודה בלהקת שחקנים קטנה
?

"הרעיון של להקה קטנה יחסית, אנשים שעובדים באינטנסיביות יחד לאורך שנים, משך אותי מאז ומתמיד. כשהייתי מגיעה לראות הצגות בחאן יכולתי לראות בקלות עד כמה ההיכרות האישית בין השחקנים מעמיקה גם את ההקשבה והקשר ביניהם על הבמה, ורציתי להיות חלק מזה".

והנסיעות לירושלים
, לא מתיש?

"לנסיעות צריך להתרגל, אין מה להגיד. אבל זה זמן מצוין להשלים שעות שינה, טלפונים למיניהם או סתם זמן בהייה משובח – התנתקות לשעה וחצי מהיומיום. וכמובן, לשיחות עם הקאסט. וייאמר לזכותנו שאף פעם לא חסר לנו על מה לדבר".


האדרת-יעל-אילן1.jpg
"האדרת", צילום: יעל אילן


איך היתה טבילת האש שלך בחאן ב
"2 קצרים וחתול?"

"מעולה. העבודה עם ג'יטה מונטה היתה בית-ספר למשחק מבחינתי. לקחתי מתהליך החזרות לא מעט. הדבר העיקרי שאני יכולה להצביע עליו הוא הכבוד למלה, לטקסט. אני נהנית להשתעשע איתו ולנסות להבין בכל פעם למה נבחרה דווקא מלה זו או אחרת, מה זה אומר על הדמות שלי ועל העולם שבו היא מתנהלת, וככה לדלות מתוכו מה שיותר אינפורמציה כדי ליצור דמויות מעניינות ומלאות כמה שיותר. למדתי עד כמה אני יכולה להרחיב את המנעד שלי, לגלות את הדמויות בתוכי ולהתחבר אליהן ממקום אוהב ואנושי. כמו דמויות מצוירות על דף שרק מחכות להפוך לבשר ודם".

פשוט הכל יוצא לה קצת עקום


"האדרת" מתארת את סיפור חייו ומותו של הפקיד הזוטר אקאקי אקאקייביץ' מסנט פטרבורג הקרה, הנאלץ לקנות אדרת חדשה לאחר שאדרתו הישנה התרפטה. לאחר שהאדרת נגנבת, הוא מנסה לקבל עזרה מפקידים בכירים, אך לשווא. מכל עבר הוא נתקל בלעג וזלזול, ולאחר מותו שבה רוחו לבקש נקמה. טוקר מגלמת בהצגה כמה דמויות, ובראשן את בעלת הבית של אקאקייביץ', גברת פוגצ'ובה.

מה טבעה של בעלת הבית
?

"בסיפור המקורי יש מעט מאוד פרטים עליה, כך שיש לי חופש גדול בעיצוב הדמות שלה. בבסיסה היא אשה רכה מאוד, שהחיים לא היו כל-כך אדיבים אליה. עם השנים היא פיתחה עור מאוד עבה, וכלפי חוץ היא מרירה ורוטנת. מובן שזה רק כיסוי וגם היא, כמו כולם, רק מחפשת איך להפיג את בדידותה. פשוט הכל יוצא לה קצת עקום, והקשר היחיד שהיא יוצרת ביומיום הוא עם דיירי הבניין, בעניינים כספיים. רגע אחרי שהם טורקים בפניה את הדלת, עולה בה תחושה של החמצה – שוב היא פיספסה הזדמנות לשיחה פשוטה. היא מאוד רוצה להיות רכה יותר, אבל פשוט לא יודעת איך".

הדמויות הנוספות שאת מגלמת הן, למרבה ההפתעה, גברים.

"כן. לראשונה יוצא לי להתנסות בעיצוב דמויות מהמין השני – עבודה שהייתי מאוד סקרנית לגביה כי ידעתי שתדרוש עיצוב פיזי של הדמויות. מהבחינה הזאת אני מאוד מתחברת לסוג העבודה עם שיר גולדברג. היא מאוד מתייחסת לחלל ולגוף בבימוי שלה, ואני מגיעה מרקע של מחול ועבודה עם הגוף. בכלל, תמיד רציתי לעשות תיאטרון שהגוף בו הוא המרכז. עד היום יש לי תהיות בעניין".

האדרת1-יעל-אילן.jpg
"האדרת", צילום: יעל אילן

איך באמת היתה העבודה עם שיר גולדברג ושחר פנקס
?

"העבודה עם שתיהן היא מהנעימות שחוויתי. יש תחושה של חופש בעבודה, וסליחה על המלה הגסה – חיפוש אמיתי, אחרי עיצוב הדמויות, היחסים, העולם שבו הדמויות מתנהלות והשפה שבה מתקיימת ההצגה. גם העובדה ששחר, שעשתה את העיבוד, נמצאה כל הזמן בחזרות היא דבר די ייחודי. תמיד אפשר לשנות איתה את הטקסטים ולהגיע יחד לחידוד והידוק של הסצינות".

הקלות שבה אנחנו מחפשים להתמלא במשהו

חוץ מהעובדה שמדובר בקלאסיקה, יש ב"אדרת" איזושהי רלבנטיות לחיים שלנו כאן ועכשיו?

"היא רלבנטית כי יש בה משהו אוניברסלי. היא עוסקת באדם שכל חייו משתנים באחת, בעקבות האדרת החדשה שהוא רוכש. מנסיוני האישי, נדירות הפעמים שאירוע זה או אחר פוקח את עיניך לעולם חדש. קצת כמו התאהבות קיצונית – פתאום הכל מריח ונראה בצבעים אחרים. פתאום קשה לתפוס שהעולם שבו חיית לפני שבוע הוא אותו העולם, רק דרך משקפיים אחרות. זה יכול לקרות דרך מפגש מטלטל עם אדם, או יצירה, או תובנה בהירה מאוד שגורמת לך לראות את עצמך באור אחר, אפל או מואר".

קודם צ
'כוב ועכשיו גוגול, איך את מתחברת לחומרים המאתגרים האלה?

"צירוף מקרים מבורך שהזדמן בדרכי. אני יכולה להתחבר בקלות לחומרים האלה משום שבשני המקרים קל להזדהות עם האנושיות של הדמויות. אם ב'2 קצרים וחתול' זה היה הקטנוניות והאגו שמונעים מאיתנו מפגש אמיתי עם האחר, אז כאן, ב'אדרת', זו הבדידות הקיומית של הדמויות, העובדה שהן חלק מחברה הייררכית מאוד, מלאת חוקים ומוסכמות.

האדרת-יעל-אילן.jpg
"האדרת", צילום: יעל אילן


"בעצם, אם מסתכלים לעומק, לכל הדמויות האלה יש כמיהה לחיבור אמיתי עם הזולת, למרות הקור הפיזי והמנטלי שאופף אותן. בשני המחזות אני מרגישה שהאמיתות הבסיסיות האלה לגבי בני-האדם רק מחכות לקבל צורה וביטוי, ובמובן הזה זה תענוג וכבוד גדול להשתתף ביצירות כל-כך מעניינות ומאתגרות".

בצ
'כוב נתקלת כבר בהצגת היחיד "נחמודת", שזיכתה אותך בציון לשבח בתיאטרונטו 2011.

"נכון. ההצגה היא עיבוד לסיפור של צ'כוב שביים איציק ויינגרטן. גם שם צ'כוב תיאר באהבה גדולה אותה אשה, שבכל פעם שהיא מתאהבת בגבר, עולמו הופך להיות כל עולמה. מהרגע שהכרתי את 'נחמודת' התחלתי לזהות אותה בכל מקום. מצחיקה אותי הקלות שבה אנחנו מחפשים להתמלא במשהו, כל דבר, באופן טוטלי, ולכן גם משכנעים את עצמנו שזה חשוב ומלא משמעות הרת גורל. זו בדיוק הגדולה של צ'כוב, לתפוס את הגיחוך שבבני-אדם, אבל באהבה ובהומור".

הבגדים שלה תלויים בארון ומחכים

ואם כבר מדברים על יצירה רוסית, יש דברים שאת מתגעגעת אליהם בגשר?

"בגשר התחברתי בעיקר למסורת החזקה של התיאטרון. אני מאמינה שיש דברים קטנים שיחסרו לי, כמו להגיד בהשתחוויה האחרונה של העונה 'פסו', 'זהו' ברוסית, או אמרות נגד מזל רע לפני פרימיירות וגנרליות, לשבת על טקסט שנפל על הרצפה ועוד כל מיני מנהגים קטנים שיש בהם קסם עבורי".

מה צופן לך העתיד הקרוב
?

"בחאן אני עומדת להשתתף בהצגה בשם 'הצוענים של יפו', מאת נסים אלוני ובבימויו של יוסי פולק. בקולנוע אני נמצאת לפני צילומי השלמות ל'לילה ועוד לילה', סרטה של תמר ירום בהשתתפות צחי גראד, מיכאלה עשת ועוד. הסרט עוסק בקבוצת ניצולי שואה בפנסיון בירושלים, ואני מגלמת את דמותה של צילה, רוקחת במקצועה, שמתעקשת על מציאת שמחת החיים אחרי תלאות המלחמה.

"חוץ מזה אני עומדת להשתתף בסרט בשם 'כרוכית', שעתיד להצטלם בחודשים הקרובים, וכמובן מחכה להחזיר לחיים את 'נחמודת' בהצגת היחיד. בינתיים הבגדים שלה תלויים בארון ומחכים".



"האדרת" תוצג בתאריכים 30-27 ביולי ו-31-28 באוגוסט 2013 בתיאטרון החאן בירושלים. לרכישת כרטיסים: 02-630600.

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק  ופרגנו בלייק


למועדי מופעים >

18/07/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע