סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ מקצוע שיוצא מן הלב ונכנס אל הלב
 

 
 
מכללת לוינסקי פותחת תכנית ייחודית לתואר שני בתרפיה במוזיקה. שיחה עם מרכזת התכנית


מכללת לוינסקי בתל אביב קיבלה לאחרונה היתר רשמי מן המועצה להשכלה גבוהה לפתיחת ההרשמה לתכנית תואר שני בתרפיה במוזיקה, בבית הספר לחינוך מוזיקלי במכללה. בית הספר הוא מסגרת יחידה מסוגה בארץ המשלבת בין לימודי מוזיקה גבוהים ובין הכשרת מורים למוזיקה לקראת תעודת הוראה. כעת מצטרפת לבית הספר, אחרי תקופה ארוכה של ציפייה, גם התכנית לתואר שני בתרפיה במוזיקה.

"חיכינו הרבה זמן לאישור הזה," מספרת מרים דרוקס, מרכזת התכנית ומטפלת במוזיקה, שניהלה בשבע השנים האחרונות את התכנית ללימודי תעודה בתרפיה במוזיקה במסגרת בית הספר ללימודי המשך במכללה. "זה היה תהליך ארוך, מורכב, קשה ורב-אינטרסים, שהוא חלק מתהליך שמתרחש בארץ סביב ניסיון לעיגון חקיקתי של מקצועות הטיפול באמנויות".

מוזיקה כשפה ראשונה

מה זה בעצם, תרפיה במוזיקה?

"תרפיה במוזיקה או טיפול במוזיקה הוא מקצוע טיפולי פארא-רפואי, שמשתמש במוזיקה כדי לענות על צרכים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים של מטופלים בכל הגילים. זה תחום שמשפר את איכות החיים של אנשים בריאים ועונה על צרכים מיוחדים של ילדים ומבוגרים שלוקים במוגבלויות או במחלה".

למי מיועדת התכנית?

"בתכנית לתואר שני אנחנו מכשירים מטפלים בעלי רקע חזק במוזיקה, שלמדו ושולטים בכלי נגינה כלשהו ברמה גבוהה מאוד. המועמדים חייבים להיות בעלי קשר חזק לעולם המוזיקה, שמשתמשים במוזיקה כשפה ראשונה. זה יכול להיות כל כלי נגינה. בתכנית ללימודי תעודה היו לנו ווקאליסטים, חלילנים, פסנתרנים ואפילו נגני מוזיקה אלקטרונית".

למה חייבים רקע כל כך מקיף במוזיקה? לא מספיק להיות חובבים או סתם אוהבי מוזיקה?

"מוזיקה היא הכלי הטיפולי הראשון בתכנית. זה למעשה סוכן השינוי או הטיפול העיקרי. בטיפול משתמשים, למשל, באלמנטים של קצב כגורם מארגן, מרגיע ומאחד, וגם כדי לפרוק מתח. או במנגינה, במלודיה, שיכולה לבטא רגשות. כשמאלתרים אפשר להבין את הרגשות שעומדים מאחורי המנגינה. יש במוזיקה משהו שהוא קדם-מילולי, עוקף את התקשורת הוורבלית ומאפשר מפגש בין-אישי ברמה אחרת".


תרפיה במוזיקה, מכללת לוינסקי (תמונת יח"צ)


וזה חשוב?

"זה חשוב כי יש הרבה אוכלוסיות שזקוקות לטיפול שפגועות במישור המילולי, לפעמים בגלל פתולוגיה. למשל אצל אוטיסטים – הפגיעה העיקרית אצלם היא ביכולת לתקשר במילים. עבודה מוזיקלית-טיפולית מאפשרת להם ליצור קשר ולהסביר את עצמם לעולם בדרך שלא מתאפשרת בשום צורה אחרת.

"אבל גם אצל אנשים וורבליים השפה עלולה להוות מחסום, כשלא מצליחים להגיד את הכול במילים או כשאין מילים להסביר משהו, או כשמילים מטעות. המוזיקה היא ערוץ ישיר לרגשות ואנשים מצליחים בעזרתה להביע או להבין רגשות שקשה להם איתם, אפילו לאנשים הכי אינטליגנטיים ותקשורתיים. לכן המטפל חייב להשתמש במוזיקה באופן מאוד טבעי".

שילוב של המחקרי והקליני

ומה עם רקע טיפולי?

"משתתפי התכנית צריכים רקע בשפה הטיפולית. זה לא טיפול אלטרנטיבי כמו דיקור ושיאצו ולא רוחני כמו הילינג. הוא מעוגן מאוד בחשיבה הפסיכו-תרפויטית של הטיפול בנפש, בידע שיש לנו בפסיכולוגיה, פסיכותרפיה ופסיכואנליזה. הטיפול במוזיקה נשען על הידע הזה. התכנית מדברת במונחים של טיפול נפשי - קשר בין מטפל למטופל, העברה, מנגנוני הגנה ודברים נוספים ששייכים לעולם הזה".

לימדתם יותר מ-30 שנה תרפיה  במוזיקה כלימודי תעודה. למה אתם זקוקים בכלל לשינוי הזה, תכנית לתואר שני?

"תכנית התעודה התחילה כתכנית של מוזיקה ותנועה, ובמהלך השנים התמקדנו יותר ויותר במוזיקה. הסיבה היא שתכנית כזו דורשת מומחיות ויש מעט אנשים בארץ ובעולם שיכולים להיות גם אמנים במחול וגם במוזיקה. הבנו שצריך להתמקצע לכאן או לכאן ומכיוון שרוב המרצים שלנו הגיעו מרקע מוזיקלי צמחנו והתפתחנו לתכנית של מוזיקה, אבל מעולם לא זנחנו את הפן התנועתי ועדיין יש לנו קורסים בתנועה, טיפול בתנועה והקשר בין מוזיקה לתנועה.

"השינוי לתכנית של תואר שני קרה כי הובהר לכולנו - אנשי המקצוע, המחוקקים ועורכי הדין - שכדי להכיר במקצוע ההכשרה חייבת להיות במסגרת אקדמית ולא רק כלימודי תעודה. כדי לקבל את האישור הזה עברנו תהליך ארוך מול המועצה להשכלה גבוהה שהיא וועדה עם דרישות מאוד גבוהות ורציניות".

   

               סדנת בטוקדה דינמית של רועי בר אבן ושי פרידור, בוגרי התכנית.

מה המשמעויות של המעבר הזה?

"המשמעות של אקדמיה היא מחקר, וזה הופך את ההכשרה ליותר מורכבת, מאחר שאנחנו אמורים לעסוק בפרקטיקה בקליניקה ומחקר קורה באקדמיה. לכן בנינו את תכנית התואר השני באופן מאוד מושכל, כך שתשלב את שני האלמנטים. יש קורסים של מחקר שעוסקים באופן ישיר במחקר של המעשה הטיפולי בתרפיה במוזיקה. זו התפתחות שמתרחשת עכשיו בארץ וגם בעולם – שילוב של המחקרי והקליני בלימודי תרפיה באמנות".

מה בדיוק לומדים במסגרת התכנית? מה מיוחד בה?

"יש כמה דברים. ראשית, המוניטין שלנו כתכנית להכשרת מטפלים במוזיקה שקיימת כבר יותר מ-30 שנה. הצוות שלנו הוא בעל ניסיון ומוניטין רב ובראש התכנית עומדים שני פרופסורים ידועי שם שבאים מן התחום הטיפולי והמוזיקלי – פרופ' לאה קאסן שהיא נשיאת המכללה ועובדת סוציאלית במקצועה ופרופ' משה זורמן שהוא מלחין ומוזיקאי. ויש עוד מרצים מצוינים, בעלי ידע מקצועי ומעשי בתחום, ואזכיר רק את ד"ר רונן שפירא – מלחין ויוצר שקיבל את פרס ראש הממשלה להלחנה ואת ד"ר נחמה יהודה - מטפלת במוזיקה שכתבה דוקטורט על בין-תרבותיות בטיפול במוזיקה.

"דבר שני, כמו שהזכרתי, הוא השילוב בין ההכשרה המעשית וההכשרה הקלינית. ההכשרה הקלינית מתמקדת בגישות התפתחותיות ודינמיות בעלות פוטנציאל טיפולי בתחומי הפסיכותרפיה, הרפואה והחינוך, וכל הקורסים קשורים ושייכים לעולם התרפיה במוזיקה. ההכשרה המעשית שמה דגש על הפן החברתי-קהילתי, והסטודנטים יוצאים החל משנה א' לצפות באחרים ולהתנסות בפרקטיקה. אנחנו מאוד משתדלים להתאים לסטודנט מקום התנסות שנכון לו מבחינה אינדיבידואלית כחלק מתהליך ההתפתחות והלמידה.

"דבר נוסף, ולא פחות חשוב, הוא היחס האישי, הצמוד והמקצועי לו זוכים התלמידים אצלנו. נורא חשוב לנו להחזיק ולתמוך בסטודנטים, לגדל אותם במובן החיובי. אנחנו שמים דגש רב על חוויית הצמיחה, הליווי והעידוד במהלך הלימודים, זה אחד מהשמות הטובים שלנו".



מימין: רונן שפירא (תמונת יח"צ) ומשה זורמן (צילום: רן בירן)  


לצאת מחדר הטיפול אל הקהילה

תוכלי להרחיב על הפן החברתי-קהילתי של התכנית?

"אנחנו פונים לתחום חדש ומתפתח בעשר השנים האחרונות בעולם התרפיה במוזיקה – עבודה בקהילה ומחויבות קהילתית-חברתית. זה תהליך מורכב ורב-פנים שמתואר כבר בספרות המקצועית. הרעיון הוא לצאת מחדר הטיפול הקטן, הקליני והמנותק מן העולם אל הקהילה, לפגוש קבוצות גדולות ואנשים בתוך הקהילה שלהם ולעבוד על פרקטיקה של העצמה, סנגור עצמי ועוד.

"זה לא כמו קבוצה טיפולית רגילה שהכול נשאר בחדר. אנחנו מאפשרים לקהילות, אוכלוסיות ובודדים שנמצאים בהדרה, כמו למשל פגועי נפש, קשישים, בעלי צרכים מיוחדים או פליטים, להשמיע את קולם ולהיות נוכחים בקהילה בעזרת פעילויות של יצירת מוזיקה וחשיפתה לעולם, למשל בעזרת מקהלות.

"עשינו הפקה של דיסק למשפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים, וזה יצא מקסים. השנה אנחנו עדיין מגבשים את הכיוון ויש כמה אופציות – עבודה עם ניצולי שואה, שיקום של נפגעי נפש וכיוונים נוספים".



פרופ' לאה קסן (תמונת יח"צ)


אז מהן בעצם אפשרויות ההשתלבות התעסוקתית של בוגרי התכנית?

"בוגרי התכנית יכולים להשתלב בעבודה עם אוכלוסיות בעלות צרכים טיפוליים שונים: התפתחותיים, קוגניטיביים, מוטוריים, חברתיים, רגשיים ונפשיים. באופן מעשי זה אומר מסגרות טיפוליות וקהילתיות, בתי ספר וגנים לחינוך מיוחד, בתי ספר ממלכתיים במסגרת מתי"א על פי חוק השילוב בחינוך המיוחד, מרכזים טיפוליים, בתי חולים, בתי חולים פסיכיאטריים, פנימיות ומרכזי שיקום.

"אנחנו מזמינים מועמדים מתאימים להירשם וליהנות מתכנית לימוד מגוונת וחדשנית, מצמיחה אישית ומקצועית, מהווי חברתי ומהאווירה המיוחדת של בית הספר. וכמובן, בסופו של דבר, לרכוש מקצוע ייחודי ומתגמל, שיוצא מן הלב ונכנס אל הלב". 


לפרטים נוספים ניתן לפנות לתכנית התואר השני בתרפיה במוזיקה של מכללת לוינסקי בטל': 03-6901667 ולמייל miriamd@levinsky.ac.il

*** לעדכונים, הנחות, מבצעים ועוד בקרו אותנו ב- פייסבוק  ופרגנו בלייק     



02/09/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע