סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: עמוס אורן דנה ליקוורניק, אחת מאלף
 

 
 
בעצם הכל נראה נורא. כמו פארודיה קרתנית מביכה על הדבר האמיתי. וכואב הלב על מאמציה הכנים של ליקוורניק האמיצה. היא בסך-הכל רוצה להגשים חלום, אבל שלא באשמתה היא חיה ופועלת במקום הלא נכון על הגלובוס"
ליקוורניק עושה את הדבר שכולם מכירים, בטמפרמנט ובאנרגיות הנכונים, אבל כמותה יש רבבות


דנה ליקוורניק היא בחורה אמיצה. הבחירה שלה ליצור ולשיר גרוב מעידה על אומץ, ולו מן הטעם הפשוט שחייהן של זמרות גרוב בישראל לא פשוטים, לפעמים גם בלתי נסבלים.

הסצינה פצפונת, הקהל מצומצם, התנאים בעייתיים, ובהעדר ניהול אמנותי ראוי ומשאבים כספיים, קשה לשרוד או לפחות לצלוח בשלום את המשחק. נדרשות תושייה או לפחות התאמה למידות המקומיות כדי להבטיח אורך נשימה.

היוצאות מן הכלל מעידות על הכלל. קרולינה אברץ מצד אחד, שלוקחת את הגרוב שלה בכיוון קליל והומוריסטי ובה בעת שומרת אופציות נוספות כשאינה מתנתקת מהרכב הבנות נחמה. אסתר רדא מצד שני, שבחרה בקו מאופק, אמנותי ומאוד מסוגנן, כשגם היא מבטיחה לעצמה – לפחות בראשית דרכה – עיסוקים בימתיים נוספים (תיאטרון למשל), שיקלו על עצמאותה.

  


בשר מבשרו של המיינסטרים

ליקוורניק מייצגת את האמצע, את המאסה (אם אכן יש כזאת), את ההליכה עם הראש בקיר, את הקו הקלאסי של תרגום, כמעט אחד לאחד, של הסאונד הבינלאומי המוכר. רוצה להגיד: בעולם גרוב מושלם, דובר אנגלית, אברץ ורדא מעוררות סקרנות בזכות והודות לטוויסט האישי והישראלי שהן מביאות ליצירה ולאמנות שלהן. ליקוורניק היא עוד אחת, בשר מבשרו של המיינסטרים, עושה את הדבר שכולם מכירים, בטמפרמנט ובאנרגיות הנכונים. אם לשתי הראשונות יש ייחוד וקסם עבור האוזן הזרה, לליקוורניק יש אמנם קול ועוצמה, גם דרייב, מחויבות ומן הסתם מוסר עבודה, אבל כמותה יש שם מאות, אלפים, ואפילו רבבות.

וזה לא שאני מפחית מערכה או מגמד את כישוריה ויכולותיה של ליקוורניק הצעירה, ילידת נצרת-עילית, בוגרת רימון ומועמדת ל"כוכב נולד", שאלבום הבכורה שלה "ברבור" ראה אור לא מכבר (בהפקתו המוזיקלית של יוסי פיין, מר גרוב של ישראל ושגרירו בתפוצות). אלה התנאים שבהם היא פועלת, שמקשים את החיים ומעוותים את התמונה.

את הגרוב שליקוורניק עושה ומייצגת, על מכלול זרמיו – פאנקי, אר.אן.בי, סול ופופ, והחיבורים והדיאלוגים שביניהם – צריך לשמוע ולראות באתר התרחשות הולם. לא אולם שקורא לעצמו "מועדון", אלא חלל שמתנהג כמועדון. סנובי כזה, נובורישי, מלוקק וסטייליסטי, מעוצב בשיק ובקלאסה, מודע מאוד לעצמו.

רדינג 3 כזה, אך לא בית-היוצר, היפוכו הגמור והמקום הגרוע ביותר להופעת גרוב. זה אולם קר, מנוכר ומכוער, שנראה כהכלאה בין מתנ"ס לבין חדר אוכל בקיבוץ. זוויתי, כתלים חשופים, עמודי בטון חסרי חן, שולחנות עגולים לבנים וכסאות פלסטיק לא נוחים. הפרופורציות שלו בעייתיות. מעל הקהל תקרה נמוכה שמייצרת תחושת קלאוסטרופוביה קלה, מעל הבמה חלל מבוזבז, כשהאלמנט העיצובי הבולט ביותר בו הוא שקופית באדיבות הבית, לבל נטעה בזהות המארח רב החסד.

הסאונד לא מלהיב, ואמצעי התאורה עניים עד כדי עלבון. מובן שאמן עם משאבים ויכולת כספית יכול לייפות את הזירה. אבל אם יש לו משאבים לתאורה, לתפאורה ולעיצוב, הוא לא יגיע לבית-היוצר מלכתחילה, אלא אם הוא נואש להופיע או נועז באמונה העצמית שלו.

  


מקומרת ועסיסית, לבושה להרוג

כל זה כהקדמה לקביעה שליקוורניק דווקא בסדר. זמרת נשמה עם איכויות מרשימות. קול חזק ועוצמתי, נכונות ללכת איתו עד עומק ההבעה וקצה הצעקה, היכרות ובקיאות עם הז'אנרים, תנועות וג'סטות של זמרות שחורות ואחרות, מן הסתם תוצאה של צפייה אינטנסיבית באחיות מן העולם, כישורי יצירה סבירים, מבטא זר מצוין וגם לוק הולם.

ערמונית, מקומרת ועסיסית. לבושה להרוג. להופעה הזו היא התייצבה במכנסי עור צמודים והדוקים ובגופיית רשת ירוקה עם חזיית אירובי תואמת, בוורוד פוקסיה. לזרועותיה צמידי מתכת ולצווארה ענק של אבנים צבעוניות, דמוי אשכול ענבים. מצועצעת כפי שצריך.

אם רק היינו שומעים היינו בטוחים שזה משם, מעבר לים. ועם זאת, דווקא השירה שלה בעברית מרשימה אותי יותר. גם באדפטציה, הלא קלה, גם בתוכני השירים, שלא מחויבים כנהוג בז'אנר להגות ולעומק. אולם היא מנסה להגיד יותר, ליצוק איזושהי משמעות, בעיקר בעברית – "נוגעת", "כן רוצה", "אלייך" ו"ברבור לבן", שהוא איור לסיפור חייה, וגם מתאמצת באנגלית: "Music" על אהבתה הגדולה, "Circles" ו"Move Fast".

הופעתה נמשכת כשעה וכלולים בה תריסר שירים בלבד. שמונת שירי אלבום הבכורה, שמחציתם בעברית, ועוד ארבעה שירי הופעה, כמה מהם גרסאות ללהיטים זרים מוכרים, כמו "ואלרי" של איימי ויינהאוס, או "Fallin'" של אלישיה קיז, שבביצועו השתתף הזמר האורח עוז זהבי. לא רק שהיא גדולה עליו קולית, למרבה האכזבה הוא גם לא היה פרטנר מוצלח למעשה האהבים הבימתי בדואט "ברבור לבן".

  


מנצלת את הפריבילגיה לרעה

גם הנגנים בסדר. חסרים אמנם כלי נשיפה, אבל ארבעת המלווים של ליקוורניק מיטיבים לנגן, מפיקים את הצליל הנכון, במיוחד דני שניידרמן בעמדת הבס, כלי מפתח במזמורי עדות הגרוב. ולא פשוט לעמוד בנעליו של יוסי פיין. אולם הם לוקים באיך שהם נראים ומתנהלים – דהויים, בקושי מעורבים, שלא להגיד משועממים. גם ירון ועקנין בגיטרות, גם אלמוג ליזמי בתופים. אלון מוטקין, איש הקלידים, גילה פה ושם סימני ערנות וחיוניות, אבל טי-שירט לבנה ובלתי הולמת בעליל שלבש העידה שהוא זקוק להדרכה, אם לא מוזיקלית, אז אופנתית.

ויש לליקוורניק גם שתי זמרות ליווי, דרישת סף בלתי מתפשרת בז'אנר. איכותן הקולית סבירה פלוס, אולם נוכחותן חסרת איזון. דיאנה רוזנברג, שמוצגת על-ידי ליקוורניק כחברת נפש, מנצלת את הפריבילגיה לרעה, ובחוסר צניעות של מי שאינה יודעת מה מקומה מתנהגת כאילו היא הזמרת הראשית. השנייה, מורן צדוק, נחבאת אל הכלים ואל הצד האפל של התאורה.

לא שהשתיים מחויבות ללבוש אחיד ולכוריאוגרפיה תובענית, אבל הן חייבות לעבוד על תיאום ביניהן בשני היבטים אלה. בהעדר תיאום כזה, ותחת תאורה אכזרית וזוועתית, חסרת ניואנסים ולא מפוקסת, הן נראות כמו השכנות מהבית שממול, ולא כזמרת ליווי של כוכבת אר.אן.בי.

בעצם הכל נראה נורא. כמו פארודיה קרתנית מביכה על הדבר האמיתי. וכואב הלב על מאמציה הכנים של ליקוורניק האמיצה. היא בסך-הכל רוצה להגשים חלום, אבל שלא באשמתה היא חיה ופועלת במקום הלא נכון על הגלובוס.

דנה-ליקוורניק-ליאור-נודלמן.jpg
דנה ליקוורניק (צילום: ליאור נורדמן)


דנה ליקוורניק בהופעה. בית-היוצר, תל אביב. חמישי, 17 באוקטובר 2013.

למועדי מופעים >

21/10/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע