סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן גבירתי הנאווה – הכיף הגדול
 

 
 
שני כהן באלייזה דוליטל חיה את מלוא איכותו הקומית והדרמטית של התפקיד. היא שלוחת רסן, פרח בר קוצני, בתמונות הראשונות, ויודעת להתעדן ברגעים שבהם מתחולל בה השינוי המיוחל. במערכה השנייה היא חושפת יכולת ביטוי רגשית, כשם שהיא יודעת להגזים את מה שלמדה אצל היגינס"
חידוש המחזמר בהבימה מתגאה בהיגינס מושלם של נתן דטנר ובאלייזה מדליקה של שני כהן


הצגה מרהיבה של משה קפטן
 
ג'ורג' ברנרד שו לא זכה לראות את "גבירתי הנאווה" שנוצר על פי מחזהו הנפלא "פיגמליון" והסרט שנוצר על פיו ב-1938. שו התנגד להפיכת המחזה שלו למחזמר. מותו ב-1950, כשהוא בן 94, פתח את הדלת לשני יוצרים אמריקאים צעירים, אלן ג'יי לרנר ופרדריק לאו להגשים יוזמה של גבריאל פסקל, מפיק הסרט, להפוך את המחזה למחזמר.
 
ואכן, ב-1956 עלה המסך בברודוויי על "גבירתי הנאווה" שהתגלה כלהיט ענק, בכיכובם של רקס הריסון וג'ולי אנדרוז האלמונית ותלבושות מדהימות של ססיל ביטון. השאר כבר היסטוריה, כולל הסרט עטור עשרת האוסקרים שבו נלקח תפקיד אלייזה מאנדרוז ונמסר לאודרי הפבורן, וכולל חמש הפקות של המחזמר בארץ.
 
כל הפקה מחודשת של "גבירתי הנאווה" נבחנת לאורה של אותה הפקה היסטורית. וככל שיומרות המפיקים ירקיעו שחקים הם יידעו כי הייחוד הגדול ביותר שהם יכולים לשאוף אליו זה להעלות את המחזמר עם היגינס, אלייזה ודוליטל מצוינים ובלתי נשכחים, לפחות עד ההפקה הבאה.
 
הפעם זה שב וקרה על הבמה הגדולה של אולם  רובינא בהבימה, שעליה עלתה ההפקה הראשונה בארץ, ב-1964,  ושוב עם התרגום הקלאסי של דן אלמגור ושרגא פרידמן, שהוכן להפקה ההיא ומתעדכן מהפקה להפקה. 
 
הפעם מי שחתום על הההצגה החדשה, המרהיבה ומענגת, הוא הבמאי משה קפטן שהעמיד את המחזמר באנרגיה חיובית מאוד, שההנאה זורמת ממנה בלי הפוגה. לרשותו עמדה התפאורה המרשימה שערן עצמון עיצב בזיקה ברורה למבנה של שוק קובנט גארדן. הוא מצא וריאציות מקוריות לכל מיקום בעלילה, בצירוף מושלם של התאורה שעיצבה קרן גרנק והעניקה להן עומק וגיוון. 
 
גבירתי-הנאווה-הבימה1.jpg
גבירתי הנאווה (מקור: דף הפייסבוק של תיאטרון הבימה)

תרומה חשובה במיוחד להפקה הזאת הרים הכוריאוגרף אביחי חכם, עם רעיונות מקוריים החל מתמונת הפתיחה הסוחפת, ובהמשך עם תוספות משמעותיות לתמונות של אלפרד דוליטל, או תחנוני המשרתים שהיגינס יפסיק את העינוי שעוברת אלייזה, תמונת מרוץ הסוסים באסקוט, וכמובן תמונת נצחונה בנשף הדיפלומטים הגדול.
 
בשתי התמונות האלה מגיעה לשיאה גם תרומתה של ילנה קלריך, מעצבת התלבושות שידעה ליצור מחווה יפה לאלה שיצר בשעתו ססיל ביטון, וגם לגלות מקוריות.
 
נתן דטנר ושני כהן - צמד מנצח
 
בתוך הפנורמה החזותית היפהפייה, לכל רוחבה ועומקה של הבמה הגדולה, ניצבה, נעה, שרה ושיחקה להקה גדולה, מרשימה באיכותה – ועם הרבה מאוד פנים חדשות ורעננות – שליוותה בנאמנות את הדמויות המרכזיות, בכל שלב.
 
נתן דטנר הוא היגינס מושלם במשחקו מרגע פלישתו האלימה לשוק מוכרי הפרחים ותקיפתה גסת הרוח של אלייזה, בהמשך, כשהוא מתנפח כטווס, בועט או צוהל כסוס באורווה, מעצבן בטקסטים בוטים על נשים, שעדיין נשמעים בימינו ובמקומותינו מפי גברירי מאצ'ו וחסידי מר"נים, שר נהדר, ובעיקר מוצא את הטון הנכון, את התנועה והמחווה שפותחים אשנב אל הרגש, האינטימיות והתלות שפיתח כלפי אלייזה בתוך התנהלותו המקוממת.
 
שני כהן באלייזה דוליטל חיה את מלוא איכותו הקומית והדרמטית של התפקיד. היא שלוחת רסן, פרח בר קוצני, בתמונות הראשונות, ויודעת להתעדן ברגעים  שבהם מתחולל בה השינוי המיוחל. במערכה השנייה היא חושפת יכולת ביטוי רגשית, כשם שהיא יודעת להגזים את מה שלמדה אצל היגינס. 
 
גבירתי-הנאווה-הבימה2.jpg
גבירתי הנאווה (מקור: דף הפייסבוק של תיאטרון הבימה)


כהן שרה היטב, אך מערכת הסאונד הצעקנית של איציק פריד והניהול המוזיקלי של יוסי בן-נון חיבלו במאמציה בעוצמות בלתי נסבלות שנעו בין פורטה לפורטיסימו גם בקטעי שנועדו להיות בפיאנו, ואילצו את שני למתוח את קולה לגבהים לחוצים.
 
התקלה הזאת נולדה בין השאר מהעובדה שאין תזמורת חיה בהפקה הזאת, ויסלחו לי שבעת נגני כלי הנשיפה וההקשה שהשלימו מחוץ לבמה את הפסקול התזמורתי המוקלט בניצוחו של אוהד בן אבי.
 
גם השילוב בין הכלים החיים להקלטה חסר איזון, וזה בלט גם בליווי שירת המקהלה, של דטנר, של פיני קדרון המצוין כאלפרד דוליטל, דב רייזר האנושי מאוד כקולונל פיקרינג,  והזמיר המקסים אדם להב, כפרדי המאוהב באלייזה. חבל שזה כך, כי כל אלה הוכנו מצוין על ידי דוקי עצמון.
   
בתפקידי משנה ללא שירה בלטו היטב מרים גבריאלי הנפלאה כאמו של היגינס, אצילית, טווסית ובסופו של דבר פקחית ואנושית, ורובי שובל-פורת כגב' פירס יעילה וזקופה, סוכנת הבית של היגינס.
 
בלהקה הגדולה בלטו רועי קקון וניר שיבר, כצמד חבריו של אלפרד דוליטל, וכן להטטוני הרחוב תומר דהן, דוד הררי ודוד ריייבי שלהטו מצוין את תרומתם לשמחה הכללית. וגם, ובעיקר בתפקיד זולטן קרפטי ההונגרי המגוחך, שלומי ברטונוב, דור רביעי בשושלת מפוארת, שעלה כאן לראשונה על קרשי הבמה שהייתה שלהם.
 
בסופו של דבר ההפקה הזאת של משה קפטן, והופעתם הנהדרת של נתן דטנר ושני כהן, של שחקני המשנה ושל הלהקה העניקו ל"גבירתי הנאוה" חיוניות ורעננות שמבטיחים כי רבים רבים ייהנו ממנה וייצאו ממנה מחויכים ומזמרים "יופי לי". 

למועדי מופעים >

14/11/2013   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (7 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
7. הצגה טובה
משה קנז , (07/09/2014)
6. הייתי אתמול בהצגה. נפלא! שני כהן נהדרת!
רונית , השרון (14/05/2014) (לת)
5. הפקה נהדרת עם טעם של עוד
רחל , (18/04/2014) (לת)
4. מדליק
ריקי , רחובות (11/12/2013)
3. ברודווי בתל אביב
שרון כהן , תל אביב (14/11/2013)
2. פקה מצויינת - לרוץ לראות
משה לוי , תל אביב (14/11/2013)
1. דווקא יש תזמורת חיה!
ענת , תל אביב (14/11/2013)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע