סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ עידן שגב יבלבל לכם את המוח
 

 
 
אני יודע שאני מעורר באנשים פחד מבחינה מסוימת, כי אני נוגע במכונה עצמה שנקראת מוח ויכול להשפיע עליה ולשנות אותה. הקהל פוחד מחוקרי מוח משום שאלה עוסקים בטריטוריות מסוכנות, אבל אנחנו זקוקים להבנה שכזאת כשיש מחלות עצביות"
שיחה עם ד"ר שגב, שירצה על נפלאות חקר המוח במאה ה-21 בסדרה חדשה בבית ציוני אמריקה


"אנחנו חיים בתקופה דרמטית בחקר המוח", אומר פרופ' עידן שגב, חוקר מוח באוניברסיטה העברית, ראש המחלקה לנוירוביולוגיה וחבר במרכז אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית. 

נפלאות חקר המוח במאה ה-21 יהיו במרכז סדרה של ארבע הרצאות בבית ציוני אמריקה, ששגב ירצה בה וינחה אותה.

עבודתו של שגב מתמקדת בבניית מודלים מתימטיים לתאי עצב שונים, כולל השינויים הפלסטיים שהם עוברים במהלך הלמידה, ולרשתות העצביות הנוצרות מהם. בשנים האחרונות היה מעורב בפרויקט ''המוח הכחול'' וכיום בפרויקט האירופי "פרויקט מוח האדם".

מה מעניין דווקא היום בסדרה העוסקת בחקר המוח
?

"היום הולכת ומסתמנת ההבנה שאנחנו חייבים להבין את המוח בצורה שונה, אחרת נהיה חולים במחלות נוירולוגיות שונות, בשל תוחלת החיים ההולכת ועולה. מבחינה כספית קל מאוד לראות את זה, משום שהיום מקצים למחקרי המוח סכומים שבעבר אי-אפשר היה להעלות על הדעת.

"ישנו 'פרויקט מוח האדם' האירופי, שאני חלק ממנו, שהוקצו לו מיליארד דולר בעשר השנים הבאות. זה סכום בלתי נתפס. גם בארה"ב ממשל אובמה מממן מחקר בשווי של 400 מיליון דולר, וביפן יש סיפור דומה".

ולאן המחקרים האלה מתקדמים?

"הסיבה שיש פיצוץ בתקציבים למחקרי המוח נובעת מן התחושה שאנחנו עומדים על סף פריצת דרך, על סף הבנות מדהימות לגבי נושאים רבים הקשורים למוח, ביניהם תהליכי הזיכרון, הלמידה, היצירתיות, קריאת מחשבות ישירות מהמוח, דברים שפעם נתפסו כסיינס-פיקשן והיום הם אופציות ממשיות".

אלה הנושאים שעליהם תספר לקהל?

"אני מתכוון לספר לקהל המתעניין דברים שישפיעו גם עליו, למשל ההתקרבות לפתרון מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון. בכל פרק בסדרה ניגע באספקט אחר של חקר המוח בימינו, ונעשה זאת בשפה נגישה וברורה".
לשנות את התנהגות העכבר על-פי רצוננו

"הפרק הראשון יעסוק בדרמת המוח במאה ה-21", מספר שגב. "הוא יכלול סקירה של הכלים החדשים שפיתחנו בעשר השנים האחרונות לחקירת המוח בשיטות גנטיות, אופטיות וננו-טכנולוגיות, שמאפשרות לעשות מניפולציות על המוח – להפעיל אותו ואפילו לתקן אותו.

"מתוך מחקרים על עכברים גילינו את ה'בריינבואו', האפשרות לראות את תאי העצב במוח העכבר בשלל צבעים, לא רק כחומר אפור. זו אנטומיה חדשה, מפת דרכים צבעונית שהיא תרומה משמעותית ל'קונקטומיקס', פרויקט למיפוי המוח האנושי.

"הבריינבואו מאפשר לנו לנבור במוח בשיטות חדשות שמביאות להבנות ולפריצות דרך דרמטיות, כגון היכולת להפעיל אזורים במוח ולשנות את התנהגות העכבר על-פי רצוננו.

"הפרק השני ידבר על המחקרים האחרונים בתחומי הזיכרון, הלמידה והשכחה וכיצד הם ישפיעו עלינו בעתיד. נעסוק במה קורה כשאנחנו זוכרים משהו חדש או שוכחים. מה מיוחד בפקעת העצבים שבראשנו, המאפשרת לנו ללמוד כל העת ובקלות רבה? מה משתנה במוחנו כשאנחנו לומדים, שוכחים, זוכרים?

"היום ניתן להסתכל ברזולוציה הרלבנטית ולראות שנוצרים קשרים חדשים, סינפסות, תוך כדי פעולה. זה קורה רק מתוך קבוצות תאים שהיו קיימים קודם, המייצרים קשרים חדשים לתאים שכנים, ומאפשרים את זרימת האינפורמציה החדשה, שמייצגת את האות החדשה שלמדתי או את הפנים החדשות שראיתי".

ומה ההשפעה של הבנת המנגנון הזה עלינו?

"זה מאפשר לנו לחקור מה קורה במוחנו במחלות הפוגעות בזיכרון, כמו האלצהיימר. אנחנו יכולים היום להסתכל בשעת המחלה על איך ניתקים קשרים, לבדוק אם הזיכרון הוא דבר אמין, למחוק זכרונות שרוצים למחוק או להעתיק זכרונות. בקיצור, הבנת המנגנון מאפשרת לשכלל אותו ולעשות עליו מניפולציה".

"
הציפורים לא ממציאות משהו חדש כמו האייפון"

"ההרצאה השלישית", ממשיך שגב, "עוסקת במוח היצירתי. בעיני זו השאלה הכי מעניינת, איך מצליח מוח האדם, מוחו של ההומו-ספיאנס שהוא בן כ-200 אלף שנה, לייצר כל הזמן דברים חדשים – מכשירים, רעיונות, אמנות ומדע.

"המוח מייצר כל הזמן דבר חדש, גם השיחה הזו שלנו עכשיו לא היתה קיימת קודם, וקורים בה דברים חדשים. איך יכול להיות שבמוח שבנוי כמו מוח של שימפנזה, שלא מייצר דברים חדשים, מתרחשים תהליכים המאפשרים לו להיות יצירתי?

"אנחנו לא יודעים על זה הרבה, אבל אני אפרוש בפני הקהל את דעתי בעניין – היצירתיות היא עניין שמיוחד לאדם, ולא מופיע בצורות חיים אחרות".

אבל גם בעלי חיים בונים דברים, גם להם יש שפה.

"נכון שגם ציפורים, למשל, שרות ובונות קנים, אבל הן עושות בדיוק את מה שלמדו מהוריהן, הן לא ממציאות משהו חדש, כמו האייפון. זה עונה על השאלה איך מין כל-כך צעיר, ו-200 אלף שנה נחשב לצעיר, מצליח לשרוד. אני מאמין שהיכולת שלנו ליצור היא שמאפשרת לנו להתמודד עם מצבים שונים ולשרוד".


חקר-המוח-2.gif
"חקר המוח", פרופ' עידן שגב (מקור: אתר בית ציוני אמריקה)

במה יעסוק הפרק האחרון
?

"הפרק הרביעי והאחרון בסדרה מדבר על אחד הנושאים המתקדמים ביותר בחקר המוח – המודעות והרצון החופשי. מה זה בעצם מודעות? למה המודעות משמשת? למשל עכשיו, אני לא סתם מדבר, אני מודע לזה שאני מדבר. אין ספק שהמודעות היא תוצר של המוח.

"המודעות של בעלי חיים היא בסיסית מאוד, בעוד שזו של בני-האדם מתקדמת מאוד. הדבר הזה נמצא בחזית המחקר היום – איך המדע מתמודד עם דברים סובייקטיביים, שקשה מאוד למדוד?

"אני טוען שרוב הפעולות שלנו אינן מודעות, הן מתחוללות בלא-מודע, ורק על חלק קטן מהפעולות שלי אני יכול לדווח. זה מביא אותנו לשאלת הרצון החופשי. כשאני אומר שאני חופשי לבחור, זה בא עם מודעות. השאלה היא האם למכונה פיזיקלית – ואני טוען שאנחנו מכונה פיזיקלית ותו לא – יש חופש לבחור. לדעתי אין לבני-האדם רצון חופשי".

"
כדי להבין את עצמנו צריך לקחת סיכונים"

לא-מודע, רצון חופשי – אלה לא נושאים שנבחנו על-ידי הפילוסופיה והפסיכולוגיה?

"הפילוסופיה עסקה שנים בנושא הרצון החופשי, ולא התקדמנו בו במידה משמעותית. היום הנוירוביולוגיה יכולה לבדוק את הנושא הזה בדרכים מדעיות חדשות ולהגיע לתשובה מדויקת, פיזיקלית ולא פילוסופית.

"בעניין המודעות, שהיתה נחלתן של הפסיכולוגיה והפסיכואנליזה, היום אפשר לבדוק באמצעים מדעיים מה מודע ומה לא. מזמן כבר הבנו שרוב התהליכים שהמוח מממש לא מחייבים דיווח. המידע נמצא אצלי ואני לא יכול מדווח עליו כי הוא אינו רלבנטי. המידע הזה שוכב בפנים ואין לי נגישות אליו, אבל אנחנו יודעים שהוא קיים כי בתנאים מסוימים הוא עולה, ואפשר למדוד את זה באמצעים מדויקים".

מה לגבי רגשות?

"אני אישית לא עוסק בחקר המדעי של רגשות, אבל יש חוקרים שכל עיסוקם קשור בזה. ידוע לנו שמדובר בפעילות חשמלית שמתרחשת במוח, משום שאם הפעילות הזו נפגעת, האדם מפסיק להרגיש.

"הכל אצלנו פיזיקלי – למשל פחד, שהוא רגש מאוד משמעותי אצל בני-האדם וגם אצל בעלי החיים. אפשר היום להבין הרבה על התהליכים הכימיים הפיזיקליים שמביאים לפחד. אני יכול להפעיל את התאים שאחראיים נגיד על פחד או כאב, ולעשות מניפולציה על הפעילות הזו – לעורר או להפסיק אותה. לגבי רגשות יותר ערטילאיים, כמו אהבה או קנאה, עדיין אין לנו היכולת הזו. אני מניח שיום אחד נגיע גם לזה".

היכולת הזו להתערב בתהליכים שמתרחשים במוח ולשנות אותם, לא יכול להיות בה גם שימוש לרעה?

"ללא ספק. אני יודע שאני מעורר באנשים פחד מבחינה מסוימת כי אני נוגע במכונה עצמה שנקראת מוח ויכול להשפיע עליה ולשנות אותה. הקהל פוחד מחוקרי מוח משום שאלה עוסקים בטריטוריות מסוכנות, אבל אנחנו זקוקים להבנה שכזאת כשיש מחלות עצביות.

"התפקיד שלי, כמו שאני רואה אותו, היא לספר את הדברים, להנגיש אותם ולדון בהם בצורה פתוחה. למשל בנושאים שמלחיצים אנשים כמו האפשרות לקרוא מחשבות בעתיד. אני מסביר להם שזה עניין מאוד מסובך באופן עקרוני, כי תבנית הפעילות של כל מוח שונה.

"אני מספר לאנשים המודאגים מההתערבות הפוטנציאלית של המדענים במוח שכבר מזמן התערבנו במוח, באמצעות הכדורים האנטי-דכאוניים וכדורי השינה. אנשים צריכים להבין שאי-אפשר לתקן את המוח לגמרי או להבין אותו לגמרי אם לא נבין גם את חלקיו הבריאים. כדי להבין את עצמנו צריך לקחת סיכונים".

המפגשים ייערכו בימי ראשון, ב-16 בפברואר, ב-2 במרץ, ב-16 במרץ וב-30 במרץ 2014, בשעות 18:00–19:30, בבית ציוני אמריקה, תל אביב. כרטיס לסדרה כולה: 360 שקל. להרצאה אחת: 99 שקל. לפרטים: 03-6959341.

למועדי מופעים >

16/02/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע