סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 ינואר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן הקמצן – מאחורי כל דלת
 

 
 
אפשר לצחוק וליהנות בהצגה החדשה וזה בהחלט מבטיח הצלחה קופתית ברורה. אך עם יד על הלב חבל שלא נמצאה התושייה שתקצר, תייתר את ההפסקה, ותאפשר מהלך מהיר ומזורז אל הדלת היחידה בסיום ואל כהן-הרפגון המוכה בבדידותו"
הגרסה החדשה והחביבה בהבימה אינה מביאה בשורה חדשה לקלאסיקה המוליירית


תא משפחתי מעוות
 
 "הקמצן" הוא אחד המחזות המבריקים שיצאו תחת ידיו של גאון הבמה הצרפתי ז'אן באטיסט מולייר, בן המאה ה-17. יתר על כן, הוא אחד המחזות האנושיים ביותר שכתב ודווקא בזכות הדמות המרכזית של הרפגון, האב-הקמצן שמוכן למכור את ילדיו תמורת בצע כסף, על פי חוקי החברה הצרפתית בעת ההיא – ועם היד על הלב –  גם עד ימינו אלה בחברות רבות. 

העלילה פשוטה וברורה ואיננה מסתירה בתוכה בשורות מיוחדות, וגם אין בה הפתעות מדהימות או מרגשות, וגם הסיומת שלה נגועה במידה נדיבה של קומדיה, השבה ומדגישה כי גיבור המחזה, הרפגון, הוא קמצן שמאוהב בכספו, ומחפש דרכים להעשיר את אוצרותיו גם כשהוא "מתפשר" ומסכים לסוף הטוב.
 
הוא מחזיק צוות משרתים מצומצם ביותר, מרעיב את סוסיו, מלקט חנפנים סביבו ומחפש לעצמו ולילדיו שידוכים, כלומר כאלה שבאים עם נדוניה טובה, או פוטרים אותו ממנה כשהוא מאתר שידוך טוב לבתו. הצרה שלו היא שילדיו מאוהבים, וחמור במיוחד הסיפור של הבן שחושק דווקא בזו שהרפגון מייעד לעצמו.
 
את בתו הוא מייעד לזקן עתיר נכסים, אך היא כבר מאוהבת בצעיר שהצליח להתברג לתוך המערכת, ובחנופה יצר לעצמו מעמד של יועץ להרפגון, שבנוסף על קמצנותו גם איננו מאמין לאיש, וכל אחד חשוד מראש כמי שלוטש עין אל כספו.


הקמצן02-זראר-אלון.jpg
הקמצן (צילום: ז'ראר אלון)

מעבר ליצירת הדמות הגדולה של הרפגון מולייר הצליח לעצב באמצעותו  תמונה של עיוות המערכת האנושית הבסיסית – המשפחה. וכדרכו, הוא ידע לעשות זאת באמצעות התאטרון, בסגנון ובשיטות שירש מהקומדיה דה ל'ארטה, ובהברקות של שפה, רעיונות בימתיים וקצב עלילה מטורף ומטריף.
 
תפאורה מקורית ומכשילה

345 שנים חלפו מאז שמולייר העלה את המחזה שלו לראשונה בפאלה-רויאל בפריז, ומאז הוא שב ומוצג בכל רחבי העולם – אם כהצגה בבתי ספר ואם על ידי הלהקות המקצועיות ביותר. ההצגות הרבות העלו על המחזה שכבות עבות, אפילו מאובקות, ומכל מה שיש במחזה רק המונולוג הגדול של הרפגון הצליח לשרוד כאתגר לשחקנים.
 
לרשותו של אילן רונן, במאי ההצגה החדשה בהבימה עמדו תרגום חדש וקליל של אלי ביז'אווי, וכן הדרמטורגית המוכשרת שחר פנקס, מוזיקה נעימה של אורי וידיסלבסקי, מעצבת התנועה שרון גל, ובמיוחד מעצבי הממד החזותי: מאור צבר שגנב את ההצגה בכמה מהתלבושות שיצר, מעצב התאורה זיו וולושין שהאיר את החלל השחור הגדול של בימת אולם רובינא, שבדרך כלל נותרה ריקה מתפאורה ואבזרים.
 
את הריקנות הזאת יצר מעצב התפאורה שני טור, שמתוך כוונה טובה יצר לרונן גם הזדמנויות לרעיונות יפים, אך בה בעת גם את המכשלה הגדולה של ההצגה. מדובר התפאורה שהגרעין שלה בפתיחה הוא דלת הניצבת בעומק הבמה, מוליכה משום מקום לשום מקום שמיוצג על ידי שטיח ארוך. 
 
אלא שמהר מאוד רונן מוליד דלתות נוספות, זהות לראשונה, שהשחקנים מניעים אותן ממקום למקום, כיוצרים מיקומים שונים, שבאחד מהם משום מה יורדות מלמעלה כעיטור נברשות עשירות. התנועה הזאת נחמדה בחצי השעה הראשונה,אך היא משתלטת על המתרחש, עד שמספר הדלתות מגיע לעשר, ורק בהזדמנות אחת הן מתפקדות על פי כללי הפארסה.


הקמצן03-זראר-אלון.jpg
הקמצן (צילום: ז'ראר אלון)
 
יעקב כהן מרגש ומגזים
 
ההגזמה הזאת יצרה החמצה של הפתעת האפקט הנהדר שהדלתות יוצרות לקראת סיום במהלך המונולוג הגדול של הרפגון אחרי שהקופה שלו, ובה כל כספו, נגנבה.  מונולוג שהוא גם הרגע הגדול במשחקו של יעקב כהן כהרפגון. הוא נלעג, הוא מצחיק ובהדרגה הוא משחקו הופך מרגש  בביטוי המהות הנפשית של הקמצן.
 
אך כהן, שעתה זה כבש את תפקידו של שיילוק בהצגת "הסוחר מוונציה" – ומשום מה טורח לאזכר זאת בטקסט שלו במהלך ההצגה – מגלם את התפקיד ברוח התפאורה, כלומר בהתפתחות ממידתיות טובה מאוד להגזמה אופיינית מאוד, שבה הוא מפנה הצידה את העיצוב הנפשי לטובת וירטואוזיות פיזית, קרקסית, מיותרת ולא מנומקת.
 
זה בולט בעיקר על רקע השליטה הברורה של רונן בעיצוב הדמויות המאכלסות את הגהינום של הרפגון ומשחקם הטוב, המידתי, של כל השחקנים: אביב אלוש המרשים ורינת מטטוב החביבה כילדיו, ועמם עידו ברטל המקסים כיועץ שבא ללכוד את הבת, בעזרת דניאל סבג השובב  כמשרתו. 
 
הקמצן01-זראר-אלון.jpg
הקמצן (צילום: ז'ראר אלון)


עוד משעשעים כראוי טלי אורן המפוצצת (באדום ובשמלת פלאים של צבר) כשדכנית, שמנסה להרוויח נתח טוב מהזיווג המתוכנן לנערה העשירה בעיצוב הנעים של נלי תגר. לשמחה הכללית מצטרפים אהרון אלמוג כחתן הזקן המיועד לבתו של הרפגון; רוברט הניג בסדרת תפקידים קטנים, מקצתם ללא טקסט אך בעיצוב פיזי משעשע, ועידן אלתרמן המצוין כטבח שהוא גם הרכב האחראי על האורווה.
 
בסיכומו של דבר אפשר לצחוק וליהנות בהצגה החדשה וזה בהחלט מבטיח הצלחה קופתית ברורה. אך עם יד על הלב חבל שלא נמצאה התושייה שתקצר, תייתר את ההפסקה, ותאפשר מהלך מהיר ומזורז אל הדלת היחידה בסיום ואל כהן-הרפגון המוכה בבדידותו.  

למועדי מופעים >

10/07/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הצגת הקמצן.
ברבש זאב , רחוב הראל 2 גבעתיים 5336302 (01/09/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע