סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ אוצר היידיש של מוטי ודורין גלעדי
 

 
 
יש לי רצון להוכיח שהיידיש לא נגמרת ולא נעלמת. 'עם היידיש אפשר להיות מאושרים', מציין שיר הפתיחה שלנו. יש לה מקום בחיים שלנו כצברים והעובדה שאני מופיע לצד בתי בשפה הזו היא ההוכחה לכך שיש לה המשכיות"
מוטי גלעדי ובתו דורין במופע חדש ביידיש המשלב נוסטלגיה, הומור וסאטירה. שיחה בשניים


בסוף השבוע יעלה בתיאטרון היידישפיל המופע החדש "יידיש מיין אוצר" – המשלב שירים וקטעי הומור, מסורת ואקטואליה על טהרת היידיש, בכיכובם של האמן הוותיק והמוערך מוטי גלעדי ובתו, דורין.

"המופע הזה חובק את כל צדדי הבידור," מספר גלעדי, שאחראי גם על הכתיבה והבימוי. "יש פה שילוב יוצא דופן של נוסטלגיה וגעגוע, עומק ונשמה לצד קטעים של הומור וסאטירה, והקהל פשוט מתמוגג.

"אפשר למצוא כאן שירים שהם אבני דרך בשפה היידית", מרחיב גלעדי, "ניגונים מסורתיים, וגם את הרב עובדיה יוסף בדיאלקט ליטאי, את שמעון פרס ביידיש עסיסית או עיבודים ביידיש לשירים ידועים כמו "במבולאו" של  הג'יפסי קינגס, חיקוי של ליאונרד כהן ב'דאנס מי טו דה אנד אוף לאב' ו'מישל' של הביטלס כשיר אהבה לצ'ולנט".

דגדוג לחזור לבמה

שיתוף הפעולה הבימתי ביידיש בין גלעדי לבתו החל לפני יותר מעשרים שנה, כשדורין היתה בת 9. גלעדי כתב מופע מחווה ביידיש לאביו שהגיע לגיל גבורות, "יידישע געשעפטן" (עסקים יהודיים). דורין הצטרפה אליו בשיר היידי הידוע "מוישל'ה", ומכאן היתה הדרך קצרה לסיור הופעות ארוך ומצליח ברחבי העולם, ולהופעתה עטורת השבחים בלאס וגאס עם השיר המיתולוגי "פאפיראסן" – סיפורו של ילד המוכר סיגריות בגטו.   

"הילדה הזאת היתה צריכה להיכנס לספר השיאים של גינס", מתגאה גלעדי. "היא למדה את 'מוישל'ה' מאבא שלי כשהיה מאושפז בבית החולים, ולא ידעה מילה ביידיש. מצד אמה אורנה ז"ל היא בכלל דור שישי בארץ, נצר למייסדי בנימינה. אחרי שעתיים בלבד היא באה אליי ואמרה שהיא מוכנה להופיע, ונשמעה הכי טבעית בעולם, כאילו דיברה בשפה הזו כל חייה. אף פעם לא ראיתי מישהו לומד כל כך מהר".

"עשיתי את המופעים האלה עד גיל ההתבגרות, כשכבר לא היה אמין יותר שאני ילד מהגטו," נזכרת דורין גלעדי. "אחר כך למדתי משחק, אבל החיים והילדים הובילו אותי לפריפריה ולעיסוק בעיצוב פנים. לפני שנה התחלתי להרגיש דגדוג לחזור לבמה, וביקשתי מאבא להופיע איתו.

"עשינו יחד בחיפה את אירוע 'מלכת היופי של ניצולות השואה' והקהל נורא התרגש. אלפיים איש קמו ומחאו כפיים. ואז אבא שאל אותי אם אני רוצה להרים איתו יחד מופע ביידיש. הסכמתי בשמחה והוא הרים מופע חד פעמי לדוברי יידיש מטעם אגף החינוך של עיריית רמת גן. המופע היה סולד-אאוט, ותיאטרון היידישפיל החליט לאמץ אותנו".

איך ההרגשה להופיע יחד אחרי כל השנים האלה?

דורין: "עם אבא תמיד היתה לי כימיה מעולה על הבמה, זה אף פעם לא הרגיש מאולץ. משחר ילדותי ראיתי את היכולות האמנותיות המופלאות שלו בשירה, במשחק ובחיקוי והפנמתי מה שיכולתי. אני לא וירטואוזית כמוהו אבל עושה הכי טוב שאני יכולה, והקהל זוכר לי את חסד נעוריי. כשהוא מביים אותי אנחנו לא צריכים לדבר הרבה, מספיק מבט בזווית העין. זה כיף, יותר כיף מרוב הדברים שעשיתי בחיי. מרגיש לי בבית לחזור לבמה עם אבא".

מוטי: "מבחינתי אין נחת יותר גדולה מזאת. אנחנו כל כך מחוברים שאנחנו אפילו מאלתרים בזמן אמת והקהל לא מרגיש. היא מקצוענית ומבצעת בחסד, נשמה גדולה ומרגשת".

מוטי-ודורין-גלעדי-יחצ.jpg
מוטי ודורין גלעדי, צילום: יח"צ

"בעצם אני גם צייר וגם נגר"

אתם מדברים יידיש על בוריה?

דורין: "אני ממש לא. אבל כשאני שרה את השירים שלי קורה משהו מוזר, אני מתחברת לשפה באופן טוטלי, כאילו דיברתי אותה בגלגול קודם. הקול יוצא לי יותר זורם ומשוחרר מאשר בעברית או באנגלית. כנראה שזה נועד להיות סיפור אהבה".

מוטי: "גם אני לא ידעתי יידיש כשהכנתי את המופע לאבא שלי, אבל כנראה שזה היה איפשהו בתת ההכרה, והאמונה והרצון הנחו אותי. למדתי שנה אינטנסיבית עם אופיר שחר, שבקיא ביידיש בצורה פנומנלית, ותוך כדי כתיבת הקטעים טרטרתי לו בלי סוף, למה ככה ולמה ככה. היום השפה די שגורה בפי, עד כדי כך שהופעתי בפסטיבל יידיש בוורשה שצולם לטלוויזיה מול 4,000 צופים, רובם גויים. זה נותן לי ביטחון, כי אם יש לי בלק-אאוט על הבמה אני יכול לאלתר בלי בעיה".

דורין: "זאת בדיוק הבעיה שלי, בגלל שהיידיש שלי כל כך רצוצה קשה לי לאלתר תוך כדי, אבל היה לנו כבר כזה קטע על הבמה והוא עבר בשלום. אני חולמת יום אחד ללמוד את השפה כמו שצריך".

"המופע מוציא ממני דברים שהקהל הרחב לא יודע עליי," מעיד מוטי גלעדי. "למשל, את כל התפאורה של המופע בניתי בעצמי. למדתי אמנות בניו יורק ובעצם אני גם צייר וגם נגר.

"חוץ מזה, הקטעים המסורתיים במופע נובעים מכך שאני בא מבית מסורתי ומגיל צעיר למדתי את נוסח התפילה מרבי ומורי, פסח קפלן מכרכור. אני גם בקיא בטעמי המקרא ושר מאוד מדויק. אפילו חרדים מסמיקים כשהם שומעים אותי שר. ככה הפכתי לבעל תפילה בניו-יורק ואפילו קיבלתי הצעה לשמש בתפקיד הזה בבית הכנסת שמול האו"ם, אבל סירבתי מטעמי מצפון. לא יכולתי לקחת על עצמי תפקיד של שליח ציבור כשאני לא מקיים תרי"ג מצוות. אני רוצה לצאת בסדר עם בורא עולם".

לא קשה לך לחבוש כל כך הרבה כובעים במופע?

"האויב האמיתי שלי בחיים הוא המונוטוניות. אני חסיד הגיוון, ואני חושב שדורין דומה לי בזה. בגלל זה אני ממלא כל כך הרבה תפקידים ובגלל זה המופע הוא כל כך וורסטילי. יש משפט שאומר: 'הרבה מלאכות פחות ברכות', לפעמים זה באמת קצת יותר מדיי עומס, להיות גם וגם וגם, אבל ג"מ הם ראשי התיבות שלי".

הומור עכשווי ביידיש

המופע מיועד רק לדוברי יידיש?

"בכלל לא. נכון שזה נוגע בקלות במי שבא מהתרבות והשפה, אבל באים גם אנשים שלא שמעו יידיש מעודם, מזרחים למשל, והם מתחברים לזה. אנחנו ממלאים כאן איזשהו חלל".

תסביר

"אנחנו ממשיכים את מסורת הוודביל היהודי. להקת הבידור היהודית הראשונה קמה ב-1876 בעיר יאס ברומניה, ועסקה בשירה, ריקוד הוויי והומור. המייסד שלה, אברהם גולדפדן, שימש כמחזאי, משורר, מלחין, במאי ושחקן ואפילו בנה את התפאורות בעצמו, כמוני.

"את ממשיכי המסורת הזו אפשר לראות בצמד המהולל 'דז'יגאן ושומאכר', שכולם משוויצים בהם, גם תיאטרון היידישפיל. ביידישפיל באמת עושים דברים מאוד יפים מתוך התרבות היידישאית ומחוצה לה וזה בהחלט מבורך, אבל אני אומר: 'הנה רבותיי, יש מקום, צורך והצדקה להתעסק בהומור העכשווי ביידיש, כשהוא מחובר גם לנוסטלגיה ולסיפור אישי".

איזה עתיד אתם רואים לתיאטרון היידי בארץ, וליידיש בכלל?

דורין: "אני חושבת שיש מקום לשימור השפה היידית, והתיאטרון הוא חלק מזה. ב'בית צבי' למשל יש קורס העשרה ביידיש שמכשיר שחקנים לתיאטרון. אבל אני חוששת מה יהיה כשהדור של דוברי היידיש ייעלם. רק אז נדע מה יקרה לשפה, ואם יישאר קהל. באופן אישי אני לא מאמינה ששפה כזאת ציורית ומתנגנת תיעלם כל כך מהר".

מוטי: "יש שתי סיבות עיקריות לכך שאני מעלה את המופע הזה: הראשונה היא כמובן הצדעה למקום שממנו באתי – לאבא, לסבא, לסבתא  ולמשפחותיהם – שגורמת לי התרוממות רוח ונפש, מין תערובת של הוקרה, געגוע וזיכרון.

"הסיבה השנייה היא הרצון להוכיח שהיידיש לא נגמרת ולא נעלמת. 'עם היידיש אפשר להיות מאושרים', מציין שיר הפתיחה שלנו. יש לה מקום בחיים שלנו כצברים והעובדה שאני מופיע לצד בתי בשפה הזו היא ההוכחה לכך שיש לה המשכיות. יכול להיות שדיאלקטים מסוימים ייעלמו, אבל השפה עצמה תישאר פה לתמיד".

 

מוטי ודורין גלעדי  יופיעו ב-18 וב-19 באוקטובר 2014 באודיטוריום אריסון בתל אביב, ב-27 באוקטובר במלון לאונרדו קלאב באילת, ב-29 באוקטובר בהיכל התיאטרון קריית מצקין  ובתאריכים 13, 15 בנובמבר ו-10,11 בדצמבר באודיטוריום אריסון בתל אביב. המופע מלווה בתרגום לעברית ולרוסית.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

12/10/2014   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע