סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן פתאום הגיע סתיו והזמן מחייך
 

 
 
המחזה הצנוע הזה מדבר על דברים הקרובים ללבה של ליא קניג, כמו ללבי וללבם של בני העשורים השביעי והשמיני והתשיעי לחייהם שמבינים, מרגישים, וקצת פוחדים מהצפוי להם, מהמפגש הבלתי אמצעי עם המוות. זאת איננה בושה, וכמו שאלכסנדרה אומרת, זה מלווה אותנו מיום לידתנו. אל תיבהלו, לכל זמן ועת לכל חפץ, ועד אז מותר בהחלט לחלום, להתבלבל, לשכוח שמות, ולרצות לחיות עוד קצת, אבל בדרכנו שלנו"
ליא קניג ותומר שרון במפגש דרמטי מרגש בהבימה שעושה חשק לרקוד עם עלי השלכת


אישה מאזינה לקולה שלה  
  
54 שנים מאז שדרכה לראשונה על בימת התאטרון הלאומי ובעברית שלא ידעה את פשרה, ליא קניג היא עדיין האוצר הבלום של כישרון שאולי כבר איננו מפתיע בעצם קיומו אבל הוא בהחלט מפתיע ביכולתה למצוא עמו גוונים חדשים. היא קומיקאית אולטימטיבית, היא מלודרמטית מקצועית, היא אנושית עד לנימי-נימיה של הנשמה.
 
במהלך השנים היו לה תפקידים גדולים מהחיים, ומה לעשות גם כאלה שהיו קטנים מהם, אבל בכל אחד ואחד היא מצאה משהו ייחודי. הרעב שלה למשחק, הנוכחות הטבעית שלה על הבמה, והדחף הבלתי נלאה ליצור קשר עין עם היושבים שזכו לשבת בשורות הראשונות, ומשם כמובן קשר ללב הקהל כולו, הפכו לשם דבר ולסימן היכר מובהק.  היא מפלרטטת בהנאה לשמחת מחוזריה, מכרים או זרים שיהפכו מהר מאוד לנאמניה בכל אשר תשחק, והיא משיבה להם בנאמנות.
 
והנה ״פתאום הגיע סתיו״ של המחזאי האמריקאי יליד סקוטלנד אריק קובל וליא קניג נסגרת בתוככי התפקיד המדהים שכתב - ואין לי ספק שבדרך כלשהיא ידע שהיא תשחק אותו - והיא מעצבת אותו בהתבוננות עצמית, בהאזנה לקולה ולחייה - הפרטיים והמקצועיים - שחוברו להם יחדיו בתפקיד אלכסנדרה, אישה הנאבקת על זכותה להיות מה שהיא באמת: חופשייה, גם אם לגמרי לבד. ובהתאמה מושלמת אין אפילו מבט אחד לכיוון האולם.

פתאום-הגיע-סתר-זראר-אלון.jpg
"פתאום הגיע סתיו" (צילום: ז'ראר אלון)
 
לחיות בדרכנו שלנו
 
אולי משום שהמחזה הצנוע הזה, בתרגומו הרגיש של דורי פרנס, מדבר על דברים הקרובים ללבה, כמו ללבי וללבם של בני העשורים השביעי והשמיני והתשיעי לחייהם שמבינים, מרגישים, וקצת פוחדים מהצפוי להם, מהמפגש הבלתי אמצעי עם המוות. וזאת איננה בושה, וכמו שאלכסנדרה אומרת, זה מלווה אותנו מיום לידתנו. אל תיבהלו, לכל זמן ועת לכל חפץ, ועד אז מותר בהחלט לחלום, להתבלבל, לשכוח שמות, ולרצות לחיות עוד קצת אבל בדרכנו שלנו.
 
העלילה עצמה היא גרסה אחת מני רבות למאבקים בין דוריים, בין הורים לילדיהם שבעצמם כבר הפכו להיות הורים ומרגישים את הזמן המפנה עורף גם להם והם מנסים להשפיע בדרכם על מהלכו ביחס להוריהם. הפעם מדובר על מצב שבו אלכסנדרה המסרבת לעבור לבית אבות, כדרישת בנה ובתה הגדולים, מתבצרת בדירתה עם חומרי נפץ, ובידיה מצת זיפו ובקבוק של נוזל המשמש לפיתוח פילמים. יש לה מצב של דמנציה, אבל לא פחות מזה יש בה עקשנות לחיות עד הסוף כרצונה ובביתה. 
  
הבן הצעיר כריס, הומו, מגויס ממרחקים כדי לשכנע אותה לפתוח את הדלת, לחדול מאיומיה - ולמנוע כך את פריצת השוטרים ומכבי האש לתוך הבית - וכמובן להסכים לעבור לבית אבות שבו יהיה מי שידאג לרווחתה ולבריאותה. המפגש בין השניים חושף קשר מיוחד שבסיסו אמנות הציור ותאוות החופש. הדיאלוג ביניהם מתפתח מדו-שיח של חירשים להאזנה עמוקה, דומעת, לחוויות ההדדיות, ובמיוחד המשותפות. המחזאי, הדמויות - וגם הקהל - רוצים מאוד שמשהו טוב יתפתח מזה.

פתאום-הגיע-סתו2-זראר-אלון.jpg
"פתאום הגיע סתיו" (צילום: ז'ראר אלון)
 
דואט של משחק משובח
 
אחת הנקודות המרשימות במחזה היא ממד ההפתעה שאריק קובל העניק לבוא הסתיו - למרות שזה מגיע כל שנה בין קיץ לחורף. וכך, בזיקה ישירה לכך לילי בן נחשון עיצבה תפאורה מפתיעה בעושר הפרטים שלה ובמיוחד עם עץ המייפל הגדול שאחד מענפיו פרץ פנימה לתוך הבית והעלים אדומים, כתומים, זהובים עוד מעט ינשרו.
 
קובל אף נתן ביטוי אנושי לפתאומיות המפתיעה של בוא הסתיו בדמותו של כריס, הבן שנמלט לפני עשרים שנה והנה הוא מטפס בחוץ על העץ וחודר פנימה דרך החלון היחיד בבית שאיננו ננעל מבפנים. את כריס מגלם תומר שרון שכבר משחק עם קניג בפעם החמישית ברציפות, כפי שהוא עצמו מתאר במאמר מקסים בתכנייה, והוא כאן מגיש לה משחק מעמיק מאוד, נוגע ללב וכשותף ראוי להישגה.  
 
ואמנם, ליא קניג ותומר שרון, בתלבושות שבחרה להם דליה פן, נותנים את המבוקש בעזרתו הנבונה של הבמאי איציק ויינגרטן, שבעצמו כתב וגם ביים הצגות על יחסי הורים-ילדים. ברגישות רבה לטובת הקשב הנדרש ביחסים טעונים כאלה, והאמיתות הנאמרות בין האם ובנה, הוא צמצם מאוד את התנועה, כמעט שהקפיא את השניים במקומותיהם, ונתן לדבריהם את מלוא תשומת הלב בתוך התאורה הנכונה של מאיר אלון, ועם רקע של מוזיקה חרישית של אורי וידיסילבסקי וציטוטי רקוויאם קלאסיים.
 
״פתאום הגיע סתיו״ היא הצגה ראויה לתיאטרון הלאומי הבימה. חשוב לראות אותה, כדאי לחוות אותה, ומומלץ מאוד להתענג על דואט המשחק המשובח של ליא קניג ותומר שרון. אל תחמיצו.

למועדי מופעים >

19/02/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע