סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ לחיות את החיים או להשתעמם למוות
 

 
 
סולו רצה בעצם למות קודם, ובילה שעות בפוזה של לקפוץ מהכיסא. עכשיו הוא צריך לבחור בין מוות - והרבה אנשים בעיניי הם חיים-מתים שהולכים על בטוח, מפחדים מהחיים ולא לוקחים סיכונים - לבין החיים על כל ססגוניותם, עם הכאב והשמחה וכל האטרף. זה מעלה לי דימוי של אוכל מרוקאי לעומת אוכל אשכנזי. האוכל המרוקאי הוא חריף, גורם לך להזיע ולא בריא אבל אתה רוצה ממנו עוד ועוד. כרוב מאודה לעומת זאת, הוא אולי בריא אבל מוציא לך את החשק לחיות"
שיחה עם גילי עברי, במאי הצגת הליצנות למבוגרים של תיאטרון מ.ר.א.ה  המועמדת ל-7 פרסי קיפוד הזהב


ביום רביעי הקרוב יחלו אירועי "לילה פרינג' 2015"- שלושה ימים של הצגות פרינג' שיתקיימו באולמות שונים ברחבי בתל אביב.

במסגרת האירוע יתחרו 21 הצגות פרינג' חתרניות ושוברות מוסכמות מכל רחבי הארץ על פרסי "קיפוד הזהב" הנכספים. הפרסים יוענקו בטקס מיוחד שייערך ביום שישי בתיאטרון נוצר בבת ים.
 
בין ההצגות שנבחרו לתחרות בולטת במיוחד ההצגה "טו לייף" (TO LIFE) של תיאטרון מ.ר.א.ה מקריית שמונה, המובילה במספר המועמדויות לפרסי "קיפוד הזהב" - שבע.  

ההצגה נולדה בתהליך יוצא דופן ואפילו פורץ דרך, גם אם מדובר בתיאטרון פרינג' שאוכל אוונגרד לארוחת בוקר. חומרי ההצגה נוצרו מסדנת ליצנות ואימפרוביזציה בת כחצי שנה שהעביר הבמאי גילי עברי ב-2013 לאנסמבל השחקנים (טל דנינו, מיכל כהן, קארין מרום, גל שמאי, הראל קרטס ולי אלוני).

"התחלנו את הסדנה עם סיפור על מישהו, סניור סולו קראנו לו, שרוצה לתלות את עצמו," משחזר עברי. "פתאום הוא שומע דפיקה בדלת ולתוך עולמו המנוכר נוחתת משפחה מוטרפת שהופכת לו את החיים. זאת הייתה ההתחלה, ומשם המשכנו בעבודת אימפרוביזציה".

תאר את העבודה בסדנה.

"מכיוון שאני ליצן, גם בחיים וגם במקצוע, העבודה בסדנה היתה של ליצנות ואימפרוביזציה. מתוך זה פיתחנו את הדמויות, את העלילה, את מה שאנחנו רוצים להגיד, בקיצור גילינו את ההצגה שלב שלב.

"בתור ליצן אני תמיד עובד ככה אבל עד אז עשיתי את זה רק עם עצמי. זו הייתה ההזדמנות הראשונה שקיבלתי לעשות את זה עם אחרים באופן מקצועי, והייתי בשוק מהכישרון של החבר'ה בסדנה, מהנכונות שלהם להביא את עצמם במאה אחוז. עברנו יחד תהליך מורכב ומרתק".

טו-לייף-צילום-גראר-אלון.gif
טו לייף, תיאטרון מראה (צילום: ג'ראר אלון)

ליצן מלידה

עברי, המגדיר את עצמו כ"ליצן מלידה", סיים את לימודי המשחק בסטודיו ניסן נתיב ב-1997 ומיד לאחר מכן טס לאירופה להתמחות בליצנות תיאטרלית. עברי נמנה על מקימי תיאטרון פסיק הירושלמי, והופיע בהפקות שונות בתיאטרון תמונע, פסטיבל עכו, פסטיבל בת ים ובפסטיבלים רבים ברחבי אירופה, ביניהם אדינבורו, שארלוויל ועוד.

ב-2005 הצטרף לתיאטרון מ.ר.א.ה בקריית שמונה, שם הוא מכהן מאז כבמאי ומופיע במופעי אימפרוביזציה. משנת 2011 הוא משמש גם כליצן רפואי בקבוצת "רופאי חלום" בבית החולים זיו שבצפת, ומורה ב"בית המעיין" שבחוקוק.

איך יצא שבחרת דווקא בליצנות כשפה האמנותית שלך?

"זו לא הייתה ממש בחירה. אני באמת ליצן מלידה. תמיד נמשכתי לחופש שיש לליצן להיות מי ומה שהוא. מה שמפריד אותו משאר בני האדם זה שהוא לא פועל לפי סט חוקים שמגבילים אותו. אין לו בפנים שופט ומבקר, הוא יכול לתפוס את המציאות כמו שבא לו כי הכול מותר ואפשרי. הוא יכול להיות מצחיק, עצוב, כועס, נעים, אגרסיבי, הכול".

אז מה מנחה אותו בעצם?

"העולם הרגשי שלו. הוא יודע מה הוא מרגיש כלפי כל דבר והוא מאוד אוהב להרגיש, גם רגשות שנחשבים לא נעימים כמו עצב וכעס. הוא חוגג עם כולם ועף איתם עד הקצה. זה מה שמכוון ומוביל אותו".

קצת כמו ילד.

"כן. יש לי צורך לא להיפרד מהילדות והליצנות מאפשרת את זה. זה מקום קסום והלוואי שיכולתי לחיות בתוכו במאה אחוז".


גיל-עברי-תמונת-יחסי-ציבור.gif
גיל עברי (תמונת יחסי ציבור)


החיים על כל ססגוניותם

זה גם מה שעומד במרכז ההצגה "טו לייף", לא? המפגש בין החיים כמו שהם, עם העימותים והכאבים והכול, לבין חיים בבועה של פחד וחרדה, בטוחים אבל סטגנטיים .

"זה לא עבד בצורה של 'היי, יש לנו מסר, הנה מה שאנחנו רוצים להגיד', אבל הסיפור שנולד מהעבודה שלנו הוא באמת כזה. זה מתחיל בדמויות – סניור סולו פוגש את משפחת אופוריה - מאמא פניקה, פאפא קומפלטו, והילדים קטסטרופה ואקסטזה. זאת לא משפחה כל כך נעימה. היא רעשנית, מצחיקה, רבה, צועקת, חיה ב-ווליום של 250 אחוז.

"סולו רצה בעצם למות קודם, ובילה שעות בפוזה של לקפוץ מהכיסא. עכשיו הוא צריך לבחור בין מוות - והרבה אנשים בעיניי הם חיים-מתים שהולכים על בטוח, מפחדים מהחיים ולא לוקחים סיכונים - לבין החיים על כל ססגוניותם, עם הכאב והשמחה וכל האטרף.

"זה מעלה לי דימוי של אוכל מרוקאי לעומת אוכל אשכנזי. האוכל המרוקאי הוא חריף, גורם לך להזיע ולא בריא אבל אתה רוצה ממנו עוד ועוד. כרוב מאודה לעומת זאת, הוא אולי בריא אבל מוציא לך את החשק לחיות. זאת בדיוק הדילמה של המחזה – האם לחיות את החיים, מתוך הבנה שהם מורכבים גם מדברים טובים וגם לא טובים, או להשתעמם למוות".

לפני ארבע שנים התחלת לעסוק בליצנות רפואית. מה המקום שלה בחייך?

"התחלתי לעבוד בזה ב-2011 בזכות אשתי השנייה, שזו העבודה שלה, וזו המתנה הכי גדולה שקיבלתי בחיים. זה מתגמל בכל כך הרבה מובנים. אני יודע שאני עושה טוב, מכניס אור למקום חשוך, וזה נותן לי תחושה עמוקה של משמעות.

"אני עובד במחלקת אונקולוגיה מבוגרים, הרגע יצאתי משם, וזה מאלץ אותי לחיות עם הקושי, להכניס למקום הזה חיים. זה מעשיר את הליצן שבי, ואני חוזר הביתה מאושר".

תסתכל פנימה, הכל קיים

בשנים האחרונות, לאחר שבילה את מרבית זמנו באירופה, חזר עברי והתבסס שוב בארץ, בקיבוץ חוקוק שעל שפת הכינרת, עם אשתו השנייה וילדיו. על השאלה אם אינו מרגיש מוגבל בארץ מבחינה מקצועית, הוא משיב נחרצות: "ממש לא. השאלה הזאת טומנת בחובה תפיסה דיכוטומית של מה זה הצלחה ומה זה כישלון. זה לא הקטע שלי.

"גם כשחייתי בחו"ל, עם אשתי הראשונה, לא רדפתי אחרי עשייה אינסופית סביב השעון. רציתי להיות עם המשפחה. להיות בבית חולים, לעשות שעת סיפור לילדים, להופיע בהצגה מול מבוגרים, לעמוד ברחוב בפסטיבל כדמות שטח, אני נהנה מכל הדברים האלה באותה מידה. בכולם יש מקום לעוף, וחדוות עשייה ענקית.

"ההסתכלות הזו בפריזמה של הצלחה וכישלון היא מה שמגביל את ההתפתחות. אני לא מבין יוצרים שמתלוננים שאין מקום, אין תמיכה בעשייה. אני אומר, תסתכל פנימה. הכול בפנים, הכול קיים. ככה תהנה יותר ולא תתלונן על מה שלא נותנים לך".

תיאטרון מ.ר.א.ה, שהוקם לפני כ-15 שנה על ידי מנחם עיני, עבר קשיים בתקופה האחרונה, שהתבטאו בהחלפתו של המנהל האמנותי רועי הורוביץ בשחקן יפתח קליין. איך זה השפיע על הפעילות שלכם?

"אני מלווה את תיאטרון מ.ר.א.ה, כבר די הרבה שנים. יצא לי לראות כמה גלגולים של מנהלים חדשים, שכל פעם מצטחצחים מחדש ויוצאים לדרך חדשה. האמת היא שהדרך שרועי הוביל בשנתיים שלוש האחרונות הייתה מצוינת, ויפתח ממשיך את זה. המקום נעים, יש בו אווירה משפחתית והמון תמיכה ליוצרים. קורים כאן דברים מדהימים כל הזמן. לא פחות חשובה וראויה לציון היא העבודה של המנהלות האדמיניסטרטיביות של התיאטרון, מיקה יזרעלוביץ בסיבוב הקודם וחגית מיכאלי רובין בנוכחי, שבלעדיהן כל זה לא היה קורה.

"מ.ר.א.ה זה תיאטרון קטן ואמיץ, עם הרבה חזון. אני מקווה ומאמין שדברים טובים ימשיכו לקרות בו".

 

To Life תעלה ביום רביעי, 11 בנובמבר 2015  ב-20:30 בתיאטרון יפו במסגרת אירועי "לילה פרינג'" (13-11 בדצמבר 2015) . כרטיס: 30 ₪. טל': 03-5185563.


למועדי מופעים >

09/11/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע