סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
    
10
11121314151617
18192021222324
252627282930
ביקורת
 
מאת: צבי גורן אהבתי הראשונה - במאי בודד הוא הלב
 

 
 
פרדקין...מבקשת, ומצליחה, ליצור שילוב בין-דורי של שתי האמנויות הפילמאיות כשהיא בונה סיפור של הפקת סרט אילם ובה בעת את סיפור ההפקה עם דיאלוגים שבו מככב במאי נוסח אלפרד היצ׳קוק, ולצידו צוות הפקה, כוכבות כמו עדנה פורבאיינס, מרי פיקפורד, וכוכבים כדאגלס פיירבאנקס. אגב כך אפשר גם לראות הארה יפה על אמנות הבמה והמשחק"
הצגה קסומה המשלבת מחווה בימתית לסרט האילם, לגיבוריו וליוצריו עם סיפור של שלום עליכם


עולם רעיוני מושלם

רפרטואר ההצגות המגוון שעולות בבתי הספר למשחק בארץ בהשתתפות כיתות המחזורים המסיימים את לימודיהם מונה כיום עשרות רבות, ויש להן קהל נאמן. אבל למרבה צערם של המורים, הבמאים, היוצרים והשחקנים הצעירים המשתתפים בהם, ומתגאים בהן בביוגרפיות המקצועיות שלהם, הן נעלמות כלעומת שבאו. רק מעטות, אם בכלל, זוכות להמשיך הלאה.

כמי שעוקב אחר המתרחש בתחום אני יכול בהחלט להיות שותף לשמחה שמתעוררת בשנים האחרונות כאשר כמה מההצגות המעטות האלה חודרות, אפילו אם רק כאורחות, ללוח ההצגות של התיאטראות הממסדיים, כהבימה, גשר, תיאטרון יפו או בימות פרינג׳ מרכזיות כמו צוותא. הרווח הוא להן ולקהליהן. וכך אפשר לומר עתה על ״אהבתי הראשונה״ של גליה פרדקין שעלתה בשנה שעברה במסגרת בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים, ועתה היא שבה ומועלית באולם מסקין בהבימה.

הצגותיה של פרדקין מתאפיינות תמיד בתנועה, בוויתור על טקסט, וביכולת הנהדרת שלה ליצור עולם רעיוני מושלם. הדוגמאות הבולטות הן ״מריפוסה״ ו״סזורה״ ועתה מצטרפת אליהן יצירה מקורית המשלבת מחווה בימתית לעולם הישן של הסרט האילם ושל יהדות אירופה שנעלמה כפי שתוארה בסיפור ״אהבתי הראשונה״ של שלום עליכם.

את הבחירה בשני מקורות ההשראה האלה ובחיבור ביניהם מסבירה פרדקין כ״דמיון במבנה הסיפור לתסריטי הסרטים האילמים. הוא בנוי מכותרות שמתארות עולם ללא פרטים, התיאורים מאוד פיזיים, אין שמות של הגיבורים, ובסיפור קומי טרגי זה יש כמו בסרטיו של צ'רלי צ'פלין ביקורת על פער המעמדות, וכמיהה עמוקה לאהבה".

אהבתי-הראשונה-מיקי-אלון1.jpg
אהבתי הראשונה (צילום: מיקי אלון)

שילוב אמנויות הבד והבמה

ואכן מעל יצירתה החדשה הנושאת את שם סיפורו של שלום עליכם מרחף ציטוט מדבריו של צ׳פלין האומר כי "אינני מאמין בשום יצירה אמנותית הנצרכת להסברים כדי להיות מובנת. יצירה שכזו אינה משיגה את מטרתה". למרבה הצער הוא גילה בשלהי הקריירה המופלאה שלו כי המעבר מהסרט האילם, הראינוע, שבו כל רגע שיצר נותר חרוט בזיכרון, אל הסרט המדבר, הקולנוע, העמיד בפניו קשיים שלא התנסה בהם, ואיכזב רבים ממעריציו.

אולי משום שדיאלוגים משתכללים והפקות מורכבות פי כמה תפסו את מקומם של קטעי התנועה המשוכללים, אם בזירת ההחלקה על הקרח, אם במפגשים האנושיים של עלובי חיים, או במאבקים בזירת האגרוף, ואת מקומן של הכתוביות שציטטו טקסטים שלא נשמעו, וכמובן את המוזיקה שדיברה רגשות, ובעיקר את המשחק שנסמך על שפת הגוף והבעת הפנים המוגזמת.

במידה רבה ניתן לומר כי פרדקין, בסיוע הדרמטורגיה של איציק ויינגרטן, מבקשת, ומצליחה, ליצור שילוב בין-דורי של שתי האמנויות הפילמאיות כשהיא בונה סיפור של הפקת סרט אילם ובה בעת את סיפור ההפקה עם דיאלוגים שבו מככב במאי נוסח אלפרד היצ׳קוק, ולצידו צוות הפקה, כוכבות כמו עדנה פורבאיינס, מרי פיקפורד, וכוכבים כדאגלס פיירבאנקס. אגב כך אפשר גם לראות הארה יפה על אמנות הבמה והמשחק.

בשני המישורים מתקיימים סיפורים רומנטיים, שהם כמובן נשמת אפם של יצירות הראינוע (ואחר כך גם של הקולנוע) והבמה, ולא פחות מכך גם במתרחש מאחורי הקלעים, בין מפיקים ליוצרים, בין במאי לשחקניות או לשחקנים, בין כוכבי מסך ובמה. ומעל לכל אלה הרומנטיקה שבין יחסי הקהל והאמנות המענגת אותו בכל גווניה.

אהבתי-הראשונה-כפיר-לבנה-ותום-ווליניץ2.jpg
אהבתי הראשונה (צילום: כפיר לבנה ותום ווליניץ)

תמונות מופלאות

ב״אהבתי הראשונה״ זה הנושא שמחבר את כל המישורים האלה, ובכל אחד מהם בדרכו שלו. הסיפור של שלום עליכם מתאר סטודנט עני מרוד שנקלע לבית עשירים ולומד את טעם החיים הטובים בעזרת בנם הסורר, ומוצא עצמו מאוהב במי שלא נועדה לו, ונאהב על ידי מי שאיש אינו חפץ בה. במישור של סיפור ההפקה מתקיים רומן בין שני כוכבים נוכח עיני הקנאה של הבמאי המאוהב בכוכבת שלו. והקהל, איך לומר זאת, מאוהב באוהבים בשני הסיפורים.

מה שפרדקין יצרה זו הצגה שוקקת חיוניות בכל שלביה ויצרה בתנועה נהדרת תמונות מופלאות של הסרט: הגיבור בסערה או אצל משכונאי, נסיעה על ״אינסטרונט״, סעודה בבית העשירים, שיעור בחיים טובים, הכלה המופיעה בחלון, חילופי מכתבי אהבה בנוסח סירנו דה ברז׳רק, לוויה וחתונה. ובמקביל תמונות ריאליסטיות של המתרחש באולפן, חזרות, התנגשויות יצריות, צחוקים, מרד קטן, אהבה והרבה קנאה. וכל תמונה וכל רעיון מפתיעים בדרכם.

כל אלה מתרחשים בתוך תפאורה עשירה של אולפן צילום וקלעיו שיצר לה אדם קלר ותאורה נפלאה של מאיר אלון שהשכיל לחבר תאורה לתמונות של הסרט האילם עם תאורת אולפן וקלעים לקטעי המציאות של ההפקה. רות מילר עיצבה תלבושות תקופתיות של שנות העשרים, והילית רוזנטל ערכה פסקול מוזיקה עשיר של קטעים מוכרים ואופייניים שבשעתו ליוו חי את סרטי הראינוע.

אהבתי-הראשונה-כפיר-לבנה-ותום-ווליניץ1.jpg
אהבתי הראשונה (צילום: כפיר לבנה ותום ווליניץ)

שחקנים מבטיחים ומקיימים

ובתווך להקת השחקנים והשחקניות שסיימו את לימודיהם וניצבים על סף המאבק להמשך בתיאטרון, בבידור, בקולנוע ובטלוויזיה. ועל הלהקה הזאת אפשר לשיר הלל כקבוצה מיומנת של שחקנים מבטיחים, ומקצתם כבר מקיימים, שמתקתקת ברחש הישן-נושן של שעוני כיס ויד, ואפילו כשעוני פעמונים וקוקיות.

במרכז ניצב בן יוסיפוביץ׳, גדל גוף, שמן מאוד, וקל תנועה כנוצה כבמאי הסרט מיטשל, מצחיק ומרגש במבעי קולו, פניו הילוכו וריקודו שיוצקים זהות ואישיות לדמות ההיצ׳קוקית שהוא מגלם, ובשיאו הוא חושף רגישות ורגשות, וחושף עד כמה בודד לבו של הבמאי.

לצידו נמרוד דגן הנהדר בנוכחותו בכל כיד ימינו מקס, שגם יוצר תפקידים קטנים בסרט כמו המשכונאי, ומפגין גיוון תנועה פיזי ומבעי פנים אופייניים, וכך גם אורן דיקמן כפולט, המלבישה הצמודה - בעיקר לבמאי - שמעזה ויוצרת חיקוי נהדר של הבוס.

שלי בן יוסף מצוינת כעדנה, הכוכבת הגדולה שהבמאי מאוהב בה ללא סיכוי. היא בשיא משחקה בתמונה יוצאת דופן ביופייה, כאשר היא מלמדת את הכלה, בגילומה העדין והמדויק של לינה אנה כסטרופ איך לעצב מבעד לחלון הסגור את רגשי אהבתה האילמים לחתנה המיועד.

אבישי מרידור הוא אלפרד, הכוכב האחר שהבמאי מגייס לסרט ולמגינת לבו יש לו רומן עם עדנה. מרידור, בתלבושת מוקפדת, בקומה תמירה, נושא באצילות את תפקידו, כולל את דמות הגביר שהוא מגלם, ומפגין נגינה מרשימה בפסנתר, וגם זמרה ערבה של השיר Smile של צ׳פלין.

התמונה הגדולה שלו, יחד עם בן יוסיפוביץ׳, שגם גונבת את ההצגה, היא זו שבה הוא מעסה את גופו הכואב של הבמאי, בהשראת סצינת הגילוח של הינקל בסרטו של צ׳פלין ״הדיקטטור הגדול״, וכמו שם לצלילי המחול ההונגרי מס. 5 של יוהנס ברהמס.

מתן גורן הוא השחקן האיטלקי קאלוורו שמגלם באנרגיה חיננית את דמותו של הילד הסורר, וחן גבעתי מרשים כמק שנדחק הצידה, פותח פה על הבמאי שמתעלם מכישרונו ומשפיל אותו כפועל במה. ינון כהן הוא אדי, הצלם שהבמאי מטרטר אותו מצד לצד. רוני נתנאל היא נערת הקלאפ ובעיקר המשרתת המאוהבת בביתו של הגביר.

ואחרון חביב ומרתק הוא אדם שפר בתפקיד השחקן באסטר המגלם את גיבור הסיפור של הסרט האילם. שפר מרתק בכל ניע של גופו הדק והגמיש ובשפע מבעי הפנים שהוא מגייס לכל רגע ולכל מצב, במצוקה, בסערה, במפגש עם החיים הטובים, ובשיא הרומנטי של גילוי האהבה.

בסיכומו של דבר ״אהבתי הראשונה״ נעה להפליא על מסילות הסרט האילם וההפקה שלהם, היא שופעת הומור וטריקים קומיים, אך וכמו שאומר הבמאי של הסרט, לפעמים ״החיים הם קומדיה, שכאשר לוקחים אותם בקלוז אפ הם הופכים לטרגדיה״ או כמו שאמר צ׳פלין "החיים לא מאפשרים ניסוי וטעייה. אז תשירו, תרקדו, תצחקו, תבכו ותחיו במלא הכוח, לפני שהמסך ירד וההצגה תסתיים ללא מחיאות כפיים".

אבל אתם, כמוני, גם תמחאו כפיים וגם תריעו להצגה המקסימה הזאת.


למועדי מופעים >

08/12/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע