סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 יולי 
א ב ג ד ה ו ש
1011121314
15161718192021
22232425262728
293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן השחקנית - ההיסטוריה צוחקת
 

 
 
בראש הפירמידה ניצבת נטע גרטי שמתגלה כאן כקומיקאית מובהקת ומפתיעה. היא יוצרת דמות מלאה של שלומית מבלי לוותר על שום סממן 'תיאטרלי', ובדייקנות מושלמת היא עוברת בין נאיביות מצחיקה, או רומנטיקה מופגנת, להבנה רצינית של 'התפקיד' שלה בהיסטוריה, ובמיוחד כשהוא מתובל באהבה מכאיבה"
גור קורן, גלעד קמחי ונטע גרטי מלמדים בהצגתם המקסימה פרק בתולדות המדינה


מתיקות ועקיצה

גור קורן הוא מאותם מחזאים שההומור והסאטירה זורמים מהשרוול שלהם בכיוונים שלעתים נראים כבלתי נשלטים, וגם אם במקרה אחד או שניים חשבתי כי החטיא את המטרה, אני יודע שהטעם שיישאר ממחזה שלו יהיה דומה לזה של דבש דבורים. מתיקות ותענוג מובטחים, אבל גם איזה עוקץ קטן ומפתיע. ובמקרה של ״השחקנית״, המחזה החדש שלו העולה בבית ליסין, המתיקות והעקיצה נוגעות לתולדות המאבק על עצמאות המדינה, לוחמיה ובוניה, מחלוקותיה ומעשיה, וגם התיאטרון והתרבות שלה.

עלילת המחזה מספרת על שלומית יאנובסקי, צעירה שלמדה משחק בסטודיו של הבימה יחד עם חנה מרון (אז מאירצ׳ק) אך כשרונה המוגבל הביא אותה אל במת תיאטרון הקברט הישראלי ״לי לה לו״ של האמרגן משה ואלין, כנערת ליווי לשושנה דמארי. חלומות המשחק שלה מסבכים אותה, מביאים לפיטוריה ומפילים אותה כפרי בשל לתכניותיו של אחיה אהרון, לוחם האצ״ל שמקווה לשנות בעזרתה את שמו לשם המחתרתי ״בועז״.

התכנית היא לחטוף את אדם שינוול, קצין בריטי שהוא בנו של עמנואל שינוול, שר המושבות הבריטי - עוד אחד מאותם מקרים שיהודי אינו בהכרח שליח של האינטרס הישראלי. אדם אוהב תיאטרון ועל כן בעזרת משחקה של שלומית אפשר יהיה לפתות אותו למלכודת האצ״ל ולהשיג באמצעותו את שחרורם של שלושת חברי האצ״ל שנתפסו בפריצה לכלא עכו ונדונו לתלייה.

התיאור הזה, עד כה (עצרתי כאן כדי לא לקלקל את הנאה וההפתעה הצפויות לקהל שינהר לראות את ההצגה), נקרא כתיאור היסטורי של אירועי קיץ תש״ז וסתיו תש״ח (יולי-נובמבר 1947) במאבק שניטש בארץ כנגד הבריטים כולל פרשת ספינת המעפילים אקסודוס והחלטת האו״ם על תכנית החלוקה. 

השחקנית-כפיר-בולוטין65.jpg
השחקנית (צילום: כפיר בולוטין)

סאטירי ומניפולטיבי

קורן ובמאי ההצגה גלעד קמחי משתמשים בנתונים ההיסטוריים האמתיים שיש במחזה כתרבית של הדמיון היצירתי שלהם שמצמיח ״עובדות״ ומצבים תיאטרליים שמתארים קצת אחרת את מה שהיה. האמצעים שלהם כוללים דמויות אמיתיות כמו הקבלן אריה פילץ והמשורר נתן אלתרמן, בנוסף על מרון, דמארי, ואלין והשינוולים.

הם יוצרים לאלה מצבים דמיוניים לחלוטין, ותוך אזכורים נרמזים של סרטי מתח מהימים ההם, או של ״מצחיקונת״ ו״הכל אודות חווה״, וגם אל סינדי מהמוסד שפיתתה את מרדכי ואנונו ואפילו התייחסות עוקצת לעניינים פוליטיים עכשוויים, כולל אלה שהאקטואליה שלהם התעוררה מחדש ימים ספרים לפני הבכורה בעזרת הסכם הפיוס ישראל-תורכיה.

קורן מדגיש בתכנייה כי המחזה שלו איננו היסטורי אלא סאטירי-מניפולטיבי, ומספק בעמודים אחרים בתכנייה עובדות אמתיות על הדמויות ועל המעשיםֿ, עובדות שלא נכללו במחזה שלו. וטוב שכך, כי כשהמחזה וההצגה מצליחים לתעתע ולהשתעשע במשחק של ״היה-לא-היה״ כבקרקס יש סכנה שמישהו עלול לחשוב שכל מה שהוא ראה על הבמה היה באמת. 

השחקנית-כפיר-בולוטין54.jpg
השחקנית (צילום: כפיר בולוטין)

חיבור בין הבמות

וזה בהחלט חשש מוצדק, כי האמת היא שדווקא ההצגה הכל כך תיאטרלית במופגן, שאפילו הריאליזם שיש בה צוחק, היא דווקא שיעור מוצלח בהיסטוריה, מזכירה ומאירה ימים רחוקים ונשכחים, של חלומות ותקוות ומאבק להגשים אותן. וכך גם באמצעות סיפור דמיוני על חלומה של שלומית להיות שחקנית - כמו כל מאות בוגרי האולפנים למשחק מאז ועד עתה. וזה החיבור המקסים שקורן וקמחי יוצרים בין היסטוריה והמציאות המשחקת על בימתה, ובין התיאטרון והדמיון הנוצר על במותיו.

זה קורה כבר בעיצוב המרתק של הבמה החל בתפאורה המושלמת של ערן עצמון. הוא בנה את העיצוב מתיבות וארגזים הכוללים אבזרים, חלקי תפאורה שמוצבים בצידי הבמה, מאחורי המסך (לפעמים נחשפים), וכאשר כמה מהם נפתחים נמצא עצמנו בבר-קפה, או בתא כלא, או באמבט שבמימיו משתכשך גבר, ובמיוחד ארגז שבתוכו שוכנים פסנתר ופסנתרן (שלא מצאתי אזכור שמו בתכנייה).

בין הארגזים העלילה מביאה אותנו לרחוב תל אביב בעוצר, או לפרדס אפל ומאיים, בסיוע מסיבי של התאורה הנהדרת שעיצב אורי מורג, יחד עם אמנות הווידאו המבריקה של יואב כהן, ושפע התלבושות שעיצבה אורנה סמורגונסקי. ותמיד ברקע המוזיקה שאמיר לקנר התקין עם השירים המוכרים של אלתרמן ומשה וילנסקי או יוני רכטר

השחקנית-כפיר- בולוטין55.jpg
השחקנית (צילום: כפיר בולוטין)

   


נטע גרטי מפתיעה כקומיקאית
 


אלה משרתים נפלא את החזות התיאטרלית שקמחי בנה והניע בתושייה ובהומור של המשחק הקבוצתי והאישי הנהדר שמזרים את החיוניות הגדולה לטקסט, לעיצוב ולבימוי. בראש הפירמידה ניצבת נטע גרטי שמתגלה כאן כקומיקאית מובהקת ומפתיעה. היא יוצרת דמות מלאה של שלומית מבלי לוותר על שום סממן ״תיאטרלי״, ובדייקנות מושלמת היא עוברת בין נאיביות מצחיקה, או רומנטיקה מופגנת, להבנה רצינית של ״התפקיד״ שלה בהיסטוריה, ובמיוחד כשהוא מתובל באהבה מכאיבה.   

שותפיה העיקריים במסע ההיסטורי, האמתי או הדמיוני, הרציני או המגוחך, הם נדב נייטס שמפיק מרגליות של משחק קומי בתפקיד אחיה אהרון, שבמילה האחת ״בועז״ מצליח לגלם את המשא ההירואי של הימים ההם. ומנגד לירון ברנס כאדם שינוול מצחיק ונוגע ללב במשחק עברי-אנגלי משעשע. מצטרף אליהם היטב עופר רוטנברג כמחזרה החקלאי והנבוך של שלומית, וגם כקצין אנגלי גס ואלים.

את דמויות הנשים ההיסטוריות מגלמות בחן ניכר אתי וקנין-סוכר כשושנה דמארי בנוסח בטי דייוויס, והיא שרה נהדר את ״כלניות״ ו״צריך לצלצל פעמיים״; מעיין וייסברג מחקה יפה את חנה מרון  בפאת התלתלים הג׳ינג׳יים (זכר למשחקה כאליזבת ב״מרי סטוארט״). שתיהן טובות גם בתפקידיהן הקטנים האחרים.

השחקנית-כפיר-בולוטין57.jpg
השחקנית (צילום: כפיר בולוטין)

צביקי לוין מקסים ותוסס כמשה ואלין, קל תנועה ונמרץ בתפקידיו הקטנים הנוספים. שי אגוזי הוא נתן אלתרמן שחוח המחפש שורות ושמות לשירים שהוא כותב תוך לגימת קוניאק במינון גבוה ובמימון של אריה פילץ, שאת נדיבותו ועקשותו מגלם היטב ליאור מיכאלי. שניהם טובים גם בתפקידי המשנה האפיזודיים.

בסיכום, ״השחקנית״ הוא מחזה חכם והצגה מבריקה שעושים טוב לזיכרון ושיעור שופע דמיון והומור בריא להיסטוריה שלנו כאן. תבואו לראות ולזכור.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

03/07/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע