סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2019 אפריל 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
282930
כתבה
 
מאת: צבי גורן "דון ז''ואן ומולייר" – יפהפה וקר
 

 
 


בוריס אייפמן ולהקתו שבים ומראים את מה שהופך כל מופע שלהם לחוויה חזותית מרשימה והפעם בעזרתם של מוצרט וברליוז ותפאורות מדהימות.

עלילה בשלושה רבדים

הכוריאוגרף הרוסי בוריס אייפמן החליט לספר את סיפור חייו של גאון הבמה הצרפתי ז`אן באסטיסט מולייר באמצעות סיפורו של דון ז`ואן וזהו רעיון מצוין לדרמה בימתית מרתקת ולא דווקא בגלל שיש חפיפה כלשהי בין שני הסיפורים -ההפך הוא הנכון, ולמען האמת מדובר בדמיון מופרך לחלוטין. ההקשר היחיד הוא שמולייר כתב מחזה על דון ז`ואן, ולאייפמן התחשק ליצור בלט לסיפור הזה.

משום כך העלילה של היצירה החדשה הזאת מורכבת משלושה רבדים – תהליך הכתיבה, מסכת אהבתו של מולייר לרעייתו הבוגדנית וסיפורו של הדון הספרדי בשינויים מהותיים למדי. לא תמיד קל לפענח את ההתרחשות, בעיקר כששתי בלרינות רוקדות שני תפקידים כל אחת, אחד בסיפור חייו של מולייר והאחר בסיפורו של דון ז`ואן.

כדי לעקוב אחר המבנה והרעיונות צריך לקרוא בעיון רב את המפרט המופיע בתכנייה, בשלושה עמודים עמוסים. ספק אם למישהו יש זמן לקרוא אותם לפני ההופעה, ובוודאי לא במהלכה. אבל גם בלי התכנייה אפשר לעקוב אחרי הסיפור בקוויו הכלליים, ויודעי דבר ודאי יזהו כמה סימני דרך, ובעיקר בכל מה שנוגע לסיפורו של דון ז`ואן ולסיפורו של מולייר.

אולי משום המורכבות הזאת, וחרף השימוש במוזיקה השמימית של מוצרט והמוזיקה הפנטסטית של ברליוז שמלוות את הבלט מתחילתו ועד סופו, בתוספת כמה אפקטים מודרניים קולנועיים, הסיפור נשאר קר. הדרמה יפה אבל לא מסעירה ומרגשת, השעשועים נוסח קומדיה דל ארטה יפים גם הם אבל לא ממש משעשעים, ורק התפאורות, התלבושות והתאורה עוצרי נשימה.

ערב של סולנים

אבל כל זה נעשה על ידי להקת בלט מיומנת מאוד, ששורות המקהלה שלה מרשימות כמו שצריך להיות בבלט קלאסי, גם כשהוא בעל נופך של תנועה מודרנית.

עיקר הערב שייך לסולנים (ואני מאמין שזה יהיה כך גם בצוות השני שרוקד את התפקידים בשלוש מתוך שבע ההופעות). בהופעת הבכורה רקד אלכסיי טורקו הגברי מאוד וספרדי למראה את דון ז`ואן, ואלכסנדר מלקייב, גמיש ושובב, בתפקיד משרתו סגנרל. קונסטנטין מטולבסקי היה מצוין בתפקיד מולייר המתחבט, המביים את להקתו, המתאהב ומתייסר מקנאה והנופח את נשמתו במהלך הצגת "החולה המדומה".

ורה ארבוזובה הייתה רעננה בתפקיד ארמנד, אהובתו ואשתו הבוגדנית של מולייר, ולירית-דרמטית בתפקיד דונה אנה שדון ז`ואן הורג את בעלה (אולג מרקוב הוותיק) והיא מתאבדת אחרי שנכשל נסיונה להרוג את הדון.

מריה אבשובה הייתה היחידה שהצליחה לרגש מעט בתפקיד מדלן, הידידה המסורה והאוהבת של מולייר. היא גם רקדה את תפקיד דונה אלווירה, האישה שחרף בגידתו של דון ז`ואן אוהבת אותו.

הרעיונות הכוריאוגרפיים של בוריס אייפמן מעניינים בדרך כלל, ותמונת הבלט הכללית שהוא יוצר נוגעת בתפיסת במה וירטואוזית, בעיקר בקטעי הסולו ובדואטים.

לפרטים נוספים


03/02/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע