סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2018 מאי 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
2728293031
ביקורת
 
מאת: צבי גורן בישראל ובחזרה - במעיל של קדיה
 

 
 
האנסמבל של היידישפיל מצוין, יחד עם לאורה ריבלין, האורחת שבאה להגשים חלום ילדות ולשחק בשפה שבה שוחחה כילדה עם סבתה מצד אמה. המשחק שלה מופלא ביכולתה הבלתי נדלית למצוא גוונים בקולה ובגופה, בהתאמה מדויקת לרגשות ולמצבים האישיים, ולטקסטים - שירה וחולין. ריבלין יוצרת דמות בעלת נוכחות עוצמתית מרגשת, ובאחד מרגעי השיא היא משמיעה את 'אל חנון', קינתה הגדולה של המשוררת על השואה."
לאורה ריבלין מגשימה חלום לשחק ביידיש והיא מגלמת-מרגשת את קדיה מולודובסקי


שפה שהודרה מעמה

״מעשה במעיל של חורף״ הוא השיר האולטימטיבי שליווה את ילדותי, מכיתה א׳ בבית ספר ״הכרמל״ בתל אביב בזכותה של חברתי לכיתה בלהה, בתו המוכשרת להפליא של השחקן הנהדר (המטאטא, והקאמרי) משה חורגל. את השיר המיוחד הזה כתבה המשוררת קדיה מולודובסקי, וכך גם את הספר ״פתחו את השער״. ילדות נפלאה בעברית נהדרת.

רק במאוחר התברר לי כי העברית של נתן אלתרמן היא זאת שהיכרתי מתחת למעיל ההוא והרפתקאותיו, אבל שפתו המקורית של השיר, ושל רבים אחרים, הייתה היידיש. זו השפה היהודית העשירה שהוחרגה מהתרבות של המדינה הישראלית הצעירה ששמה מבטחה בעברית והדירה מתחומיה יוצרים גדולים שהתעקשו על השפה שבה גדלו הם, והושמדו בני משפחותיהם ועמם באירופה.

אמנם לימים התחזק כאן המאבק על שימור השפה היידית, אבל אז בשנותיה הראשונות של המדינה זה נראה קרב אבוד, וקדיה מולודובסקי, משוררת גדולה ומרכזית, ולא רק בתחום המיועד לילדים, באה לארץ עם תקווה ואחרי שלוש חזרה לניו יורק עם אכזבה. בפועל היא נעלמה לנו, גם אם שמה חרוט - בזכות מתרגמיה הרבים - ופה ושם זכתה לאזכור.

קדיה-מולדובסקי2.jpg
ליאורה ריבלין (צילום: ז'ראר אלון)


רום קומתה הרוחנית

עתה, וכחלק טבעי של המורשת שהוא מייצג, הזמין ששי קשת, מנהלו של תיאטרון יידישפיל, את חגית רכבי ניקוליבסקי לכתוב מחזה על מולודובסקי ואמש הייתה הבכורה שלו בבימויה. שעה ארוכה אחרי שהסתיימה ההצגה אמש בתשואות רמות, עדיין פיעמה בי ההתרגשות ממה שראיתי ושמעתי שם. מחזה מרגש בעושר המידע על הדמות המיוחדת של אישה, שרום קומתה הרוחנית והציונית העשירה שזור בסיפור חייה מילדותה בסוף המאה ה-19 בצפון פולין ועד מותה בפילדלפיה ב-1975.  

לא הרבה ידענו עליה, וחגית רכבי נעזרה באמיר שומרוני, שחקר וידע ומצא פכים קטנים ופרשיות גדולות מחיי המשוררת (כפי שחושף מאמרו בתכניית ההצגה), כולל סיפור אהבתה הגדולה לסופר היידיש דוד ברגסון, שלימים היה קרבן עלילות הדם של סטאלין ונרצח יחד עם 12 משוררים יהודים בתום משפט הראווה הגדול של 1952. שומרוני גם אסף וערך אוסף של תרגומי שיריה של מולודבסקי העומד לצאת בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 

למען הדיוק יש לציין את העובדה שבבה אידלסון, שעמדה בראש מועצת הפועלות, הזמינה את מולודובסקי, ציונית נלהבת וגם רומנטית, לערוך בארץ ירחון ביידיש ״היים״ (הבית), עבור הנשים שבאו ״משם״. אבל בה בעת גברו הלחצים עליה לנטוש את שפתה, לדבר ולהרצות רק בעברית. כאשר גם כשל מפעל הדפוס של בעלה שמחה לב, סופר והיסטוריון - לא נותרה בפניהם הברירה והם שבו לניו יורק. שם היידיש עוד הייתה מבוקשת. 

   


הצגה מרגשת

בהצגה המרגשת שחגית רכבי ניקוליבסקי העמידה על בימת היידישפיל מתרחש תיקון מסוים, ולוואי והיה אפשר גם להציגו בעברית. אפשר, אבל במחיר אובדן הייחוד של היידיש של שיריה ושל תרגום המחזה מעברית שנעשה על ידי אריה בלינדר. עם זאת ראוי לציין כי המקור העברי ותרגומי השירים לעברית מלווים את ההצגה בכתוביות, גם לרוסית, ויש גם תרגום סימולטני של לורה סהר.

ההצגה מועלית בתפאורה יפה שעיצב אדם קלר, עם טפטים שכולם תעתיקי עיתונים ביידיש, תאורה בהירה של מישה צ׳רניאבסקי, עם נגיעות וידאו של נמרוד צין ועם תלבושות תואמות את האווירה והזמן בעיצובה של ענת מסנר. ההצגה המוגדרת כמוזיקלית נהנית במיוחד מהניהול המוזיקלי, הלחנים והנגינה של אורן סלע, והתנועה של האנסמבל המצוין בעיצובו הכוריאוגרפי של עמית זמיר.

ובעיקר זה האנסמבל המצוין של היידישפיל יחד עם לאורה ריבלין, האורחת שבאה להגשים חלום ילדות ולשחק בשפה שבה שוחחה כילדה עם סבתה מצד אמה. המשחק שלה מופלא ביכולתה הבלתי נדלית למצוא גוונים בקולה ובגופה, בהתאמה מדויקת לרגשות ולמצבים האישיים, ולטקסטים - שירה וחולין. ריבלין יוצרת דמות בעלת נוכחות עוצמתית מרגשת, ובאחד מרגעי השיא היא משמיעה את ״אל חנון״, קינתה הגדולה של המשוררת על השואה. לצדה ישראל טרייסטמן המצוין כשמחה לב, בעלה,  שמוצא את הגוונים הנכונים והתואמים בדיוק נפלא לאלה של מצבי הרוח, ההתעלות או האכזבות שלו ושלה. 

אנדריי קשקר, כאביה של קדיה, אמיתי קדר כיצחק בשביס זינגר, יהונתן רוזן כנתן אלתרמן, מוניקה ורדימון כבבה אידלסון, נתן הכט כ״יוסיפון״ של תרבות ההסתדרות, וכן הילית דייטש-שני, רונית אשרי וניב שפיר שמשלימים את האנסמבל שמחבק את ריבלין וטרייסטמן, במשחק מצוין, בשירים הנהדרים ובאווירה המלבבת של ההצגה כולה.

קדיה-מולדובסקי1.jpg
אין ישראל און צוריק (בישראל ובחזרה) (צילום: ז'ראר אלון)


אני מקווה שגם הפעם, כמו שהיה כאשר היידישפיל העלה את המחזה ״געבירטיג״ הקהל ימצא את הדרך לבוא ולהתרגש עם הסיפור המיוחד של קדיה מולודובסקי שכתבה חגית רכבי ניקוליבסקי ומגלמת-מרגשת לאורה ריבלין. 

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

01/02/2017   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. הכל נכון , הצגה נהדרת
רמי נוידרפר , תל אביב (01/02/2017)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע