סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
תיאטרון
לוח האירועים 2020 ספטמבר 
א ב ג ד ה ו ש
  
101112
13141516171819
20212223242526
27282930
ריאיון
 
מאת: ענת מוניץ בשורת איוב של יוסי יזרעאלי
 

 
 
'איוב' שוכב שם כבר 2500 שנה, מהתקופה של אדיפוס, של מדיאה, של הטרגדיות היווניות, ואף אחד לא חשב להרים את כפפת הזהב. מה, חיכו ליוסי? זה טקסט שבנוי בצורה דרמטית, עם דיאלוגים. טקסט חזק שמכיל דילמות קיומיות ומודרניות. מבחינתי ההצגה הזאת היא הצהרת כוונות ואקט פוליטי."
הבמאי הוותיק והבועט מביא לבמה גרסה מהפנטת לטרגדיה התנ"כית בתיאטרון האינקובטור, ומדבר על שליחותו הפוליטית להנגשת המקורות היהודיים לשמאל החילוני


תפקיד חייו
 
"חשוב לי שנתחיל עם המשפט הבא ותכתבי כל מילה, ששון גבאי עושה בהצגה הזאת את תפקיד חייו." כך נפתחת השיחה עם איש התיאטרון הוותיק והמוערך יוסי יזרעאלי, שההצגה "איוב" שערך וביים עולה השבוע בתיאטרון האינקובטור הירושלמי. "הוא לא רק מגלם דמות. הוא ממצה מיצוי מלא את אמנות המשחק."

כשמריצים לאחור את הקריירה המפוארת של יזרעאלי, מקבלת התווית "שליח ציבור" שהוא מדביק לגבאי בהקשר של "איוב", משמעות כפולה ומכופלת. יוצר התיאטרון עטור הפרסים בן ה-79, יליד ירושלים, ביים, כתב ושיחק בחמישים השנים האחרונות באינספור הצגות; ואף שעבד לא מעט בתיאטרונים הרפרטואריים בארץ והתיר את חותמו כבמאי וירטואוז, חד-אבחנה ורב-עומק, נראה כי בעשור האחרון מצא סביבה טבעית ומפרה באזור הדמדומים של הפרינג' הישראלי, המאפשר לו לממש את חזונותיו וחזיונותיו התיאטרליים שהממסד לא מפנה להם מקום. 

כזו היא ההצגה "איוב", מסע מוזיקלי-תיאטרלי בעקבות הטרגדיה התנ"כית בכיכובם של ששון גבאי והזמרת קרן הדר, שעלה לראשונה במסגרת פסטיבל ישראל 2017, ובוים על ידי יזרעאלי במסגרת תיאטרון האינקובטור. 
 
איוב צילום זראר אלון.jpg

"איוב" (צילום: ז'ראר אלון)

"בתיאטרון המערבי אני מרגיש פרובינציאלי"
 
"איוב" מצטרפת לשורה ארוכה של הצגות בהשראת "האוצר הדרמטי המופלא של מקורות יהודיים", כהגדרת יזרעאלי, הנשזרת בדרכו המקצועית לצד הפקות מהרפרטואר הקלאסי של התיאטרון המערבי. זה התחיל ב"איש חסיד היה" - הלהיט המיתולוגי מ-68', והמשיך ביצירות מאת עגנון, הרבי מברסלב, ואפילו עיבוד לספר הזוהר - שיתוף פעולה עם הקאמרטה הישראלית והמלחין יוסף ברדנשווילי, מלחין "איוב", שעלה בפסטיבל ישראל בשנה שעברה.

כיום מתמקד יזרעאלי כמעט לחלוטין בעיבודים תיאטרוניים לטקסטים ממקורות יהודיים, משימה שהפכה, לדבריו, לשליחות פוליטית.

יוסי-יזרעאלי-גדי-דגון1.jpg 
 יוסי יזרעאלי (צילום: גדי דגון)


אתה איש תיאטרון חילוני בהגדרה. למה לא הסתפקת, כמו רבים מעמיתיך, באוצרות הקלאסיקה המערבית המודרנית?

"תמיד הרגשתי זרות בתיאטרון הקלאסי המערבי. לא משנה אם מדובר בסופוקלס, איבסן או בקט, בכל פעם שביימתי אותם הרגשתי פרובינציאלי. שחקן אנגלי יכול להרגיש כשליח ציבור של השפה והתרבות האנגלית כשהוא משחק את שקספיר. יש שם רבדים של מאות שנים, שהוא קשור אליהם בעבותות. לי תמיד היה חסר משהו שם, לא הרגשתי בבית.

"החיפוש גילה לי את היופי של המקורות היהודיים, ואני לא מדבר על פולקלור או יידישקייט, אלא על משהו עמוק בתרבות היהודית. כך יצא שביימתי את 'איש חסיד היה' וחודש אחר כך את 'מחכים לגודו'. לאחר מכן ביימתי יצירות של עגנון בהבימה - הפעם הראשונה שעגנון הועלה בתיאטרון גדול – וגם את שקספיר ואיבסן. מצד אחד 'מעשה בשבעה קבצנים' של הרבי מברסלב, גאון וחבר, האבא הרוחני של עגנון וקפקא, ומצד שני קורניי, אויריפידס ולורקה.

"התחלתי להבין כמה המקורות היהודיים חסרים בתרבות החילונית, במיוחד אצל אלה שנקראים מרכז-שמאל. כמה הם מעריצים את המערב, את האוניברסליות, את הסטרטאפיסטיות, ובסוף נשארים ריקים מתוכן. הם מתעלמים מהעושר האתי והפילוסופי היהודי ומתעסקים במחזות מברודווי. זה שטויות. כמו ששלונסקי אמר לי כשביימתי את 'עוץ לי גוץ לי' ב-65' בקאמרי: 'אל תעוף עדיין. גם מי שמגיע לירח צריך כן שילוח'." 
 

   



"משיחיות מותרת רק על הבמה"

יש היום פחד בציבור החילוני מפני הדתה, השתלטות הדת על חופש הבחירה.

"כל השיח הזה על הדתה הוא מאוד רדוד. שופכים את התינוק עם המים. יש טקסטים כל כך מדהימים ביהדות, כמו תהילים למשל, ופה מתעלמים מהם. אין למרכז-שמאל שום סיכוי להתנחל בלבבות היהדות הרחבה בלי האתוס של התרבות היהודית. אני קורא לתנועה שלהם - 'בּוריינות'."

אבל ככה קמה המדינה הציונית, לא? מדינה חילונית שבונה אתוס חדש, מנותק מכבלי הגלות, בהם הדת היהודית?

"זו בדיוק הטעות. קחי את אנשי העלייה השנייה, למשל. איזה שמות הם נתנו ליישובים שהקימו? פתח תקווה, ראשון לציון, נס ציונה, ראש פינה, שמות משיחיים. המילה 'קיבוץ' היא מילה חסידית. הקיבוץ כינה את ההצגות שהעלה בחגים 'מסכת'. הבימה, שהיה תיאטרון חלוצי, העלה את 'הדיבוק' - הצהרת כוונות ברורה שמשיחיות מותרת על הבמה. על הבמה ולא מחוץ לה.

"ההתכתבות הזו עם התרבות היהודית, הזיקה הזו, הלכה ודעכה. בייחוד מ-67', שאחריה נעשינו יותר ויותר קוסמופוליטיים, חסרי בית וחסרי עוגן. התנ"ך שייך לנו בדיוק כמו לבנט ומרעיו. לא טיפה אחת פחות. אבל הם השתלטו עליו, וזה האסון שלנו. אנחנו צריכים לנכס אותו בחזרה, שאף אחד לא יגיד לנו מה לעשות איתו." 
 
"מה, חיכו ליוסי?"
 
אז מה הוליד את "איוב"?

"החומרים האלה נורא מעניינים אותי. 'איוב' שוכב שם כבר 2500 שנה, מהתקופה של אדיפוס, של מדיאה, של הטרגדיות היווניות, ואף אחד לא חשב להרים את כפפת הזהב. מה, חיכו ליוסי? זה טקסט שבנוי בצורה דרמטית, עם דיאלוגים. טקסט חזק שמכיל דילמות קיומיות ומודרניות. מבחינתי זו הצהרת כוונות ואקט פוליטי."

איוב (צילום: ז'ראר אלון)

עשית עיבוד לטקסט?

"השארתי אותו כלשונו, עם עריכה קלה בלבד. עם המוזיקה של ברדנשווילי ותפאורה הכי פשוטה, בלי אפקטים. שלושת הרעים ואיוב יושבים ולומדים יחד ליד שולחן, אלוהים והשטן יושבים גב לגב והזמרת קרן הדר, אשת איוב, יושבת ליד הצ'לן. לידם עומד פח זבל ירוק הפוך של עיריית ירושלים שעליו יושב איוב כל ההצגה. מדבר מתוך מהזבל. זה אירוע יוצא דופן, ואני בכוונה אומר אירוע ולא הצגה, כי זה מדובר באירוע תרבותי."

זה לא קצת מאתגר מדיי לקהל הישראלי העכשווי?

"אין פה שום הנחות ושום ויתורים. לפעמים הטקסט לא נהיר, אבל הוא נותן פתחון פה לשפת סבא רבא רבא רבא של הקהל, והוא מגיב נפלא. מאז שהעלינו את ההצגה בפסטיבל ההתקבלות הייתה מטורפת. אנשים העידו על תחושה של התרוממות רוח, כאילו נמסך הוד על הבמה. עוררנו עצב רדום."

עם מה הם מתחברים לדעתך?

"מעבר לקשר התרבותי, יש ב'איוב' דילמות מוסריות מאוד מודרניות, כמו 'רשע וטוב לו'. זה ספר מוזר. הוא מדבר על איש מארץ עוץ, כל-אדם, לאו דווקא יהודי. איש תם וישר ירא אלוהים וסר מרע, שלא מבין למה כל הצרות האלה נופלות עליו. כל אחד יכול להתחבר לזה.
"בסוף ההצגה אלוהים גוער באיוב כמו בתינוק, 'איפה היית כשבראתי את הלוויתן, מה אתה בכלל מבין?', ואז נאמר, ויען איוב... אמרתי לששון, פה תשתוק. שב ותשתוק. עמוד ותשתוק. לך צעד קדימה ותשתוק. אין לאדם מה להגיד כשהוא ניצב מול הבלתי-נודע." 
 


ששון גבאי איוב.jpg
ששון גבאי, "איוב" (מקור: טריילר "איוב", יוטיוב, תיאטרון האינקובטור)



הכול הקדמות

איך ששון נכנס לתפקיד?

"זו הייתה חוויה ענקית. עשינו את זה בתהליך, בהדרגה. חקרנו את הטקסט כמו בבית מדרש, עד שהוא הגיע להזדהות מלאה עם התפקיד, עם העברית הקשה, מלאת המעקשים, האניגמטית והפיוטית כל כך; עד שהוא דיבר מהבטן. ואני לא מגזים שהוא עושה פה את תפקיד חייו. ב-50 שנות הקריירה שלי ראיתי דבר כזה רק פעמים ספורות, בנכסי צאן ברזל של התרבות היהודית. זה קרה עם הקאסט של "איש חסיד היה" ב-68', עם אברהם חלפי ב'הכנסת כלה' של עגנון ב-72' בהבימה ועם משה בקר ב'סיפור פשוט' של עגנון ב-78' בהבימה. כשדבר כל כך מדהים קורה על הבמה, התיאטרון הופך לבית כנסת חילוני."

מילה על האינקובטור.

"תיאטרון נפלא. מקום קטן אבל גדול. מצאתי פה אוזן קשבת ושיתוף פעולה עם השחקנים והמנכ"ל אריק עשת. יש להם הצגות שובבות אבל סופר-תרבותיות כמו 'תיכון מגשימים', את מחזמר הראפ 'העיר הזאת' ששם בכיס הקטן את מחזות הזמר מברודווי שעולים כאן.

"לפני ארבע שנים עשינו יחד את המופע 'בטהובן-ברסלב-בטהובן' שהתארח בפסטיבל ישראל, תפילות של רבי נחמן על רקע מוזיקה של בטהובן עם השחקן עמית אולמן, שמשתתף גם ב'איוב'. זה היה המקום הכי טבעי מבחינתי לעשות בו את 'איוב'."


יוסף-ברנדשווילי.jpg

יוסף ברנדשווילי (תמונת יחסי ציבור)


זו העבודה הרביעית שלך עם המלחין המוערך ברדנשווילי.

"כן, ולא האחרונה. הוא מלחין ענק, ורסטילי, מחובר לשליחות שלי של עיבוד המקורות היהודיים לאמנות. בפסטיבל ישראל האחרון עלה המופע 'הפסיון של ר' שמעון בר יוחאי' שעשינו יחד עם מקהלת ברתיני וזמרים מחו"ל.

"ב'איוב' לקחנו את השורה היחידה שהספר מקדיש לאשתו - 'עודך מחזיק בתומתך? קלל אלוהים ומות' - והכפלנו אותה. הפכנו את התפקיד שהזמרת קרן הדר עושה לתפקיד השני הכי גדול בהצגה, אחרי איוב עצמו. המוזיקה של ברדנשווילי, שמבוצעת על ידי צ'לן שמנגן על הבמה, היא מוטיב מרכזי באירוע."

ומה בקנה?

"אני עובד כבר תקופה על ספר 'הכוזרי' - טקסט ענק שרק מחכה שיעשו איתו משהו. חוץ מזה אני מתכנן אופרה לפי 'אגדת בת מלך' של ברסלב, גם עם ברדנשווילי. יש לי עוד תכניות אבל כמו שברסלב אומר, הכול הקדמות. אני נושק לגיל 79 עכשיו וגם אני אומר לך, הכול הקדמות."



קרן הדר יוני גוטליבוביץ איוב.jpg
קרן הדר ויוני גוטליבוביץ', "איוב" (מקור: טריילר "איוב", יוטיוב, תיאטרון האינקובטור)  



עריכה ובימוי: יוסי יזרעאלי, מלחין: יוסף ברדנשווילי, צ'לן: יוני גוטליבוביץ'. שחקנים: ששון גבאי, קרן הדר, אריק עשת, עמית אולמן, אייל נחמיאס, יוסף אלבלק ועומר הברון.

ההצגה תעלה ביום שלישי, 5 בספטמבר ב-20:30 בתיאטרון האינקובטור בירושלים; 1 באוקטובר ב-21:00 בצוותא תל אביב. להזמנת כרטיסים:  02-6543004 או באתר האינקובטור 

 


למועדי מופעים >

03/09/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע